לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי עדכני העוסק בתזונת הצבי הישראלי ביערות מחטניים נטועים בישראל. התלמידים יכירו את הצבי הישראלי כמין בסכנת הכחדה, יבחנו את השפעת מאפייני בית הגידול על פעילותו ועל איכות תזונתו, ויתנסו בניתוח שיטות מחקר, נתונים וגרפים. הפעילות משלבת עיסוק במושגים אקולוגיים מרכזיים כגון כושר נשיאה, מגוון ביולוגי, מסדרונות אקולוגיים וקיטוע בתי גידול. בנוסף, היא כוללת משימות חקר, דיון ודיבייט סביב סוגיות של שימור טבע ופיתוח. הפעילות מחזקת מיומנויות של חשיבה ביקורתית, ניתוח מידע מדעי וקבלת החלטות בסוגיות סביבתיות אקטואליות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי עדכני העוסק בתזונת הצבי הישראלי ביערות מחטניים נטועים בישראל. התלמידים יכירו את הצבי הישראלי כמין בסכנת הכחדה, יבחנו את השפעת מאפייני בית הגידול על פעילותו ועל איכות תזונתו, ויתנסו בניתוח שיטות מחקר, נתונים וגרפים. הפעילות משלבת עיסוק במושגים אקולוגיים מרכזיים כגון כושר נשיאה, מגוון ביולוגי, מסדרונות אקולוגיים וקיטוע בתי גידול. בנוסף, היא כוללת משימות חקר, דיון ודיבייט סביב סוגיות של שימור טבע ופיתוח. הפעילות מחזקת מיומנויות של חשיבה ביקורתית, ניתוח מידע מדעי וקבלת החלטות בסוגיות סביבתיות אקטואליות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בשידור זה מציגה פרופ' בר ממחקריה העוסקים בדיאלוג שבין האדם והמערכות הטבעיות ובנקודות החיכוך והקונפליקטים בין פעילות האדם לסביבה. במהלך השידור נסקרים מחקרים בתחומי האקולוגיה של הצמח בנושאים כגון השפעה של שרֵפות יער, תהליכים של נגר וסחף ונושאים הקשורים ישירות ובעקיפין לשמירת טבע ובהם השפעות מינים פולשים, שירותי מערכת אקולוגית ועוד.

האלבדו הוא מדד לכמות הקרינה המוחזרת ממשטחים שונים, ונחשב לגורם חשוב בוויסות טמפרטורת כדור הארץ. שינוי האלבדו – למשל עקב הפשרת קרחונים או שינוי שימושי קרקע – משפיע על מאזן הקרינה, ותורם לתהליכים של התחממות גלובלית ולולאות משוב חיובי. מהלך הפעילות, המשולבת כפעילות אינטראקטיבית בפלטפורמת Moodle, התלמידים חוקרים את הקשר בין אלבדו לשינוי אקלים באמצעות ניתוח גרפים, פרשנות מדעית ודיון במהות הידע המדעי. הפעילות משלבת הפקת מידע מסוגי גרפים שונים, התייחסות להנדסת אקלים (כגון הבהרת עננים), והתמודדות עם שאלות על סמכות מדעית בעידן הדיגיטלי. מטרת הפעילות היא לפתח אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית ואוריינות לשונית ומתמטית, בהתאם למיומנויות מתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיזה 2025.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

האלבדו הוא מדד לכמות הקרינה המוחזרת ממשטחים שונים, ונחשב לגורם חשוב בוויסות טמפרטורת כדור הארץ. שינוי האלבדו – למשל עקב הפשרת קרחונים או שינוי שימושי קרקע – משפיע על מאזן הקרינה, ותורם לתהליכים של התחממות גלובלית ולולאות משוב חיובי. מהלך הפעילות, המשולבת כפעילות אינטראקטיבית בפלטפורמת Moodle, התלמידים חוקרים את הקשר בין אלבדו לשינוי אקלים באמצעות ניתוח גרפים, פרשנות מדעית ודיון במהות הידע המדעי. הפעילות משלבת הפקת מידע מסוגי גרפים שונים, התייחסות להנדסת אקלים (כגון הבהרת עננים), והתמודדות עם שאלות על סמכות מדעית בעידן הדיגיטלי. מטרת הפעילות היא לפתח אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית ואוריינות לשונית ומתמטית, בהתאם למיומנויות מתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיזה 2025.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למחקר הבוחן את כדאיות השימוש באריזות פלסטיק למלפפונים בישראל באמצעות כלי ה-LCA (ניתוח מחזור חיים) לצמצום בזבוז מזון. התלמידים יחקרו את האיזון שבין הנזק הסביבתי של הפלסטיק לבין התועלת שבהארכת חיי מדף ומניעת פליטות גזי חממה. הפעילות כוללת מיון מצבי אובדן ובזבוז מזון, ניתוח גרפים של טביעת רגל פחמנית, תכנון ניסוי חקר ביתי ויצירת תוצרי הסברה דיגיטליים. דרך המטלות, התלמידים יפתחו מיומנויות של אוריינות מדעית (פרשנות נתונים והסבר תופעות), חשיבה ביקורתית ועבודת צוות. המשאב מותאם לתוכנית הלימודים במדעי הסביבה וכולל מדריך מפורט למורה ותשובון. לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למחקר הבוחן את כדאיות השימוש באריזות פלסטיק למלפפונים בישראל באמצעות כלי ה-LCA (ניתוח מחזור חיים) לצמצום בזבוז מזון. התלמידים יחקרו את האיזון שבין הנזק הסביבתי של הפלסטיק לבין התועלת שבהארכת חיי מדף ומניעת פליטות גזי חממה. הפעילות כוללת מיון מצבי אובדן ובזבוז מזון, ניתוח גרפים של טביעת רגל פחמנית, תכנון ניסוי חקר ביתי ויצירת תוצרי הסברה דיגיטליים. דרך המטלות, התלמידים יפתחו מיומנויות של אוריינות מדעית (פרשנות נתונים והסבר תופעות), חשיבה ביקורתית ועבודת צוות. המשאב מותאם לתוכנית הלימודים במדעי הסביבה וכולל מדריך מפורט למורה ותשובון. לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למחקר הבוחן את כדאיות השימוש באריזות פלסטיק למלפפונים בישראל באמצעות כלי ה-LCA (ניתוח מחזור חיים) לצמצום בזבוז מזון. התלמידים יחקרו את האיזון שבין הנזק הסביבתי של הפלסטיק לבין התועלת שבהארכת חיי מדף ומניעת פליטות גזי חממה. הפעילות כוללת מיון מצבי אובדן ובזבוז מזון, ניתוח גרפים של טביעת רגל פחמנית, תכנון ניסוי חקר ביתי ויצירת תוצרי הסברה דיגיטליים. דרך המטלות, התלמידים יפתחו מיומנויות של אוריינות מדעית (פרשנות נתונים והסבר תופעות), חשיבה ביקורתית ועבודת צוות. המשאב מותאם לתוכנית הלימודים במדעי הסביבה וכולל מדריך מפורט למורה ותשובון. לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הפסולת הנוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית והשפעתה על הקרקע. הפעילות מבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על ספיחת חומרים אורגניים בקרקע נכתב ע"י יונתן קרן, מיכאל. בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי ויצחק צפורי ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2015 ,גליון 4, עמ' 302-308. העקר הוא פסולת נוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית. הטיפול בעקר מורכב בגלל היותו חומצי מצד אחד ועשיר בחומר אורגני מצד שני. מחקר זה בחן את ההשפעות של פיזור העקר על הקרקע ועל התהליכים המתרחשים בה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

משחקי בריחה חינוכיים יוצרים חוויית למידה פעילה, מסקרנת ותחרותית, המעודדת סקרנות, חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. הם מתאימים במיוחד לנושאים סביבתיים כמו שינוי אקלים, ותורמים לפיתוח ידע, מיומנויות גבוהות ומודעות פרו-סביבתית. "בעקבות צופן הפחמן" הוא משחק דיגיטלי מרתק וחוויתי בו התלמידים נשלחים למשימה להצלת העולם בשנת 2030 דרך פתרון חידות וחישוב טביעת רגל פחמנית של בית ספר. תוך כדי משחק התלמידים לומדים על מקורות פליטות פחמן ומכירים דרכים לצמצומן, ומסכמים בהצעה לפעולה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית. המשחק יכול לשמש כפתיח או כסיכום לנושא ומעודד פעלנות, מעורבות ושינוי תפיסות סביבתיות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

משחקי בריחה חינוכיים יוצרים חוויית למידה פעילה, מסקרנת ותחרותית, המעודדת סקרנות, חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. הם מתאימים במיוחד לנושאים סביבתיים כמו שינוי אקלים, ותורמים לפיתוח ידע, מיומנויות גבוהות ומודעות פרו-סביבתית. "בעקבות צופן הפחמן" הוא משחק דיגיטלי מרתק וחוויתי בו התלמידים נשלחים למשימה להצלת העולם בשנת 2030 דרך פתרון חידות וחישוב טביעת רגל פחמנית של בית ספר. תוך כדי משחק התלמידים לומדים על מקורות פליטות פחמן ומכירים דרכים לצמצומן, ומסכמים בהצעה לפעולה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית. המשחק יכול לשמש כפתיח או כסיכום לנושא ומעודד פעלנות, מעורבות ושינוי תפיסות סביבתיות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

שער אינטראקטיבי המנגיש לקט פעילויות בהן התלמידים יחשפו למושג בצורת, יכירו סוגי בצורת שונים והקשרים ביניהם, ילמדו על ההשפעות של מחסור במים עקב בצורת באמצעות סיפורי מקרה, יצפו בהדמיה של מדד בצורת באמצעות מפת בצורת דינמית, ויעריכו דרכים פוטנציאליות להתמודדות עם הבצורת והשלכותיה. יחידה זו כוללת שבע פעילויות. מומלץ לשלב את הפעילויות במהלך ההוראה לפי הרצף המוצע, אם כי כל פעילות יכולה לעמוד בפני עצמה וניתן לבחור באיזו מהן להשתמש (הערות - פעילות 1 עוסקת באופן מפורש בקשר בין שינוי אקלים לבין בצורת ולכן מומלץ לשלבה בהוראת הנושא. פעילות 5 מבוססת בחלקה על פעילות 3). הפעילויות בלקט עוסקות בעיקר בהשלכות של שינוי אקלים, בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים ובהיבטים אתיים בהקשר של שינוי אקלים (רעיונות המוזכרים בצירים מארגנים 6, 7, 8 לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך להוראת הנושא שינוי אקלים).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

שער אינטראקטיבי המנגיש לקט פעילויות בהן התלמידים יחשפו למושג בצורת, יכירו סוגי בצורת שונים והקשרים ביניהם, ילמדו על ההשפעות של מחסור במים עקב בצורת באמצעות סיפורי מקרה, יצפו בהדמיה של מדד בצורת באמצעות מפת בצורת דינמית, ויעריכו דרכים פוטנציאליות להתמודדות עם הבצורת והשלכותיה. יחידה זו כוללת שבע פעילויות. מומלץ לשלב את הפעילויות במהלך ההוראה לפי הרצף המוצע, אם כי כל פעילות יכולה לעמוד בפני עצמה וניתן לבחור באיזו מהן להשתמש (הערות - פעילות 1 עוסקת באופן מפורש בקשר בין שינוי אקלים לבין בצורת ולכן מומלץ לשלבה בהוראת הנושא. פעילות 5 מבוססת בחלקה על פעילות 3). הפעילויות בלקט עוסקות בעיקר בהשלכות של שינוי אקלים, בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים ובהיבטים אתיים בהקשר של שינוי אקלים (רעיונות המוזכרים בצירים מארגנים 6, 7, 8 לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך להוראת הנושא שינוי אקלים).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הגורסת שהתדלדלות שכבת האוזון היא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים )גם בקרב תלמידים חזקים (בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, מאי הבחנה בין "החור" באוזון לבין אפקט החממה ומהקשר שעורכים התלמידים בין שתי תופעות אלו, שבפועל לא קיים. בפעילות זו ייחשפו התלמידים לנתוני מדידה וחישובי תחזית בהקשר של שתי תופעות: התופעה הראשונה היא ההתחממות הגלובלית, ובתוך כך גם התייחסות לאפקט החממה. התופעה השניה היא "החור" בשכבת האוזון בסטרטוספירה (השכבה העליונה של האטמוספירה). שילוב עובדות ונתוני מדידה אלו, בהקשר של שתי התופעות, עשוי להעמיד את התלמידים בפני קונפליקט קוגניטיבי, לערער את האחיזה שלהם בתפיסה השגויה ש"החור" באוזון הוא הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית, ולאפשר את אימוץ התפיסה המדעית. לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. בפעילות זו התלמידים יתנסו בקריאת מאמר מדעי וניתוחו, יחשפו לשיטות מחקר, יתרגלו מיומנויות חשיבה מגוונות, וילמדו על נדידת הציפורים בכלל ובישראל בפרט, תרומת ציפורים למערכות אקולוגיות, ותופעת ההכחדה של ציפורים בעולם. כמו כן התלמידים יבינו את ההשפעה של שינוי האקלים על נדידת הציפורים, ויתנסו בחקר על ציפורים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. בפעילות זו התלמידים ילמדו על השפעת שינוי האקלים על נדידת הציפורים. פעילות זו הינה פעילות העמקה מתוך הפעילות סביב המאמר - "היכן עוצרות הציפורים הנודדות בישראל – אפיון ובחינת הגורמים המשפיעים על בחירת בית גידול בין שני מחסומים אקולוגיים גדולים".

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: שקדי י., ארצי י., לידר נ. והצופה א. (2013). הירידה בשלל הדיג בכינרת - תוצאה של אי–יציבות המערכת ולא של פעילות הקורמורנים. אקולוגיה וסביבה, 4(1), עמ' 32-37. הכינרת כמערכת אקולוגית מהווה נושא מרכזי בחיים בישראל. לכינרת יש תפקיד מרכזי כמשאב מים, תיירות, חקלאות ימית וכמובן גם כבית גידול למגוון מינים. אחת הבעיות אשר עלו סביב הכינרת בשנים האחרונות הינה בעיית הירידה בשלל דיג האמנונים. המאמר עוסק במגוון ההיבטים הקשורים לירידה בשלל הדיג בכינרת, ומציג מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של גורמים שונים על שלל הדיג. בפעילות המלווה את המאמר התלמידים נחשפים למאפייני הכינרת כמערכת אקולוגית, ליחסי הגומלין בין המינים, ולדילמה העומדת במרכז הבעיה, תוך חשיפה למגוון ההיבטים הקשורים בה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).