ביחידה זו, נפרט כיצד ניתן ללמד את נושא שינוי האקלים באמצעות סיור בקניון. הקניון מאפשר לבחון את שינוי האקלים מנקודת מבט ייחודית הטומנת בתוכה מצד אחד את המתח בין תרבות הצריכה והבילוי שאנו רגילים אליו בעולם המערבי, ובין החובה שלנו כאזרחים מודעים ואחראים לדאוג לצמצום של ההשלכות הקשות של צריכה מוגברת הקשורות באופן הדוק לשינוי האקלים. הקניון מוכר למרבית התלמידים המבלים בו שעות מזמנם ומאפשר ללמוד על נושא שינוי האקלים מתוך התייחסות רלוונטית למרחב המוכר לחיי התלמידים, ולעורר את הדיון החשוב בין הנוחות וההנאה של הפרט לבין האחריות האזרחית ולטווח ארוך. יחידת ההוראה כוללת הכנה, סיור וסיכום (6 שעות). בנוסף מוצע לשלב פעילות אקטיביסטית בקניון כפועל יוצא של הסיור ומסקנותיו.

שער אינטראקטיבי המנגיש לקט פעילויות בהן התלמידים יחשפו למושג בצורת, יכירו סוגי בצורת שונים והקשרים ביניהם, ילמדו על ההשפעות של מחסור במים עקב בצורת באמצעות סיפורי מקרה, יצפו בהדמיה של מדד בצורת באמצעות מפת בצורת דינמית, ויעריכו דרכים פוטנציאליות להתמודדות עם הבצורת והשלכותיה.

יחידה זו כוללת שבע פעילויות. מומלץ לשלב את הפעילויות במהלך ההוראה לפי הרצף המוצע, אם כי כל פעילות יכולה לעמוד בפני עצמה וניתן לבחור באיזו מהן להשתמש (הערות - פעילות  1 עוסקת באופן מפורש בקשר בין שינוי אקלים לבין בצורת ולכן מומלץ לשלבה בהוראת הנושא.  פעילות  5 מבוססת בחלקה על פעילות  3).

הפעילויות בלקט עוסקות בעיקר בהשלכות של שינוי אקלים, בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים ובהיבטים אתיים בהקשר של שינוי אקלים (רעיונות המוזכרים בצירים מארגנים  6, 7, 8  לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך להוראת הנושא שינוי אקלים).

לפעילות זו קיים מדריך למורה (ניתן לגשת אליו מתוך "משאבים למורים בלבד", באמצעות הרשמה).

שינוי אקלים מאיים על המגוון הביולוגי ואיתו על הפרת האיזון במערכות אקולוגיות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו לנושא באמצעות כלי הדיבייט.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אופטימיזם טכנולוגי היא אמונה כי הטכנולוגיה מסוגלת להתגבר על כל קושי חברתי או סביבתי. אך האם הטכנולוגיה היא ה-פיתרון? האם הפיתרון לשינוי האקלים הוא טכנולוגי או שינוי עמדות, מדיניות והתנהגות? בתחנה זו ייערך דיון לגבי הטכנולוגיה שינוי האקלים.

בשנת 1991 דיווח טיים מגזין על כמיהה הולכת וגוברת לשוב ל"חיים הפשוטים". 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים "להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר", ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. בשנת 2014, נערך סקר דומה ובו נמצא כי למעלה ממחצית הנשאלים רוצים להאט את קצב חייהם. (מתוך אתר הספר "היסטוריה של מהירות – מדריך פילוסופי ומעשי להאטה" מאת עמית נויפלד). בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של אורח החיים על שינוי האקלים, יחשפו לתנועות המקדמות אורח חיים פשוט וחסכני, ויכירו במגבלות של אורח החיים המודרני במטרה לעודד אותם לאמץ אורח חיים פשוט וצרכנות איטית

לייצור אופנה יש הרבה השלכות סביבתיות שליליות כמו גם השפעות חברתיות שליליות. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה ובפרט צריכת פריטי אופנה על שינוי האקלים.

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

תרבות הצריכה מציעה סולם ערכים שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו או רעיונותיו. השירותים, המוצרים, הכסף, הרכוש והצמיחה הכלכלית נתפסים כערך מרכזי ואידיאל. החומרניות מתבטאת ברכישת מוצרים שאינם הכרחיים, אלא נרכשים כדי להקנות מעמד וסטטוס. לתרבות הצריכה יש מחיר כבד בהיבט האישי, הערכי, החברתי, הכלכלי והסביבתי. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של תרבות הצריכה.

במהלך השנים חלו שינויים ביחסי האדם והטבע. מקובל לזהות שלוש גישות מרכזיות ביחסי אדם וטבע (שטסל, 2009): הגישה האנתרופוצנטרית, הגישה הביוצנטרית והגישה האקוצנטרית. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין פעולות האדם לשינויים בטבע והעלאת המודעות לפיתוח בר-קיימא.

סקרים רבים נערכו על מנת לבחון את עמדות הציבור בנושא שינוי האקלים. תוצאות של סקר משנת 2022 מצביע על כך שברוב המדינות שנבדקו, הנשאלים אמרו ששינוי האקלים הוא איום גדול על ארצם, כאשר נשאלים מכמעט מחצית מהמדינות דירגו את שינוי האקלים הגבוה ביותר מבין חמישה איומים שהוצגו בסקר. התוצאות מצביעות גם על קשר בין העמדות הפוליטיות והעמדות כלפי שינוי האקלים.  בפעילות זו התלמידים יחשפו לתוצאות הסקרים במטרה להעלות את המודעות לתפישות השונות בציבור לגבי חומרת הסכנה שבשינוי האקלים.

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

אנו צופים יותר ויותר בתופעות אקלימיות חריגות וקיצוניות: שטפונות, תקופות יובש, סופות, גלי קור וחום ועוד. השפעת האדם על שינויי האקלים, כבר אינה מוטלת בספק. בעולם כולו ובישראל יש היערכות לשינויים וועידות אקלים מתקיימות במקומות שונים בעולם. כחלק מהמאמץ להגברת המודעות לנושא ו לקדם פעולה עולמית לעצירת שינוי האקלים, החל משנת 2014 מתקיים אירוע בהיקף עולמי – מצעד האקלים. פעילות זו מתבססת על היכרות קודמת עם נושא משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית. הפעילות מכוונת את התלמידים להכיר את הפעילות האקטיביסטית בנושא ולנקוט עמדה בעניין, כמו גם לחשוב על הקשר שבין הבחירות בישראל לנושא משבר האקלים. התלמידים יציעו וידרגו פעילויות שלדעתם כדאי שנבחרי הציבור יקדמו ויחשבו על דרכים להגביר מודעות של נבחרי הציבור לפעילויות שהם מציעים.