פרופ' טל אלון מוזס משוחחת על אדריכלות נוף וחקלאות עירונית בישראל המתבססת על תפיסת הקיימות.

הצעה לסיור וירטואלי בפארק אריאל שרון שמסגרתו נחשפים לתהליך השיקום שהאתר עבר, ומתייחסים לדרכי טיפול בפסולת, שימוש בפסולת לאנרגיה ותהליכי פירוק של חומר אורגני

הפעילות עוסקת בהבנת הבעיה של אובדן מזון ובהצעות לפתרונה.

התופעה של אובדן מזון היא בעיה מרכזית ובוערת בעולם כיום. בזבוז מזון מתרחש בכל שלבי הגידול, השינוע, האחסון, השיווק והצריכה שלו ולמרות שיש די מזון בעולם כיום, המחסור בו צפוי לגדול. 

הפעילות המבוססת על המאמר חושפת את התלמידים למורכבות שבהחלטה של צריכת מזון מקומי מול מיובא תוך הכרות עם מגוון שיקולים המעורבים בהחלטה זו, החלטה הנוגעת ישירות לחיי היומיום שלהם.

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: חרובי נ., ושלהבת ש. (2013). צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת - השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים. אקולוגיה וסביבה, 4(1), עמ' 38-43. אנו מוקפים במודעות ופרסומות אשר מעודדות אותנו לצרוך מוצרים "כחול לבן", גם כאשר מדובר במזון בכלל ובפירות וירקות בפרט. אולם, האם צריכת תוצרת חקלאית מקומית ידידותית יותר לסביבה מאשר צריכת תוצרת מיובאת? המאמר משווה את השפעות צריכת תוצרת חקלאית מקומית עם השפעות צריכת תוצרת מיובאת בהקשר של מספר גידולים חקלאיים הקיימים בישראל, אך גם מיובאים בהיקף נרחב, תוך שימוש בשיטת 'ניתוח מחזור החיים' לבחינת שתי החלופות. ניתוח מחזור חיים משקלל בתוכו את ההשפעות של התוצר החל מהפקתו דרך הפצתו וצריכתו וכלה בהפיכתו לפסולת. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינויי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינויי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות זו התלמידים נחשפים להשפעות התיירות על הסביבה ולתיירות האקולוגית כפתרון לבעיה. 

ישראלים ידועים כעם מטייל, ויעידו על כך כמויות הנופשים השוטפים את אתרי הארץ השונים בימי חג ומועד. אולם לתופעה המבורכת של תיירות ונופש יש גם צד יפה הרבה פחות: השארת אשפה בשטח, הבערת אש במקומות אסורים, הצבת זרקורים ומקורות אור אחרים וגרימת רעש חזק, כל אלו ועוד משפיעים על הסביבה הטבעית ומזיקים לה. אתרי תיירות ונופש נלחמים בתופעה ומנסים למצוא לה פתרונות וגם הארגון למען תיירות אקולוגית ובת קיימא בישראל עושה מאמצים להעלות את הנושא לסדר היום.

הרצאה מאת דר' שירה דסקל בעלת דוקטורט בניהול משאבי טבע וסביבה מאוניברסיטת חיפה. בשידור זה נחשפים לטיפול בפסולת בישראל ועל השפעות הרגולציה בנושא, במטרה לעודד את התלמידים לבחון את הנושא לעומקו, לנקוט עמדה ולייצר פחות פסולת. השידור עוסק בנושאים הבאים: ממצאי המחקר על שוק הפסולת העירונית המוצקה בישראל, עקרונות הרגולציה שיושמה בשנים 2015-1996, האם הושגו מטרות והיעדים שהגדיר המשרד לאיכות הסביבה?, השפעות והתוצאות של הרגולציה, העלות והתועלת של יישום הרגולציה

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

הפעילות חושפת את התלמידים למחזור החיים של ייצור החלב, ומתייחס להשלכות הייצור על: אוויר, מים ואנרגיה.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל שיר טריקי ומידד קיסינגר | אקולוגיה וסביבה, גליון 2,עמ' 20-27, יוני 2019. 

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים:

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה

ערים רבות ברחבי העולם עושות מאמצים ומשקיעות משאבים כדי להפוך "חכמות" ולמתג עצמן ככאלה. האם כל עיר שמצטיידת במאות חיישנים הופכת מיד לעיר חכמה? ד"ר ענת צ'צ'יק משיבה על שאלה זו כמו גם על שאלות אחרות ובהן: מה הם האיומים שטומנת בחובה עיר חכמה, מי הם המרוויחים הפוטנציאלים ומי הם המפסידים ואם "חכם" בהכרח מתבסס על טכנולוגיה מתקדמת. בהרצאה מתבוננת המרצה באופן ביקורתי על העיר החכמה ונותנת דוגמאות מהעולם. כמו כן נסקרים שני מחקרים אקדמיים המדגימים מקצת מהאתגרים העומדים בפני מנהיגי הערים בבואם ליישם פתרונות חכמים.

בפעילות התלמידים נחשפים לנושאים הקשורים בתזונה מקיימת, משבר המזון העולמי ובטחון תזונתי.

הפעילות מבוססת על מאמר המעובד מתוך: תזונה מקיימת וביטחון תזונתי בחקלאות בישראל – נתונים כמותיים מגידולי הצומח, גדעון טופורוב, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט, חנן בזק, אורי צוק-בר ויעל קחל. אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2018, גליון 4, (עמ' 27-18). 

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים:

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה