הפעילות, בסגנון דיבייט, עוסקת בהיבטים שונים של התופעה של עבודות הפוגעות באתרי טבע ייחודיים דרך המקרה של "הנהר הסודי".

בינואר 2020 פורסמה סדרת כתבות בחדשות ערוץ 11 על "נהר סודי" שנחשף לציבור. "הנהר הסודי" הוא קניון הזורם כל השנה בשטח המכונה מיצר לינץ, שאורכו כעשרה ק"מ ועומקו מגיע לעיתים 20 מ'. זהו המשך של נחל הערבה שהתארך בעקבות ירידת מפלס ים המלח והתייבשות האגן הדרומי של ים המלח. המקטע זורם בחלקו בתוך איזור תעשייתי, בין בריכות האידוי של מפעלי ים המלח הישראלים והירדנים, ומוזן ברובו מהתמלחת שבבריכות מפעלי ים המלח הישראליים והירדניים, בנוסף למי שטפונות, מי תהום ומי מעיינות. מפעלי ים המלח מבצעים תהליך מיצוי מבריכות האידוי ובסיומו משחררים חזרה אל הנחל את התמלחת מהבריכות לנחל ערבה. בקטע נחל זה, יש מגוון תופעות ייחודיות בקנה מידע עולמי, של התחתרות הנחל, פטריות וצורות מלח, סדקי בוץ גדולים, בולענים שהוצפו במלח ועוד. הנהר ותופעותיו נחקרו ע"י חוקרים של המכון הגיאולוגי. בשל היותו בשטח תעשייתי תפעולי, מוקף בולענים ומוקשים שנסחפו אליו דרך נחל הערבה, קטע "הנהר הסודי" אינו מוכר לציבור ואף לא לגופי הסביבה ולרשויות. לפני מספר שנים ועדת תכנון הות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות) אישרה למפעלי ים המלח להעביר דרכים לחציית הקטע הזה. האישור ניתן על סמך עדות של מפעלי ים המלח שאין כלום בשטח, כשבוועדה חשבו שמדובר בתעלה מלאכותית קצרה. אף אחד מהגופים הרשמיים שנתנו את האישור לא הכירו את הנהר ותופעותיו. בפועל, הקבלן שמבצע את פריצת הדרכים (מדובר בקבלן ירדני העובד בשטח ישראל) לא פעל לפי הנחיות האישור של הות"ל, אלא פרץ את הדרך באופן שפגע משמעותית בגדת הקניון ופעל ללא פיקוח. 

כעת עולות השאלות מי אישר את פריצת הדרכים ומדוע? ומי מפקח על העבודות. בעתיד מתוכנן לרכז עודפי מלח מפרויקט "קציר המלח" (נוכח הסכנה של עליית מפלס המים בבריכה 5 והשפעתה על בתי המלון לאורך החוף, נבחר פתרון של איסוף המלח) בשטח זה – עבודות שעלולות לפגוע בתופעות הטבע הייחודיות.