ביחידה זו, נפרט כיצד ניתן ללמד את נושא שינוי האקלים באמצעות סיור בקניון. הקניון מאפשר לבחון את שינוי האקלים מנקודת מבט ייחודית הטומנת בתוכה מצד אחד את המתח בין תרבות הצריכה והבילוי שאנו רגילים אליו בעולם המערבי, ובין החובה שלנו כאזרחים מודעים ואחראים לדאוג לצמצום של ההשלכות הקשות של צריכה מוגברת הקשורות באופן הדוק לשינוי האקלים. הקניון מוכר למרבית התלמידים המבלים בו שעות מזמנם ומאפשר ללמוד על נושא שינוי האקלים מתוך התייחסות רלוונטית למרחב המוכר לחיי התלמידים, ולעורר את הדיון החשוב בין הנוחות וההנאה של הפרט לבין האחריות האזרחית ולטווח ארוך. יחידת ההוראה כוללת הכנה, סיור וסיכום (6 שעות). בנוסף מוצע לשלב פעילות אקטיביסטית בקניון כפועל יוצא של הסיור ומסקנותיו.

בפעילות זו התלמידים ילמדו את נושא שינוי האקלים דרך סיור ובחינת היבטים שונים הקשורים לשינוי אקלים במרחב הציבורי. פעילות זו מזמנת התבוננות במרחב העירוני כאמצעי להעמקת המודעות וההבנה של נושא שינוי אקלים, ומתאימה לאחר למידה מקדימה של היבטים שונים ומושגים בנושא. הפעילות מזמנת פעולה ועשייה לפי בחירת התלמידים, על מנת לתת מענה להיבטים שזיהו בסיור אשר דורשים טיפול.

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינויי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

נושא שינוי האקלים קשור לכל דבר בחיים שלנו. מוצרים ושירותים שאנו צורכים משפיעים על פליטות פחמן דו חמצני, עצים וצמחיה סופחים פחמן. גם בבית הספר ובסביבתו יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים יצאו לסיור התבוננות בסביבה הקרובה ויאתרו גורמים הקשורים לשינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אלבדו (albedo) הוא ערך המתאר את מידת ההחזריות של קרינה אלקטרומגנטית ממשטח או גוף. פעילות האדם על כדור הארץ, כגון, שינוי תכסית ובירוא יערות עלולים להשפיע על האלבדו של כדור הארץ וכתוצאה מכך על האקלים. בפעילות זו התלמידים יערכו ניסוי המדגים את השפעת האלבדו על האקלים.

חדר בריחה הוא כלי חינוכי נפלא ומאתגר הבנוי כמשחק הרפתקאות המבוסס לרוב על אתגר מוביל וחידות המובילות לפתרונו. בתחנה זו התלמידים יכירו שלושה חדרי בריחה שהוצגו בשבוע החקר הארצי שהתקיים בשנת תשפ"ג, ובהמשך יתכננו רעיון לחדר בריחה.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים לשינוי האקלים, השלכות של שינוי האקלים ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. בפעילות זו התלמידים יחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים, השלכות ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. שבה ילמדו את מילון המונחים הבסיסי הקשור לשינוי אקלים, ויחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

ייצור מזון דורש משאבים רבים של קרקע, מים, דשן ועוד, ולכן בתהליך הייצור נפלטים גזי חממה רבים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות ייצור המזון על פליטת גזי חממה ויקבלו החלטה לבניית תפריט גם על פי שיקולי פליטת גזי חממה.

כשחם לנו בבית או בכיתה אנו יכולים לווסת את החום בלחיצת כפתור אחת של המזגן. אבל מה קורה במרחב הציבורי שלנו? בפעילות זו נמדוד את הטמפרטורה באזורים שונים בבית הספר, נלמד על השפעות תנאים שונים על הטמפרטורה במרחב הציבורי שלנו ונחשוב איך ניתן לגרום להפחתתה.

לצריכת המזון שלנו יש השפעה ישירה על שינוי אקלים. האו”ם, משרד הבריאות וארגוני הסביבה הגדולים בעולם ממליצים כיום לשלב בתפריט יותר מאכלים מהצומח. בפעילות זו התלמידים יבינו את השפעת הפרסום על הבחירות התזונתיות שלנו וינסו לעצב פרסומות לעידוד הפחתת אכילת בשר ועוף.

פליטות פחמן דו חמצני נובעות מגורמים שונים, כתוצאה מתהליכי ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים. גם בבית הספר יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים ישחקו משחק רמזים במהלכו עליהם לאתר מקומות בבית הספר שמשפיעים על שינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

Wordwall הוא כלי נהדר ליצירת פעילויות מותאמות לרמת הכיתה בדרך חוויתית. בפעילות זו התלמידים יתנסו במשחקים בנושא שינוי אקלים, יפתחו משחק משלהם ויתנסו במשחקים שפיתחו עמיתיהם.

העדפת חקלאות מקומית חשובה על מנת לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית ולשם תמיכה בחקלאות הישראלית. בישראל אין חובת עקיבות, ולכן ניתן לרכוש חומרי גלם בכל העולם, לשנע אותם לישראל, לארוז את המוצר במפעל מקומי, ולא ניתן לדעת אם המוצר עשוי מחומר גלם מקומי או לא. בפעילות זו התלמידים ילמדו להבחין בין מוצר מקומי המיוצר כולו בישראל לבין מוצר שחלק מחומרי הגלם שלו מיוצרים בחו"ל ואת ההשלכות על פליטות גזי החממה.

המהפכה התעשייתית החלה באמצע המאה ה-18 באנגליה והובילה לשינויים טכנולוגים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שאותם אנו חווים עד היום. הגורם המרכזי לעידן התעשייתי היה המצאת מנוע הקיטור שבו החל שימוש בדלקים מאובנים - הפחם. מאוחר יותר החל שימוש הולך וגובר בדלקים מאובנים נוספים לשימושים תעשייתיים. בתהליך השריפה של דלקים מאובנים נפלטים גם גזי חממה לאטמוספירה ותורמים לתהליך ההתחממות העולמית. בפעילות זו התלמידים יכירו את הקשר בין המהפכה התעשייתית וצריכת דלקים מאובנים לשינוי האקלים, ואת השינויים הסביבתיים שלהם גרמה המהפכה התעשייתית מתוך הסיפור של שינוי צבע העשים.

בשנת 1991 דיווח טיים מגזין על כמיהה הולכת וגוברת לשוב ל"חיים הפשוטים". 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים "להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר", ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. בשנת 2014, נערך סקר דומה ובו נמצא כי למעלה ממחצית הנשאלים רוצים להאט את קצב חייהם. (מתוך אתר הספר "היסטוריה של מהירות – מדריך פילוסופי ומעשי להאטה" מאת עמית נויפלד). בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של אורח החיים על שינוי האקלים, יחשפו לתנועות המקדמות אורח חיים פשוט וחסכני, ויכירו במגבלות של אורח החיים המודרני במטרה לעודד אותם לאמץ אורח חיים פשוט וצרכנות איטית

לייצור אופנה יש הרבה השלכות סביבתיות שליליות כמו גם השפעות חברתיות שליליות. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה ובפרט צריכת פריטי אופנה על שינוי האקלים.

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), הטמפרטורה העולמית עלתה בממוצע ב-1.2 מעלות ב-150 השנים האחרונות. אך טמפרטורה זו מחושבת כממוצע של אלפי תחנות בכל רחבי העולם, כולל מדידות והערכות מהאוקיינוסים, המכסים שטח של כ-70 אחוז מפני כדור הארץ. קצב ההתחממות בים נמוך מזה שעל היבשה ולכן הוא ממתן את הערך העולמי. הסיבה להתחממות: הצטברות גזי חממה באטמוספרה בעקבות שריפת דלקים מאובנים ובירוא יערות. את העלייה החדה בריכוז גז החממה הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, אפשר לראות היטב במדידות הישירות שהחלו להתבצע משנות ה-60 של המאה הקודמת. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין שימוש בדלקים מאובנים לפליטות פד"ח ולעליית הטמפרטורה העולמית כחלק משינוי האקלים

שלל סוגי מזהמים ניתן למצוא בנהרות בארה"ב ובנהרות בכל העולם: מזהמים אנאורגניים ובראשם מתכות כבדות, להם מגוון רחב של השפעות שליליות על אורגניזמים מימיים, צמחים ובני אדם. מחקרים הראו כי זיהום נהרות בכימיקלים יכול להוביל לעלייה בטמפרטורת המים, לשינויים במגוון הביולוגי ולהפחתת ספיגת פחמן דו-חמצני. כדי להפחית את זיהום הנהרות יש להחמיר את החקיקה בנושא, להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות לטיפול בשפכים תעשייתיים ולחנך ציבור לחשיבות השמירה על איכות המים. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של זיהום נחלים ואת הקשר בין שינוי אקלים ובין התפשטות זיהום שמקורו מנחלים מזוהמים בשל שטפונות.

הפלסטיק הפך לחלק גדול מהחיים שלנו. הוא קל, חזק ונראה זול - אבל הוא הרסני לכדור הארץ שלנו. מדי שנה מייצרים בעולם 430 מיליון טונות של פלסטיק, שרובו הופך לפסולת לאחר שימוש אחד בלבד. אם ייצור הפלסטיק ימשיך במתכונתו הנוכחית, הפלסטיק יגרום ל 19% מפליטת גזי החממה בעולם עד 2040 (ב 2019 הפלסטיק גרם ל 3.4% מהפליטות העולמיות). בפעילות זו התלמידים יכירו את מקור הפלסטיק, מחזור החיים שלו והשפעתו על הסביבה ויפעלו לצמצום השימוש בפלסטיק.

יערות מכסים כשליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. יש להם חשיבות ותועלת רבה בהתמודדות עם שינוי האקלים מעצם תפקידם במחזור הפחמן - הם קולטים פחמן דו-חמצני שאחרת היה נפלט לאטמוספירה וכן בהיותם גורם המשפיע על החזר הקרינה (אלבדו) שממתן טמפרטורה ומסייע בהסתגלות לשינוי האקלים. למרות זאת הם נמצאים תחת איום מתמשך בשל כריתת יערות לניצול העצים ופתיחת שטחים למטרות חקלאיות. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של יערות הגשם כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית ואתההשלכות של צמצום יערות הגשם בעקבות כריתה מסיבית

החל מ 2006 החלו למדוד את מדד האושר של כדור הארץ (Happy Planet Index) הבוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א. במדד זה מתייחסים למדד האושר (על פי האו"ם) ולרווחת בני האדם (על פי תוחלת שנים) ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע (ע"פ טביעת הרגל האקולוגית של המדינה - חישוב כמותי של שטח האדמה הנדרש כדי לספק את הצרכים (אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה), ולקלוט את חומרי הפסולת). בפעילות זו התלמידים יכירו את מדד האושר והאופן בו מושפע מטביעת הרגל האקולוגית.

תרבות הצריכה מציעה סולם ערכים שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו או רעיונותיו. השירותים, המוצרים, הכסף, הרכוש והצמיחה הכלכלית נתפסים כערך מרכזי ואידיאל. החומרניות מתבטאת ברכישת מוצרים שאינם הכרחיים, אלא נרכשים כדי להקנות מעמד וסטטוס. לתרבות הצריכה יש מחיר כבד בהיבט האישי, הערכי, החברתי, הכלכלי והסביבתי. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה.

אוכלוסיית כדור הארץ גדלה ללא הפסק ויחד איתה עולה רמת החיים והצורך במוצרים, בתשתיות ובמתקנים ציבוריים. לשם כך אנו משתמשים בחומרי גלם שאותם אנחנו מפיקים ממשאבי הטבע של כדור הארץ. כמות המשאבים – החומרים – מוגבלת, וככל שאנחנו מנצלים אותם יותר הם הולכים ומתמעטים, קשה יותר ויותר למצוא חומרים וקשה יותר להפיק אותם. בפעילות זו התלמידים ילמדו על החשיבות של משאבי טבע וכמותם המוגבלת ויבינו את ההשלכות של הפקה ושל צריכה מוגברת של משאבי טבע

במהלך השנים חלו שינויים ביחסי האדם והטבע. מקובל לזהות שלוש גישות מרכזיות ביחסי אדם וטבע (שטסל, 2009): הגישה האנתרופוצנטרית, הגישה הביוצנטרית והגישה האקוצנטרית. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין פעולות האדם לשינויים בטבע והעלאת המודעות לפיתוח בר-קיימא.

בעוד מדד האושר המקובל בוחן היבטים כלכליים של התמ"ג - הערך הכולל של סחורות ושירותים המיוצרים במדינה ושל הפיתוח האנושי, מדד האושר של כדור הארץ (Index Planet Happy) בוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א ע"י בחינת תוחלת שנים ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע וע"י בחינת טביעת הרגל האקולוגית של המדינה.

בפעילות זו יעסקו התלמידים בפער שבין נתוני מדד האושר בישראל לבין  מדד האושר של כדור הארץ בישראל תוך התייחסות לשלושה מדדים: אושר, טביעת רגל אקולוגית ותוחלת חיים.

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינויי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינויי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

יחידת הוראה בת 3 שיעורים כפולים העוסקת בהעמקת הידע של התלמידים בנושא אקלים קיצון, הפעילות בחוברת תעסוק במדד המעריך את ההשפעה של כל פעילות אנושית על תופעת שינוי האקלים תוך התמקדות בארבעה תחומים שונים: 1. תחבורה וכלי רכב 2. הרגלי תזונה וצרכנות 3. הפרדת פסולת, מיחזור ושימוש חוזר. 4. צריכת אנרגיה / חיסכון באנרגייה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. האוקיינוס מכסה 70% משטחו של כדור הארץ - והוא גורם מפתח בשליטה ובוויסות האקלים העולמי. לכן, הבנת תהליכים הקורים בים היא קריטית בהבנת שינויי האקלים הנובעים מהחימום הגלובלי ומפליטת הפחמן הדו-חמצני. האוקיאנוגרפית יעלה שקד מראה לנו, שלב אחר שלב, כיצד הים מעצב את עולמנו, כיצד הוא מושפע מן השינוי  אקלימי וכיצד הוא משפיע עליו. בהרצאה פרופ‘ שקד עונה על השאלות: כיצד האוקיינוס קולט פחמן דו חמצני וחום? מהו המסוע האוקייני? ומדוע החימום העולמי יכול בכלל להקפיא אזורים נרחבים באירופה?

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

האקלים של כדור הארץ משתנה בצורה מחזורית בין תקופות קרח לתקופות חמות. אז אולי ההתחממות העולמית של מאה השנים האחרונות היא התחממות טבעית? ד“ר יוני גולדסמית, חוקר מחזורי אקלים של כדור הארץ, מסביר איך נוצרים מחזורי אקלים טבעיים ומספר איך השתנה האקלים של כדור הארץ במאות אלפי השנים האחרונות. על בסיס ההבנה של התנהגות מחזורי האקלים הטבעיים של כדור הארץ ניתן לקבוע שההתחממות העולמית כיום אינה מחזור אקלים טבעי והדרך היחידה להסביר את ההתחממות היא כתוצאה מפעילות האדם.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

מהי אנרגיה? כיצד האנושות התמכרה לאנרגיה מדלקים מאובנים במאות השנים האחרונות? פרופ' עינת אהרונוב, לשעבר ראש תחום אנרגיה באוניברסיטה העברית, מסבירה כיצד אנרגית שמש נקלטת ונאגרת בכדור הארץ וכיצד היא הופכת לפחם, נפט וגז, אבני הבניין של הקידמה האנושית. פרופ‘ אהרונוב סוקרת את תהליך ההתמכרות של בני האדם לדלקים מאובנים ומסבירה כיצד התמכרות זו היא הבעיה המרכזית במשבר האקלים.

מדי שנה חוגגים את ל"ג בעומר דרך התכנסות חברתית והבערת מדורות. בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של זיהום האוויר הנגרם משריפת עצים כחלק ממנהגי החג.

בפעילות זו התלמידים נחשפים לנזק הסביבתי הנגרם ממדורות ל"ג בעומר באמצעות משימות המשלבות גרפים ותרשימים, ומנסחים כללים להתנהגות סביבתית במדורות ל"ג בעומר.

פעילות הועסקת בצריכת אנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה חלופיים. השיעור נפתח בדיון על אנרגיה ועל הקשר שלה לשינויי האקלים. נסתכל על צריכת האנרגיה של ישראל ונבין שאנרגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. כל פתרון לשינויי האקלים חייב לכלול גמילה משימוש בדלקי מאובנים. בפתיחה ניגע בחשיבות האנרגיה בחיי כולנו ונבחן כיצד שימוש באנרגיה מעצבת את החיים שלנו בעולם. במהלך השיעור נבחן את האנרגיות החלופיות ואת היכולת שלהן לספק את צורכי האנרגיה שלנו ונבדוק מה הם האתגרים העומדים בפנינו. נצפה בסרטון הדן בסוגיה האם אפשר לספק את כל צורכי האנרגיה מאנרגיות מתחדשות? לסיכום נכין מפת חשיבה שבה נסכם את מגוון ההיבטים של שאלת אספקת האנרגיה ונעלה פתרונות אפשריים.

בשיעור זה התלמידים יכירו חלק מסל הכלים הבינלאומיים להקטנת פליטות כמו סחר וקיזוז בפליטות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. לסיכום ידונו לגבי תו הפחמן ויישומו בישראל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. לטיסות יש מחיר סביבתי כבד מאוד. בעידן של "שמיים פתוחים" התרבו מאוד הטיסות. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב-87% בין 1990 ל-2006. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם. מאידך, בימי משבר הקורונה נסגרו השמיים ובבת אחת הופסקו כל הטיסות. האם יכול להיות מצב דומה בו יפחיתו את הטיסות על מנת לצמצם את פליטות הפחמן? בפעילות זו התלמידים: יכירו את מחשבון הפד"ח הנפלט מטיסות, יביעו עמדה לגבי נכונותם האישית להימנע מטיסות, יכירו המלצות ויעלו רעיונות לצמצום ההשפעות הסביבתיות של טיסות, יפעלו להגדלת החשיפה להמלצות אלו. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

מהם שינויי אקלים? איך מודדים אותם? ואילו השלכות יש לשינויי אקלים על הטבע? פרופ' ז'וזה גרינצוויג משיב על שאלות אלו ובוחן מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי אקלים גורמים לטבע. מבנה השידור: חלק 1 – מהם שינויי אקלים בארץ ובעולם? מהו ההיקף של שינויי אקלים הגלובליים? איך הם באים לידי ביטוי בישראל? איך אנחנו מודדים אותם? מהם הגורמים לשינויי האקלים? הסרת אי הבנות בקשר לשינויי אקלים חלק 2 – ההשלכות של שינויי אקלים על הטבע, איך צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות מגיבים לשינויי אקלים? האם הם עשויים להתאים את עצמם לתנאים החדשים? מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי האקלים גורמים לטבע?