"נקודות מפנה" (Tipping Points) הן שלבים קריטיים במערכת האקלים שבהם שינוי קטן עלול להוביל לתגובה מואצת ובלתי הפיכה, כמו קריסת מערכות טבעיות ושחרור גזי חממה נוספים. דוגמה לכך היא הפשרת הקרחונים, שעלולה להאיץ התחממות אזורית, לשנות את זרמי האוקיינוס ולהעלות את מפלס פני הים.

בפעילות זו, התלמידים התלמידים יכירו ויבינו את המושג "נקודות מפנה" בהקשר של שינוי אקלים, תוך התנסות חווייתית. הם יחשפו לדוגמאות מרכזיות לנקודות מפנה פוטנציאליות במערכת האקלים העולמית ויבינו את ההבדל בין מנגנוני משוב חיובי ושלילי ואת תפקידם בשינוי אקלים, בנקודות מפנה, כמו גם את ההשלכות הפוטנציאליות של חציית נקודות מפנה ואת הדחיפות בפעולה למניעתן.

הפעילות מעודדת תרגול של המיומנויות: אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע, והתנהלות חברתית.

האוגדן שלפניכם מציע חמש התנסויות מדעיות יישומיות להבנת שינוי האקלים – אחד האתגרים הגדולים של המאה ה-21. מטרת האוגדן היא לקדם למידה חווייתית ומבוססת-חקר, המפתחת אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית ויכולת פתרון בעיות. כל ניסוי כולל הנחיות ברורות, דפי עבודה, הצעות להעמקה, וטיפים פדגוגיים. הניסויים תוכננו כך שיהיו נגישים, גמישים ורלוונטיים, תוך קישור בין מדע לתופעות אקלימיות ממשיות. האוגדן מותאם לתכניות הלימודים הקיימות וכולל קישורים לעריכה והדפסה. הוא מהווה כלי חשוב בהוראת נושא מורכב זה בדרך פעילה, נגישה ומשמעותית.

בפעילות אינטראקטיבית זו, הבנויה בפלטפורמת מוודל, התלמידים יחקרו את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים באמצעות נתונים, גרפים וכתבות מהתקשורת. המשימה נועדה להתמודד עם תפיסה שגויה רווחת, ומקדמת הבנה עמוקה של מושגים מדעיים הקשורים לשינוי אקלים. הפעילות מדגישה מיומנויות של אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, ואוריינות מידע, בהתאם לתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיז"ה 2025. הפעילות מתאימה לתלמידי חטיבת ביניים ועליונה ונשענת על חומרים עדכניים בהקשר מקומי.

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הרואה, באופן מוטעה, אירועי מזג אוויר רגעיים, המתרחשים בסדרי זמן של דקות, שעות או ימים, כתופעה של אקלים. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים גם בקרב תלמידים בעלי הישגים גבוהים בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, בשל היעדר אבחנה בין שני המושגים מזג אוויר ואקלים, שאמנם קשורים זה לזה ואנו חווים אותם בצורה משולבת, אך, שונים באופן מהותי מבחינת סקלות הזמן והמרחב. בעוד אקלים מתייחס לפרקי זמן של עשרות שנים לפחות נש שנה ואף הרבה יותר מכך ולשטחים נרחבים אלפי קמ"ר, מזג האוויר מתייחס לפרקי זמן קצרים של ימים ושבועות ולשטחים מצומצמים יותר. הבלבול בין מזג אוויר לאקלים עלול אף להעצים נוכח העובדה כי אירועי מזג אוויר קיצון הם ביטוי של של שינוי אקלים. הבלבול בין אירועי מזג אוויר לאקלים משמש לעיתים אף כ"עדויות" להכחשת שינוי האקלים. בפעילות זו נחדד את ההבדל בין שני המושגים "מזג אוויר" ו"אקלים" במטרה לערער את התפיסה השגויה ולהחליפה בתפיסה המדעית. נעשה זאת, ראשית, באמצעות כתבות שפורסמו בעיתונות לגבי אירועי מזג אוויר קיצון, ולאחר מכן, באמצעות הצגת נתוני מדידה של טמפרטורה וכמות גשם שנערכו בישראל על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי. למידה באמצעות אירועים רלוונטיים המסוקרים באמצעי התקשורת ובהקשרים מקומיים, עשויה לעורר עניין ומוטיבציה בקרב הלומדים. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינויי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הגורסת שהתדלדלות שכבת האוזון היא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים )גם בקרב תלמידים חזקים (בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, מאי הבחנה בין "החור" באוזון לבין אפקט החממה ומהקשר שעורכים התלמידים בין שתי תופעות אלו, שבפועל לא קיים.

בפעילות זו ייחשפו התלמידים לנתוני מדידה וחישובי תחזית בהקשר של שתי תופעות: התופעה הראשונה היא ההתחממות הגלובלית, ובתוך כך גם התייחסות לאפקט החממה. התופעה השניה היא "החור" בשכבת האוזון בסטרטוספירה (השכבה העליונה של האטמוספירה). שילוב עובדות ונתוני מדידה אלו, בהקשר של שתי התופעות, עשוי להעמיד את התלמידים בפני קונפליקט קוגניטיבי, לערער את האחיזה שלהם בתפיסה השגויה ש"החור" באוזון הוא הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית, ולאפשר את אימוץ התפיסה המדעית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

יחידת הוראה בת 3 שיעורים כפולים העוסקת בהעמקת הידע של התלמידים בנושא אקלים קיצון, הפעילות בחוברת תעסוק במדד המעריך את ההשפעה של כל פעילות אנושית על תופעת שינוי האקלים תוך התמקדות בארבעה תחומים שונים: 1. תחבורה וכלי רכב 2. הרגלי תזונה וצרכנות 3. הפרדת פסולת, מיחזור ושימוש חוזר. 4. צריכת אנרגיה / חיסכון באנרגייה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

מה הקשר בין אירועי מזג אוויר קיצוניים והתחממות גלובלית? ד“ר שירה רוה-רובין, חוקרת דינמיקה של מערכות מזג אוויר ממכון ויצמן מסבירה איך התחממות כדור הארץ משפיעה על העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני. ד“ר רוה-רובין מתארת את הכלים בהם המדע משתמש בשביל להבין איך ישתנו אירועי מזג אוויר קיצוני בעתיד ומהי הוודאות שאירועים כאלו ילכו ויגברו ככל שהטממפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

גזי החממה הם פחות מ 1% מכלל הגזים באטמוספירה. אבל למרות שאין הרבה מהם, הם אלו שמצילים את כדור הארץ מקפיאה ומווסתים את הטמפרטורה שלו. מה קורה לטמפרטורה של כדור הארץ כאשר מוסיפים עוד ועוד גזי חממה לאטמוספירה? 

פרופ' יוחאי כספי מסביר למה גזי החממה הם שחקנים כה ראשיים באקלים של כדור הארץ. ומתוך כך, איך הוספת גזי חממה לאטמוספירה על ידי פעילות אנושית גורמת להתחממות כדור הארץ.

שיעור זה נועד לאפשר "כניסה רכה" להוראת הנושא של שינוי אקלים: יצירת קשר אישי של תלמיד וכן עניין ומוטיבציה לעסוק בנושא. בשיעור התלמידים יכירו את מושגי היסוד, יחשפו ידע קודם ואת רגשותיהם ביחס לשינוי האקלים. בשיעור זה נתייחס לדעות קדומות אם יעלו, נקנה מושגים באופן ראשוני, נתייחס לרגש של התלמידים. הנושא קשה ועלולות לעלות חרדות, ולכן מוצגות הצעות שידגישו שיש מקום לעשייה אישית.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. האוקיינוס מכסה 70% משטחו של כדור הארץ - והוא גורם מפתח בשליטה ובוויסות האקלים העולמי. לכן, הבנת תהליכים הקורים בים היא קריטית בהבנת שינויי האקלים הנובעים מהחימום הגלובלי ומפליטת הפחמן הדו-חמצני. האוקיאנוגרפית יעלה שקד מראה לנו, שלב אחר שלב, כיצד הים מעצב את עולמנו, כיצד הוא מושפע מן השינוי  אקלימי וכיצד הוא משפיע עליו. בהרצאה פרופ‘ שקד עונה על השאלות: כיצד האוקיינוס קולט פחמן דו חמצני וחום? מהו המסוע האוקייני? ומדוע החימום העולמי יכול בכלל להקפיא אזורים נרחבים באירופה?

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

האקלים של כדור הארץ משתנה בצורה מחזורית בין תקופות קרח לתקופות חמות. אז אולי ההתחממות העולמית של מאה השנים האחרונות היא התחממות טבעית? ד“ר יוני גולדסמית, חוקר מחזורי אקלים של כדור הארץ, מסביר איך נוצרים מחזורי אקלים טבעיים ומספר איך השתנה האקלים של כדור הארץ במאות אלפי השנים האחרונות. על בסיס ההבנה של התנהגות מחזורי האקלים הטבעיים של כדור הארץ ניתן לקבוע שההתחממות העולמית כיום אינה מחזור אקלים טבעי והדרך היחידה להסביר את ההתחממות היא כתוצאה מפעילות האדם.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

מהי אנרגיה? כיצד האנושות התמכרה לאנרגיה מדלקים מאובנים במאות השנים האחרונות? פרופ' עינת אהרונוב, לשעבר ראש תחום אנרגיה באוניברסיטה העברית, מסבירה כיצד אנרגית שמש נקלטת ונאגרת בכדור הארץ וכיצד היא הופכת לפחם, נפט וגז, אבני הבניין של הקידמה האנושית. פרופ‘ אהרונוב סוקרת את תהליך ההתמכרות של בני האדם לדלקים מאובנים ומסבירה כיצד התמכרות זו היא הבעיה המרכזית במשבר האקלים.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. בדיון הציבורי היום נשמעות דעות מגוונות המטילות ספק בקיומו של שינויי האקלים. הרצאתו של דר' אורי ריב מציגה ראיות מדעיות כמענה לספקות. שילוב הסרטון בהוראה הוא בעל ערך כפול ללמידה: (1) ההרצאה מסבירה איך המדע יודע שפעילות אנושית היא הסיבה לעליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (2) ההרצאה מאפשרת לשלב תכנים הנוגעים לחשיבה ביקורתית, עובדה מול דעה, עיצוב דעת קהל, תפקיד המדיה והחדשות ועוד.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

מהם שינויי אקלים? איך מודדים אותם? ואילו השלכות יש לשינויי אקלים על הטבע? פרופ' ז'וזה גרינצוויג משיב על שאלות אלו ובוחן מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי אקלים גורמים לטבע. מבנה השידור: חלק 1 – מהם שינויי אקלים בארץ ובעולם? מהו ההיקף של שינויי אקלים הגלובליים? איך הם באים לידי ביטוי בישראל? איך אנחנו מודדים אותם? מהם הגורמים לשינויי האקלים? הסרת אי הבנות בקשר לשינויי אקלים חלק 2 – ההשלכות של שינויי אקלים על הטבע, איך צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות מגיבים לשינויי אקלים? האם הם עשויים להתאים את עצמם לתנאים החדשים? מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי האקלים גורמים לטבע?