למידה חברתית-רגשית (SEL – Learning Emotional Social) היא מונח המתייחס לפן הרגשי של הלמידה, הכולל ידע ומיומנויות להבנה וניהול של רגשות בהקשרים שונים. מדובר בתהליך חינוכי-התפתחותי השזור יחד עם ההיבטים הקוגניטיבים של הלמידה, ומטרתו קידום עמדות, ידע ומיומנויות חברתיות ורגשיות. בחוברת זו מוצעות פעילויות אשר נועדו לעודד את התלמידים לשתף את רגשותיהם כחלק מהלמידה החברתית-רגשית. הפעילויות המוצעות מתייחסות לנושא העל של שינוי האקלים או לכל תת נושא רלוונטי, למשל: רעב ובטחון תזונתי, הכחדת מינים, פגיעה במגוון הביולוגי, אירועי מזג אוויר קיצון, פעילות סביבתית, עליית פני הים, פליטי אקלים, צריכה נבונה, מחסור במים וכדומה.

חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים). חוברת זו נכתבה במטרה לסייע למורים בקידום חינוך מבוסס מקום בהקשר של שינוי אקלים. לשם כך, בנוסף לרקע על חינוך מבוסס מקום, מוצעות בחוברת הצעות כלליות ללמידה חוץ כיתתית הניתנות להתאמה מקומית ומיועדות למורים לתלמידי חטיבה ותיכון. ההצעות כוללות שבע סביבות שונות שעשויות להיות בסביבה הקרובה של בתי הספר: נחלים, חורש, חורשה ויער, שטח חקלאי, סביבה עירונית, שטחי טבע פתוחים, מדבר וים.

ללמידה החוץ כיתתית מטרות בהיבט קוגניטיבי, ריגושי וחברתי. לאור היתרונות הרבים של למידת חו. כיתתית חוברת זו מאגדת בתוכה רקע על גישת ההוראה יחד עם הצעות לסיורים לימודיים באתרים ברחבי הארץ שיכולים לקדם הבנה ולמידה של נושא סביבה וקיימות בכלל ושינוי האקלים בפרט. כל הצעה משלבת בתוכה מידע על המקום ועל ההדרכות המוצעות כמו גם הצעות ורעיונות לפעילויות הכנה, לפעילויות מלוות לסיור ולפעילויות סיכום.

בחוברת זו בחרנו להתמקד בחינוך לפעולה בדגש על שינוי האקלים, ולהציג תיאוריה, רעיונות, מתווים ודוגמאות מהשטח ללמידה הכוללת פעולה בנושא שינוי האקלים. מטרת החוברת לשמש ככלי למורים ומורות בחטיבה ובתיכון הרוצים להטמיע בתחומי הדעת שלהם פעולה בנושא שינוי האקלים, בצורה יעילה, באמצעות פדגוגיה חדשנית המותאמת למיומנויות הנדרשות במאה ה-21. החוברת כוללת מספר פרקים: ● פרק א': מבוא ● פרק ב': מדריך למורה: מתווה יישומי לפעולה בנושא שינוי אקלים בבית הספר ● פרק ג': דוגמאות של חינוך לפעולה בתחום שינוי האקלים מחטיבות ביניים ותיכוניים מהארץ

בחוברת זו נסקרות שיטות שונות של מחקרי סביבה במטרה לבחור כיצד, האם ובאיזה אופן הם יכולים להשתלב בפעילות חקר בית ספרית (האקוטופ). בתחילת החוברת קיים איפיון של מטרותיה ומאפייניה של למידת החקר, לאחר מכן מוצגות שיטות שונות של מחקר סביבתי, ונבחנות האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש בחקר בשיטות השונות במסגרת האקוטופ. בנוסף, מוצג סיכום הממצאים ממפגש חשיבה משותף עם מורים למדעי הסביבה בנוגע להתאמת התכנים לתלמידים, דוגמאות לשאלות חקר במתכונות חדשות וחשיבה על הנחיית מורים לקראת הוראת חקר המבוססת על שאלות אלו. בסוף המסמך מוצגות המלצות לבחינתה של ועדת המקצוע.

רשימת אתרי אינטרנט הכוללים משאבים מגוונים בנושא שינוי האקלים. הרשימה הוכנה על ידי Hisham Attia, אוניברסיטת ויקטוריה, אוסטרליה.

מדריך מקוצר לבניית האקתון חינוכי-בית ספרי בנושא שינוי האקלים, טיפים לביצוע האקתון מוצלח, דוגמאות לרעיונות שעלו מבתי ספר וכלים שיכולים לשמש מורים המעוניינים ליישם את הפעילות בכיתותיהם. סוגיית שינוי האקלים היא סוגייה רחבה מאוד ולעיתים תלמידים מתקשים להתחבר לנושא ברמה האישית. בנוסף, ישנן עדויות המצביעות על כך שבקרב חלק מהתלמידים, השיח על שינוי האקלים עלול לעורר חרדה מאחר שפעמים רבות הנושא מוצג כאסון מתקרב שאין לו פתרונות ואין לאדם הפרטי דרך בה יוכל להשפיע על המגמה ההרסנית של שינוי האקלים. הצגת רעיונות ודרכי התמודדות עם שינויי האקלים במסגרת ההוראה בכיתה, יכולה להוות כר פורה ללמידה משמעותית ומעבר לכך, לקדם את ההבנה כי ניתן לצמצם את שינויי האקלים ולהקטין את השלכותיהם. עיסוק בהתמודדות עם שינויי האקלים יכול להפחית חרדה ויש לו ערך מוסף כאשר משולבת בלמידה חשיבה ויצירתיות המקדמות אקטיביזם, והבנה שרעיונות גדולים וטובים יכולים לצמוח בחשיבה משותפת ובהתבססות על ידע מדעי וטכנולוגי מהימן ועדכני. כדי לעסוק בנושא כה רחב, לעודד ולאתגר את התלמידים בחשיבה על דרכי התמודדות, לפניכם חוברת הנחייה לפעילות של האקתון הכוללת טיפים לתכנון וביצוע של האקתון מוצלח, מאתגר ומלמד שנאספו מאנשי חינוך מנוסים בתחום.

תקציר המאמר: Lavie Alon, N., & Tal, T. (2015). Student self-reported learning outcomes of field trips: The pedagogical impact. International Journal of Science Education, 37(8), 1279-1298.

תקציר המאמר: Tal, T., Lavie Alon, N., & Morag, O. (2014). Exemplary practices in field trips to natural environments. Journal of research in science teaching, 51(4), 430-461.

הצעה לתוכנית בנושא הקשר בין הרגלי צריכת המזון ובין ההשפעות הסביבתיות שלהם, מיועדת לתלמידי תיכון. מת וכננת ל 30 שעות הוראה, במסגרת הוראת תחומי מדעים או כל תחום אחר. מטרת התכנית היא העלאת המודעות להשפעות של כמויות וסוגי המזון שאנחנו צורכים ומקורותיהם על שינויי האקלים (צריכה, בזבוז, ייצור, מיחזור, חלוקה, תרומה, שינוע, השפעות חברתיות), ויצירת הקשר בין מעשה לתוצאה מיידית ועתידית. מטרות משנה הן פיתוח מיומנויות כמו אחריות אישית וחברתית, חשיבה גלובלית, עבודת צוות, אוריינות מדעית, הצגת רעיון, פיתוח מנהיגות, יכולת הנעה.

חוברת המרכזת שאלות מייצגות מכל אחד מתחומי תוכנית הלימודים. השאלות נאספו מתוך מבחני מורים ומתוך שאלוני בחינות בגרות משנים עברו.

מחוון מעודכן להערכת עבודת האקוטופ, רעיונות לאקוטופים בסביבה הקרובה והצעה להוראת האקוטופו מרחוק. תשפ"ב, 2022

חוברת המעשירה את המורים במאגר של סדנאות ספציפיות לביצוע עם התלמידים, או כהשראה. החוברת כוללת ארבע סדנאות נבחרות בצפון הארץ - חורש וטבע עירוני בנחל זיו בחיפה, חוף הים ופיתוחו בחוף אכזיב, נחלים ושיקומם בנחל הקישון וחופי הכנרת.

חוברת זו נועדה להציג למורים דרך מסייעת להנחיית יחידת האקוטופ בכיתה. החוברת מחולקת לשני חלקים: א) הצעה ללוח זמנים לביצוע היחידה, דרכים לגיבוש שאלת חקר, תכנון מחקר איסוך ועיבוד נתונים וכתיבת דיון; ו-ב) ארבע דוגמאות לעבודות מלאות מלוות בהערות - שתיים בעברית ושתיים בערבית. תשע"ד, 2014.

חוברת זו נועדה להציג למורים דרך מסייעת להנחיית יחידת האקוטופ בכיתה. החוברת מחולקת לשני חלקים: א) הצעה ללוח זמנים לביצוע היחידה, דרכים לגיבוש שאלת חקר, תכנון מחקר איסוך ועיבוד נתונים וכתיבת דיון; ו-ב) ארבע דוגמאות לעבודות מלאות מלוות בהערות - שתיים בעברית ושתיים בערבית. תשע"ד, 2014.

מילון מונחים הקשורים בכלכלה סביבתית.