ביחידה זו, נפרט כיצד ניתן ללמד את נושא שינוי האקלים באמצעות סיור בקניון. הקניון מאפשר לבחון את שינוי האקלים מנקודת מבט ייחודית הטומנת בתוכה מצד אחד את המתח בין תרבות הצריכה והבילוי שאנו רגילים אליו בעולם המערבי, ובין החובה שלנו כאזרחים מודעים ואחראים לדאוג לצמצום של ההשלכות הקשות של צריכה מוגברת הקשורות באופן הדוק לשינוי האקלים. הקניון מוכר למרבית התלמידים המבלים בו שעות מזמנם ומאפשר ללמוד על נושא שינוי האקלים מתוך התייחסות רלוונטית למרחב המוכר לחיי התלמידים, ולעורר את הדיון החשוב בין הנוחות וההנאה של הפרט לבין האחריות האזרחית ולטווח ארוך. יחידת ההוראה כוללת הכנה, סיור וסיכום (6 שעות). בנוסף מוצע לשלב פעילות אקטיביסטית בקניון כפועל יוצא של הסיור ומסקנותיו.

שער אינטראקטיבי המנגיש לקט פעילויות בהן התלמידים יחשפו למושג בצורת, יכירו סוגי בצורת שונים והקשרים ביניהם, ילמדו על ההשפעות של מחסור במים עקב בצורת באמצעות סיפורי מקרה, יצפו בהדמיה של מדד בצורת באמצעות מפת בצורת דינמית, ויעריכו דרכים פוטנציאליות להתמודדות עם הבצורת והשלכותיה.

יחידה זו כוללת שבע פעילויות. מומלץ לשלב את הפעילויות במהלך ההוראה לפי הרצף המוצע, אם כי כל פעילות יכולה לעמוד בפני עצמה וניתן לבחור באיזו מהן להשתמש (הערות - פעילות  1 עוסקת באופן מפורש בקשר בין שינוי אקלים לבין בצורת ולכן מומלץ לשלבה בהוראת הנושא.  פעילות  5 מבוססת בחלקה על פעילות  3).

הפעילויות בלקט עוסקות בעיקר בהשלכות של שינוי אקלים, בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים ובהיבטים אתיים בהקשר של שינוי אקלים (רעיונות המוזכרים בצירים מארגנים  6, 7, 8  לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך להוראת הנושא שינוי אקלים).

לפעילות זו קיים מדריך למורה (ניתן לגשת אליו מתוך "משאבים למורים בלבד", באמצעות הרשמה).

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. 

בפעילות זו התלמידים ילמדו על השפעת שינוי האקלים על נדידת הציפורים. פעילות זו הינה פעילות העמקה מתוך הפעילות סביב המאמר - "היכן עוצרות הציפורים הנודדות בישראל – אפיון ובחינת הגורמים המשפיעים על בחירת בית גידול בין שני מחסומים אקולוגיים גדולים"

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינויי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

יחידה זו ממשיכה את יחידת המבוא המציגה רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי, על הראיות לשינויי האקלים ועל הגורמים לפליטת פחמן דו־חמצני וגזי חממה נוספים, על אפקט החממה ומחזור הפחמן, על מודלים לחיזוי תרחישים עתידיים, על הכחשת שינויי האקלים ועוד. ביחידה זו ילמדו התלמידים על חשיבות המערכות הטבעיות והמגוון הביולוגי לאדם וייחשפו להשפעות של שינויי האקלים (כגון שינויים בתפוצת בעלי חיים ובנדידה, השפעה על החמצת האוקיינוסים, הלבנת שוניות אלמוגים) ולהשפעות של שינויי האקלים להקצנה של השפעות אחרות של האדם על המערכות הטבעיות (אובדן בתי גידול, זיהום, ציד וכו'). התלמידים ייחשפו להשפעות שינוי האקלים על בריאות האדם, על הביטחון התזונתי ועל המחסור במים ויבינו איך כלל הגורמים - שינוי אקלים, מגוון ביולוגי, בריאות, מזון ומים קשורים זה בזה. יש להביא בחשבון שנושא שינויי האקלים עלול לגרום לפחדים ולחרדות. לכן עלינו להיות קשובים לתלמידים ולתת מקום לביטוי של רגשות וחששות. השיעורים נבנו באופן כזה אשר מדגיש את הפתרונות האפשריים וגם את המקום של הפרט להשפיע ולשנות ופחות את התרחיש הגרוע ביותר. חשוב להציג גישה חיובית - יש לנו אפשרות ויכולת לשנות את המציאות.

יחידה זו עוסקת בפתרונות המגוונים לשינויי האקלים. יחידה זו מסתמכת על הרקע המדעי הנלמד ביחידות הקודמות: "מבוא לשינויי האקלים" ו"השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה". הבעיה והשלכותיה יכולות לעורר תחושות של חרדה ולכן ליחידה זו חשיבות רגשית רבה - היא מציגה בפני התלמידים מגוון רחב של פתרונות לשינויי האקלים שאפשר ליישם ומראה שהמצב אינו אבוד. התלמידים ילמדו על פתרונות מדעיים וטכנולוגיים, על פתרונות שיכולים להתוות במדיניות ובכלכלה והחשוב ביותר – גם על פתרונות שכל אדם יכול להשתתף בהם. מטרת היחידה - לעורר סקרנות ועניין של תלמידים וולקרוא להם לפעול ולהשתתף בפתרון. היחידה נפתחת בנושא התלות של האנושות באנרגיה ובאתגרים באספקת האנרגיה הזאת. לאחר מכן עוסקים במקורות אנרגיה חלופיים ופתרונות טכנולוגיים ומדעיים לעודף הפחמן הדו־חמצני שכבר באטמוספירה. בשיעור 4 יישמו התלמידים את הידע שרכשו במשחק תפקידים כיתתי להמחשת המציאות המורכבת שבה אנו חיים וכדי להבין שבכל זאת אפשר למצוא פתרונות לשינוי האקלים. סוף היחידה מוקדש למקום האדם הפרטי בפתרונות לשינויי האקלים.

למים יש קיבולת חום גבוהה דבר המאפשר לאוקיינוסים לספוג חום פי 1000 מזה הנספג באטמוספירה. פעילות זו ממחישה את ההבדל בקיבולת החום בין האוויר למי האוקיינוסים באמצעות ניסוי.

תגליות של מדענים ומדעניות פורצי דרך ששינו את העולם. ההיכרות עם מדענים גאונים פורצי דרך ועם רעיונותיהם המסעירים היא מעשירה ומאתגרת. בפעילות זו יערכו התלמידים הדמיה שבה יגלו מה מדעני העבר חושבים על ההווה והעתיד בנושא שינוי האקלים ואלו פתרונות הם מציעים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

חדר בריחה הוא כלי חינוכי נפלא ומאתגר הבנוי כמשחק הרפתקאות המבוסס לרוב על אתגר מוביל וחידות המובילות לפתרונו. בתחנה זו התלמידים יכירו שלושה חדרי בריחה שהוצגו בשבוע החקר הארצי שהתקיים בשנת תשפ"ג, ובהמשך יתכננו רעיון לחדר בריחה.

שינוי אקלים מאיים על המגוון הביולוגי ואיתו על הפרת האיזון במערכות אקולוגיות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו לנושא באמצעות כלי הדיבייט.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים לשינוי האקלים, השלכות של שינוי האקלים ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. בפעילות זו התלמידים יחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

עלייה גוברת בריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה גורמת לעלייה בריכוז שלו גם במי האוקיינוסים. בגלל תגובה כימית בין המים לפחמן דו חמצני נוצרת חומצה פחמתית וכתוצאה מכך מי האוקיינוסים הופכים חומציים יותר ולכך השפעה על המערכת האקולוגית של האוקיינוסים. בפעילות זו יבצעוו התלמידים ניסוי הממחיש את החמצת האוקיינוסים.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים, השלכות ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. שבה ילמדו את מילון המונחים הבסיסי הקשור לשינוי אקלים, ויחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

שינוי אקלים מאיים על המגוון הביולוגי ומפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות בנוסף לפעילות אחרת של האדם הפוגעת במגוון האקולוגי שאינה קשורה לאקלים. ההתמודדות היא התנהגותית או פיזיולוגית. בתחנה זו התלמידים יתוודעו לנושא דרך פעילות יצירה.

Wordwall הוא כלי נהדר ליצירת פעילויות מותאמות לרמת הכיתה בדרך חוויתית. בפעילות זו התלמידים יתנסו במשחקים בנושא שינוי אקלים, יפתחו משחק משלהם ויתנסו במשחקים שפיתחו עמיתיהם.

אחת מההשלכות של שינוי האקלים הוא עליית מפלס הים. העלייה נגרמת משני תהליכים: א. התכת הקרחונים היבשתיים (ניסוי 1) ב. התחממות מי האוקיינוסים ועלייה בנפח המים (ניסוי 2). בפעילות זו התלמידים יבינו את הגורמים לעליית מפלס הים

הפרפרים מוכרים כסמן ביולוגי לבריאות הסביבה ולזיהוי שינויים שחלים במערכת האקולוגית, בזכות רגישותם המיוחדת לשינויים סביבתיים. שינוי האקלים משפיע גם עליהם. בפעילות זו התלמידים יתנסו בניטור פרפרים כחלק ממיזם מדע אזרחי - ספירת הפרפרים.

שינוי האקלים גורמים לעליה בתדירות ובעוצמת השריפות. יובש מתמשך ובצורות שמחמירות גורמים לכמות גדולה של חומר צמחי יבש אשר בוער בקלות. מצוקת המים של העצים מעודדת התפתחות עשבים יבשים בין העצים ואלו, בשילוב חום ורוחות חזקות מעודדים התפשטות של השריפה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת השריפות כהשלכה של שינוי האקלים.

לונדון אינה העיר היחידה החשופה לסכנות עקב עליית מפלס הים, המאיימת על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן. עליית המפלס נובעת משני גורמים: המסת הקרחונים היבשתיים בעקבות ההתחממות הגלובלית והתפשטות מי הים כשהם מתחממים. בפעילות זו התלמידים יכירו את עליית מפלס הים כחלק מהשלכות שינוי האקלים ועם הפתרונות לבעיה זו דרך צמצום פליטות גזי חממה והתמודדות עם העלייה במפלס הים.

המהפכה התעשייתית החלה באמצע המאה ה-18 באנגליה והובילה לשינויים טכנולוגים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שאותם אנו חווים עד היום. הגורם המרכזי לעידן התעשייתי היה המצאת מנוע הקיטור שבו החל שימוש בדלקים מאובנים - הפחם. מאוחר יותר החל שימוש הולך וגובר בדלקים מאובנים נוספים לשימושים תעשייתיים. בתהליך השריפה של דלקים מאובנים נפלטים גם גזי חממה לאטמוספירה ותורמים לתהליך ההתחממות העולמית. בפעילות זו התלמידים יכירו את הקשר בין המהפכה התעשייתית וצריכת דלקים מאובנים לשינוי האקלים, ואת השינויים הסביבתיים שלהם גרמה המהפכה התעשייתית מתוך הסיפור של שינוי צבע העשים.

השיטפונות וההצפות הם שתי תופעות טבע הקשורות זו לזו - שיטפון הוא זרם חזק של מים בנחל המאופיין בכמות מים ומהירות זרימה הגדולות מאלו שבשגרה. כאשר השיטפון מתמשך וכמויות המים גדלות – אפיק הנחל לא יכול להכיל את כל המים הזורמים דרכו, והנחל עולה על גדותיו ומציף את פשטי ההצפה שמעבר לגדותיו. בפעילות זו התלמידים יכירו תופעות של אקלים קיצון - שטפונות - כחלק מהשלכות שינוי האקלים, ודרכי התמודדות עם השיטפונות.

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

פליטי אקלים מוגדרים כמי שנאלצו לעזוב את סביבתם הטבעית באופן זמני או קבוע עקב התחממות עולמית והשלכותיה (שריפות, סופות, הצפות, חום קיצוני, עליית מפלס הים וכו'). לפי דוחות האו"ם, בין השנים 2008-2016 נאלצו בכל שנה 21.5 מיליון איש בממוצע להגר בגלל סיבות אקלימיות. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת פליטי האקלים והגורמים לה.

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

משטר הגשם הוא פיזור הגשמים הצפוי באזור מסוים (או פריסת המשקעים לאורך עונת הגשמים) והוא מורכב מגורמים רבים, ביניהם: כמות הגשם השנתית, אורך עונת הגשם ועיתויה, כמות הגשם המקסימלית, התפלגות פרקי הגשם, אורכם וכמות המשקעים בהם, התפלגות פרקי היובש ואורכם. בישראל צפוי שינוי במשטר הגשמים בעקבות שינויי האקלים - ישראל שוכנת בין רצועת המדבריות העולמית מדרום, ואירופה הגשומה מצפון. בשל שינוי האקלים רצועת המדבריות נעה צפונה, ישראל הופכת חמה יותר ויבשה יותר, הים התיכון מתחמם, ואזורי הגשם של אירופה נעים צפונה ומתרחקים מאיתנו. תחזיות צופות שבישראל תהיה ירידה משמעותית בכמות המשקעים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות של שינוי האקלים הנובעות מהשינוי בדפוסי המשקעים

עמים ילידים הם בין הראשונים להתמודד עם ההשלכות הישירות של שינויי האקלים, בשל תלותם ויחסיהם ההדוקים עם הסביבה ומשאביה. שינויי האקלים מחריפים את הקשיים איתם כבר מתמודדות קהילות ילידים, כולל דחיקה פוליטית וכלכלית, אובדן קרקע ומשאבים, הפרות זכויות אדם, אפליה ואבטלה. בפעילות זו התלמידים יכירו את ההשלכות של שינוי האקלים על עמים ילידים ויחשפו לפתרונות לצמצום הפגיעה בעמים הילידים בעקבות שינוי האקלים

ישראל נמצאת באזור רגיש מאוד לשינוי אקלים וקצב השינויים האקלימיים גבוה בהשוואה לממוצע העולמי. אמנים ישראלים מתייחסים לביטויים מקומיים של שינוי האקלים, וכן לסוגיות סביבתיות שונות הקשורות להשפעת האדם על הטבע. בפעילות זו התלמידים יחשפו לאומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים ולשינוי האקלים והשלכותיו

שלל סוגי מזהמים ניתן למצוא בנהרות בארה"ב ובנהרות בכל העולם: מזהמים אנאורגניים ובראשם מתכות כבדות, להם מגוון רחב של השפעות שליליות על אורגניזמים מימיים, צמחים ובני אדם. מחקרים הראו כי זיהום נהרות בכימיקלים יכול להוביל לעלייה בטמפרטורת המים, לשינויים במגוון הביולוגי ולהפחתת ספיגת פחמן דו-חמצני. כדי להפחית את זיהום הנהרות יש להחמיר את החקיקה בנושא, להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות לטיפול בשפכים תעשייתיים ולחנך ציבור לחשיבות השמירה על איכות המים. בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של זיהום נחלים ואת הקשר בין שינוי אקלים ובין התפשטות זיהום שמקורו מנחלים מזוהמים בשל שטפונות.

למדענים ולקובעי מדיניות קשה מאוד לייצור מעורבות ציבור בנושאים מורכבים ולעיתים שנויים במחלוקת ולהסביר להם מושגים מורכבים וכיצד הם קשורים לחיי היומיום שלהם. לכן, שיתופי פעולה בין אמנים ומדענים יכולים לסייע לעורר מודעות, הבנה והשראה לשינוי התנהגות. בפעילות זו התלמידים יתחברו לנושא שינוי האקלים דרך חיבור לעולם האמנות ויכירו את האומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים, לצד חשיפה לשינוי האקלים והשלכותיו

אוכלוסיית כדור הארץ גדלה ללא הפסק ויחד איתה עולה רמת החיים והצורך במוצרים, בתשתיות ובמתקנים ציבוריים. לשם כך אנו משתמשים בחומרי גלם שאותם אנחנו מפיקים ממשאבי הטבע של כדור הארץ. כמות המשאבים – החומרים – מוגבלת, וככל שאנחנו מנצלים אותם יותר הם הולכים ומתמעטים, קשה יותר ויותר למצוא חומרים וקשה יותר להפיק אותם. בפעילות זו התלמידים ילמדו על החשיבות של משאבי טבע וכמותם המוגבלת ויבינו את ההשלכות של הפקה ושל צריכה מוגברת של משאבי טבע

לשינוי האקלים השפעות רבות על הים אשר באות לידי ביטוי בפגיעה בוויסות האקלים, התממות הים, עלייה בחומציות הים, עלייה במפלס המים, שפעה על המגוון הביולוגי, פגיעה כתוצאה מאירועי קיצון והשפעה על הים העמוק. בפעילות זו נחשוף את התלמידים לים כמשאב והתועלות שלו לבני האדם ולהשלכות שינוי האקלים על הימים והאוקיינוסים

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה  או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. הדבר אינו דומה בהפשרת קרחונים ימיים, משום שמרבית הקרחון נמצא תחת המים ונפח המים שנוספו כתוצאה מהתכת הקרחון שתחת המים מחליף את הנפח שתפס הקרחון.

בפעילות זו התלמידים יחשפו לשינוי בגודל הקרחונים היבשתיים ולהשלכות של שינוי זה.

יחידת הוראה בת 3 שיעורים כפולים העוסקת בהעמקת הידע של התלמידים בנושא אקלים קיצון, הפעילות בחוברת תעסוק במדד המעריך את ההשפעה של כל פעילות אנושית על תופעת שינוי האקלים תוך התמקדות בארבעה תחומים שונים: 1. תחבורה וכלי רכב 2. הרגלי תזונה וצרכנות 3. הפרדת פסולת, מיחזור ושימוש חוזר. 4. צריכת אנרגיה / חיסכון באנרגייה.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

מה הקשר בין אירועי מזג אוויר קיצוניים והתחממות גלובלית? ד“ר שירה רוה-רובין, חוקרת דינמיקה של מערכות מזג אוויר ממכון ויצמן מסבירה איך התחממות כדור הארץ משפיעה על העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני. ד“ר רוה-רובין מתארת את הכלים בהם המדע משתמש בשביל להבין איך ישתנו אירועי מזג אוויר קיצוני בעתיד ומהי הוודאות שאירועים כאלו ילכו ויגברו ככל שהטממפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

למה חימום כדור הארץ יגרום להפחתת כמויות הגשם בישראל? ואיך מדענים יודעים את זה?

בשביל לענות על השאלות האלו פרופסור דוריטה רוסטקייר אדלשטיין מציגה את השחקנים המרכזיים השולטים מזג האוויר החורפי בארץ ואיך הם ישתנו עם שינוי האקלים. דוריטה היא חוקרת מטאורולוגיה, המחקר שלה, המוצג בהרצאה זו, עוזר לשפר את תחזיות מזג האוויר ואת הערכות האקלימיות ומאפשר לחזות איך כמויות הגשם באזור שלנו ישתנו כתוצאה מחימום העולם.

שיעור זה נועד לאפשר "כניסה רכה" להוראת הנושא של שינוי אקלים: יצירת קשר אישי של תלמיד וכן עניין ומוטיבציה לעסוק בנושא. בשיעור התלמידים יכירו את מושגי היסוד, יחשפו ידע קודם ואת רגשותיהם ביחס לשינוי האקלים. בשיעור זה נתייחס לדעות קדומות אם יעלו, נקנה מושגים באופן ראשוני, נתייחס לרגש של התלמידים. הנושא קשה ועלולות לעלות חרדות, ולכן מוצגות הצעות שידגישו שיש מקום לעשייה אישית.

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. האוקיינוס מכסה 70% משטחו של כדור הארץ - והוא גורם מפתח בשליטה ובוויסות האקלים העולמי. לכן, הבנת תהליכים הקורים בים היא קריטית בהבנת שינויי האקלים הנובעים מהחימום הגלובלי ומפליטת הפחמן הדו-חמצני. האוקיאנוגרפית יעלה שקד מראה לנו, שלב אחר שלב, כיצד הים מעצב את עולמנו, כיצד הוא מושפע מן השינוי  אקלימי וכיצד הוא משפיע עליו. בהרצאה פרופ‘ שקד עונה על השאלות: כיצד האוקיינוס קולט פחמן דו חמצני וחום? מהו המסוע האוקייני? ומדוע החימום העולמי יכול בכלל להקפיא אזורים נרחבים באירופה?

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

בשיעור זה יתוודעו התלמידים לקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון ויבינו כמה מההשלכות של שינוי האקלים על האדם. מיגור הרעב הוגדר יעד מרכזי של האו"ם לפיתוח בר קיימא (מידע בהמשך). בפתיחת השיעור יכירו התלמידים את המונח ביטחון תזונתי ואת הקשר בין מצב כלכלי לבעיות תת־תזונה, לרעב ולהשמנת יתר. במהלך השיעור יעמיקו התלמידים בקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון באמצעות הדמיה המראה קשר בין פליטות גזי חממה ופעולות התאמה לבין רמת הפגיעוּת לחוסר ביטחון תזונתי במדינות לאורך זמן. לסיכום ידונו התלמידים בתרחישים העתידיים ויציעו פתרונות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 4 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו יכירו התלמידים את ההשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים והצורך להיערך מראש לקראת משבר בריאותי. לשינוי האקלים השפעות רבות על בריאות האדם. אלו כוללות השפעות ישירות ועקיפות. דוגמאות השפעות ישירות הן העלייה בתדירות גלי החום ובעוצמתם או השפעות של אירועי מזג אוויר קיצוני כמו שיטפונות או שרפות ענק. השפעות עקיפות לעיתים קרובות מתווכות דרך מערכות אקולוגיות אשר משתנות כתוצאה משינויי אקלים - למשל מחלות הנישאות על בעלי חיים או חיידקים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו התלמידים ייחשפו לתופעה של היעלמות הדבורים ומאביקים אחרים בהשפעת שינויי האקלים ויבינו את ההשפעה של היעלמות המאביקים על הביטחון התזונתי ועל המצב הבריאותי. התלמידים ידונו בפתרונות אפשריים לבעיית היעלמות המאביקים. חשוב להדגיש ששינויי אקלים הם רק אחד מכמה גורמים הפוגעים באוכלוסיית הדבורים: היעדר מזון זמין, טפילים ומחלות שגורמים חיידקים ונגיפים, וחשיפה לקוטלי חרקים וקוטלי עשבים. אפשר ללמוד עוד על הגורמים להיעלמות הדבורים בסרטון ובפעילות המקדימה למאמר בנושא השפעת חומרי הדברה על דבורים באתר אקולוגיה בסביבה מתוקשבת.  להלן שלושה מקורות מידע שמהם ילמדו התלמידים: קטע קריאה (כלכליסט), קטע קריאה (זווית) או סרטון (6 דקות, אנגלית). אפשר לתת את שלושתם או להתאים את מקור המידע לרמת התלמידים. נבקש מהתלמידים לקרוא את מקורות המידע ולענות על השאלות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו התלמידים ינתחו מקורות מידע על נחילי הארבה אשר פשטו על אפריקה בתחילת 2020 בליווי דף עבודה, ויבינו את הקשר בין שינויי אקלים להתפשטות הארבה ואת השפעתו על הביטחון התזונתי באפריקה ועל המצב הבריאותי. התלמידים יבינו את הקושי של המדינות המתפתחות המאופיינות בחוסר יציבות כלכלית ופוליטית בטיפול בנחילי הארבה. התלמידים ידונו ביתרונות ובחסרונות של הפתרון הקיים - ריסוסים והדברה - וינקטו עמדה אישית בנושא או יציעו פתרונות משלהם לבעיה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו יבינו התלמידים כיצד האדם תלוי במערכות האקולוגיות, התלמידים ילמדו מהו מגוון ביולוגי ויבחנו את ההשפעות של האדם על המגוון הביולוגי (כגון פגיעה וקיטוע בתי גידול, זיהום, ניצול יתר, כניסת מינים פולשים, פגיעה ישירה במינים למשל בציד והרעלות). פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 1 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי ומקצינים את הפגיעה האנושית במערכות הטבעיות (למשל צמצום וקיטוע בתי גידול, חדירת מינים פולשים, זיהום, וכו' המשפיעים על הכחדת המינים). נבהיר ששינוי האקלים הוא גורם נוסף המפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות (בנוסף לפעילות אחרת של האדם שאינה קשורה לאקלים). במהלך השיעור נבחן כמה מקרי בוחן שדרכם אפשר לראות את ההשפעות של שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי דרך הדוגמה של השפעתם על האלמוגים. הם יכירו את המערכת האקולוגית וילמדו על חשיבות האקולוגית של אלמוגים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

ההתחממות הגלובלית והעליה בשריפות כתוצאה מכך, היא נושא מורכב המעלה שאלות רבות ומאפשר העמקה בכיוונים רבים. לכן, בחרנו לעשות שימוש בהוראה באמצעות קבוצות, שמטרתה לחקור את הנושא סביב שאלה מרכזית אותה בוחרים התלמידים. שיטה זו מאפשרת לתלמידים בחירת נושא שמעניין אותם, ממקדת את הלמידה בזווית אחת של הנושא ומאפשרת אינטגרציה של החומר וחשיפת התלמידים לזוויות נוספות שלו. מומלץ לפעול בקבוצות של 4-3 תלמידים, על מנת לאפשר לכל תלמיד לבוא לידי ביטוי.

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 18.

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 19. סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה הוא מצע פורה ללמידה משמעותית. בפעילות המוצעת להלן בחרנו לעסוק ביעד השני של יעדי האו“ם – הכחדת הרעב/אי־ביטחון תזונתי עד 2030 . נושא זה הוא נושא חשוב ורלוונטי ברמה המקומית והעולמית, וקשור במידה רבה למגוון נושאים סביבתיים שבהם חקלאות בת קיימא ושימור מערכות אקולוגיות לאור שינויי האקלים. הפעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית בשם אוֹצְרוּת דיגיטלית שתתואר להלן. אסטרטגיית הוראה זו יכולה במידה רבה לשמש להוראה של יעדים נוספים ונושאים סביבתיים אחרים. נוסף על כך נביא רעיונות לכלים מקוונים אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת.

החמצת האוקיינוסים היא נושא סביבתי המאפשר למידה בהיבטים שונים. ביחידה המוצעת קיים שילוב של מספר דיסציפלינות, אשר בלמידה המסורתית לא נהוג לקשר ביניהן, לרבות: חברה וסביבה - השפעת הקידמה (תעשייה, רכב, זיהום אוויר) על הסביבה (היבטים אקולוגיים ומוסריים); כימיה (חומצות ובסיסים); ביולוגיה - שרשרת המזון (בים). הפעילות המוצעת משלבת לימוד כימיה (חומציות, סולם pH ,תגובות כימיות) באמצעות "חקירת" תופעה המתרחשת בטבע שלה השלכות על היבטים רבים כגון: היבטים סביבתיים, חברתיים ומוסריים.

 בפעילות התלמידים נחשפים להשפעה של עליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני על החמצת האוקיינוסים והשלכותיה על גורמים במערכת האקולוגית - האלמוגים. המאמר עוסק בהשפעות העלייה בכמות הפחמן הדו–חמצני בעולם, אשר גורמת להתחממות ולהחמצת האוקיינוסים. ומציג את השפעת השינויים הללו על אלמוגים. הפעילות חושפת את התלמידים לקשר בין חומציות והשפעה על קונכיות ואלמוגים, ועל השפעת האדם בהקשר זה. התלמידים נחשפים למבנה האלמוג ודרכי התרבותו כמו גם לחשיבות שונית האלמוגים כמערכת אקולוגית. כמו כן, המחקר המוצג במאמר מדגים שתי גישות לחקר אקולוגי - ניסוי מעבדה וניסוי שדה, והפעילות עומדת על ההבדלים בין שתי גישות אלו.

הפעילות מבוססת על מאמר המעובד מתוך: מאור לנדאו ק., פרדה פ., גופרדו ס., דובינסקי צ. ולוי א. (2014). השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני. אקולוגיה וסביבה, 5(1), עמ' 53-57.

לפעילות זה קיים מדריך מורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (ניתן לצפייה לאחר הרשמה לאתר ואישור ההרשמה)

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית". נכתב ע"י יקיר פרייזלר י., רוטנברג א., הר נ., יצחק י., ספרינצין ש., גרינצוויג ז., יקיר ד, אקולוגיה וסביבה, 1(7) 51-41, 2016. במחקר במתואר בחנו את הגורמים והסיבות שהובילו לתמותת עצים ביער יתיר בעקבות שנות בצורת. הפעילות עוסקת במורכבות המערכת האקולוגית ומשלבת מונחים כגון: בית-גידול, קיבוע פחמן, ביומסה, תחרות ומדבור.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו יש שער אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43). המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח (אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים:

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה.

מה הן ההשפעות של שינויי האקלים על בריאות האדם? שינויי האקלים גורמים להחרפה במגמת ההקצנה של תופעות מזג האוויר המשפיעות על כל תחומי חיינו לרבות בריאות האדם וביטחונו. ההשפעות רבות ומגוונות וכוללות תחלואה ותמותה בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים (גלי חום וקור), פגיעה באיכות המים והיבול החקלאי וכדומה. פרופ' שלומית פז עוסקת בהשפעת האקלים על בריאות האדם ועל ביטחונו.

מהם שינויי אקלים? איך מודדים אותם? ואילו השלכות יש לשינויי אקלים על הטבע? פרופ' ז'וזה גרינצוויג משיב על שאלות אלו ובוחן מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי אקלים גורמים לטבע. מבנה השידור: חלק 1 – מהם שינויי אקלים בארץ ובעולם? מהו ההיקף של שינויי אקלים הגלובליים? איך הם באים לידי ביטוי בישראל? איך אנחנו מודדים אותם? מהם הגורמים לשינויי האקלים? הסרת אי הבנות בקשר לשינויי אקלים חלק 2 – ההשלכות של שינויי אקלים על הטבע, איך צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות מגיבים לשינויי אקלים? האם הם עשויים להתאים את עצמם לתנאים החדשים? מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי האקלים גורמים לטבע?