לפעילות זו יצרנו שער גישה אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות השונים.

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. 

בפעילות זו התלמידים יתנסו בקריאת מאמר מדעי וניתוחו, יחשפו לשיטות מחקר, יתרגלו מיומנויות חשיבה מגוונות, וילמדו על נדידת הציפורים בכלל ובישראל בפרט, תרומת ציפורים למערכות אקולוגיות, ותופעת ההכחדה של ציפורים בעולם. כמו כן התלמידים יבינו את ההשפעה של שינוי האקלים על נדידת הציפורים, ויתנסו בחקר על ציפורים.

לפעילות זו יש מדריך למורה (אליו ניתן לגשת מחומרים למורים בלבד - יש להירשם לאתר ולקבל אישור על מנת לגשת לחומרים אלו)

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות.

פעילות סביב מאמר מעובד המשלבת נושאים מגוונים, ביניהם: שימושי קרקע והשינויים שעברו, חישה מרחוק ושטחים פתוחים והקשר שלהם להתמודדות עם שינוי האקלים.

המאמר עוסק בשינויים שעובר השובל העירוני-כפרי בישראל הכוללים שינויים בשימושי הקרקע שאפיינו אותו תקופה ארוכה. המחר בוחן אתההשינויים שחלו לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג שבמרכז הארץ, המייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב. השינויים בשימושי קרקע נבחנו בעזרת נתונים מחישה מרחוק ומתצלומי אוויר, והצביעו על עלייה בשטח הבנוי משנות ה-70 ועד ימינו, ירידה בגודל שטחי הפרדסים ועלייה בשטח של גידולי השורה.

מושגים: פרבור, עיור, מטרופוליס, גידול אוכלוסין, שימושי קרקע, אגן ניקוז, שטחים בנויים (שטח מבונה), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים, שינוי אקלים, שימור המגוון הביולוגי, חישה מרחוק, תצלומי אוויר, דימות לווין.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

הפעילות עוסקת בהגדרת הדילמה של טורבינות רוח והשפעתן על אוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן, הצגת העמדות השונות והמשמעות של הבחירה בכל אחת מהן.

השימוש בטורבינות רוח, מתוך מטרה לפתח מקורות של אנרגיה מתחדשת הוא דבר מבורך. אבל מה קורה כשהדרך לכוונות הטובות רצופה בגיהינום? על פי מומחים של רשות הטבע והגנים ושל הוועדה לתשתיות לאומיות, הקמת חוות טורבינות רוח בתל פארס משמעותה פגיעה בלתי הפיכה באוכלוסיית הנשרים של רמת הגולן. גם מיני דורסים ועופות אחרים מועדים לפגיעה קשה בשל הקמת הטורבינות. 

הפעילות כוללת היכרות עם המערכת האקולוגית של הים התיכון, היכרות עם האיומים על הטבע הימי והצגת פתרונות.

הים התיכון הוא בעל חשיבות אקולוגית רבה. יש בו עולם שלם של טבע ייחודי שרובו אינו מוכר – גני ספוגים, שוניות אלמוגים של מים קרים, שוניות סלעיות, דיונות חול ימיות, דולפינים, ריכוזי כרישים, רבייה והטלה של צבי ים ועוד. הים התיכון מספק שירותי מערכת רבים כגון: חמצן לנשימה, מיתון שינויי אקלים וקליטת גזי חממה, חומרי טבע לתרופות, דגה, פוטנציאל לחינוך ותיירות אולם, הלחצים על הים התיכון הולכים וגוברים – הרס בתי גידול, דיג יתר (כ-40% דעיכה בדגה בישראל בעשורים האחרונים), זיהום ופסולת, קידוחים ימיים, נמלים, כלובי דגים, מתקני התפלה, צינורות תשתית, שינויי אקלים, מינים פולשים (מאות מינים שפלשו לים התיכון) ועוד. במשך שנים נתפס הים כמשאב טבע אינסופי, שניתן לדוג בו ללא הגבלה, להזרים אליו פסולת, לבנות בו תשתיות ללא התייחסות להשלכות ולהשפעות של הפעילות האנושית על הים. 

הפעילות עוסקת בבעיית הכחדת הנשרים בגולן וכוללת שלושה חלקים: א) מבוא קצר לנושא הנשרים בישראל, ב) היכרות עם האיומים על הנשרים – עבודה בקבוצות במצגת שיתופית, ג) הזמנה להצצה בקן הנשרים, ועשייה למען הנשרים - חתימה על עצומה ועוד.

במאי 2019 הורעלו ומתו שמונה נשרים ברמת הגולן מתוך 20 הנשרים שחיו שם, כלומר, 40% מאוכלוסיית הנשרים בגולן! הנשרים אכלו פגרים שהורעלו בזרחן אורגני, כלומר נפגעו בהרעלה משנית. חקלאי שחשוד במעשה נעצר. מכיוון שמדובר בעונת הקינון, יש חשש שתהיה לכך השפעה גם על גידול הגוזלים. המקרה התגלה בזכות משדרים שהיו על 3 נשרים – פקחי רשות הטבע והגנים זיהו חוסר תנועה ומצאו אותם מתים. הנשרים הממושדרים הובאו מספרד כחלק ממאמצי אישוש האוכלוסייה. בשנים האחרונות אירעו מספר אירועי הרעלה שגרמו לפגיעה קשה באוכלוסיות הנשרים בצפון. מרבית המקרים היו הרעלות מכוונות נגד טורפים של בקר וצאן ולעיתים כתוצאה של סכסוכים בין חקלאים על שטחי מרעה. בכל שנה, מבצעת רשות הטבע והגנים פעמיים בשנה ספירת הנשרים. בספירת הקיץ של 2018 נספרו כ-200 נשרים מקראיים בישראל (בנגב, במדבר יהודה, בכרמל ובגולן), לעומת כ-460 נשרים שנספרו ב-2003. הירידה החדה במספרם נגרמת עקב הרעלות, ציד והתחשמלות, וכעת חוששים כי גם טורבינות רוח שתוקמנה בגולן עלולות לפגוע בנשרים.

הפעילות המוצעת הינה מדע אזרחי "ספירת הציפורים" וכולל מספר שלבים: א) היכרות עם מדע אזרחי בכלל ועם מיזמים של תיעוד מגוון ביולוגי בישראל וספירת הציפורים בפרט, ב) הכנה לקראת ספירת הציפורים – הכרת מיני הציפורים, תכנון שאלות חקר, ג) יציאה לתצפית בציפורים והזמנה לפעילות תורמת, ד) ניתוח תוצאות של התלמידים וניתוח תוצאות של כלל הספירה.

מדי פעם אנו שומעים בתקשורת על היעלמותו של מין כזה או אחר, איומים שונים על מיני אורגניזמים ובתי גידולם,"על מינים שנוספו לרשימת המינים בסכנת הכחדה ורק לעיתים רחוקות אנו שומעים על פעולות הנעשות להצלתם. על מינים שנוספו לרשימת המינים בסכנת הכחדה ורק לעיתים רחוקות אנו שומעים על פעולות הנעשות להצלתם. באוקטובר 2018 הכריז השר להגנת הסביבה על הרחבת מספר מיני בעלי חיים המוגנים בחוק, פעילות משמעותית וחשובה שעשויה לסייע בהגנתם.

הכחדת מינים הוא תהליך טבעי, אולם השפעת האדם על כדור הארץ הביאה להגברת קצב הכחדת המינים ופגיעה במערכות הא קולוגיות באופן חסר תקדים. יש הטוענים שקצב ההכחדה מהיר פי 1000 מהעבר וכי אחד מכל ששה מינים ייכחדו עד שנת 2100! 

מחקרים רבים ומגוונים נעשים בעולם ובזכותם אנו למדים על שינויים במגוון המינים. חלק מהמחקרים מבוססי מדע אזרחי – כאשר הציבור מדווח על תצפיותיו במינים מסוימים יכולים החוקרים בעזרת ניתוחים סטטיסטיים ומודלים מורכבים, לעקוב אחר שינויים בגודל האוכלוסיות ובתפוצת המינים. ניטור שיטתי ומעקב מתמשך לאורך זמן, מאפשרים טוב יותר לעקוב אחר השינויים לאורך זמן. דוגמה לכך היא ספירת הציפורים השנתית. 

פעילות העוסקת בנגיף קורונה והשפעתיו הסביבתיות.

משבר הקורונה נוכח בחיינו. מדובר במשבר בריאותי, כלכלי, חברתי אך האם יש למשבר הקורונה יש גם השלכות סביבתיות? בפעילות זו נוכל לבחון את ההשלכות של המשבר נגיף הקורונה הוא וירוס 2-CoV-SARS שעבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם וגרם למגפה עולמית. תחילת התחלואה הייתה בסין אולם משם התפשטה במהירות לכמעט כל מדינות העולם. הנגיף מתפשט ע"י רוק הנפלט כתוצאה משיעול והנדבקים מפתחים תסמינים הדומים לשפעת: חום, שיעול וקוצר נשימה. נכון לאמצע מרץ 2020 נדבקו בקורונה מעל 170 אלף בני אדם ואלפים מתו. למניעת התפשטות הנגיף הוחלט במדינות רבות להשבית את הפעילות המרכזית ולמנע חיכוך בין אנשים. מהן ההשפעות הסביבתיות של השבתה זו?

הפעילות המוצעת הינה פעילות מקוונת העוסקת במאפייני מחלת הקורונה והשלכותיה הסביבתיות.

בפעילות זו התלמידים נחשפים לאופן הגילוי של מינים חדשים ועוסקים במושגים רלוונטיים: טקסונומיה, מינים גרים, מינים פולשים, רשימה אדומה, מגוון ביולוגי.

אנחנו שומעים כל הזמן על הכחדת מינים בגלל פעילות האדם – עקב ניצול יתר של קרקע ומים ושינוי שימושי קרקע, בגלל פגיעה בבעלי חיים (צייד, הרעלות) זיהום, מינים פולשים ושינויי אקלים. אולם, לעיתים יש גם גילויים של מינים חדשים. 

בעולם ידועים מיליון וחצי מינים מתוך כארבעה מיליון מינים משוערים. רובם הם פרוקי רגליים נפוצים, שטרם זוהו, והם חסרי הגדרה מדעית. יצורים איש לא חזה בהם אף פעם הם נדירים יותר, ולרוב נמצאים במצולות הים או בלב היער הטרופי – מקומות שעדיין לא נחקרו כיאות על ידי בני אנוש. לעיתים קרובות הגילויים מושגים ע"י בדיקות גנטיות - ישנם יצורים השייכים מבחינה ביולוגית למינים שונים, אולם נראים בעינינו כאותו מין, עד שבדיקות גנטיות מוכיחות כי מדובר במינים נבדלים לחלוטין. ולעיתים מדובר בזיהוי מין שאינו מוכר ע"י חובבי טבע או אנשי מקצוע באופן מקרי, כפי שקרה עם ארבעת הצמחים החדשים שהתגלו לאחרונה בישראל. 

הפעילות, בסגנון דיבייט, עוסקת בהיבטים שונים של התופעה של עבודות הפוגעות באתרי טבע ייחודיים דרך המקרה של "הנהר הסודי".

בינואר 2020 פורסמה סדרת כתבות בחדשות ערוץ 11 על "נהר סודי" שנחשף לציבור. "הנהר הסודי" הוא קניון הזורם כל השנה בשטח המכונה מיצר לינץ, שאורכו כעשרה ק"מ ועומקו מגיע לעיתים 20 מ'. זהו המשך של נחל הערבה שהתארך בעקבות ירידת מפלס ים המלח והתייבשות האגן הדרומי של ים המלח. המקטע זורם בחלקו בתוך איזור תעשייתי, בין בריכות האידוי של מפעלי ים המלח הישראלים והירדנים, ומוזן ברובו מהתמלחת שבבריכות מפעלי ים המלח הישראליים והירדניים, בנוסף למי שטפונות, מי תהום ומי מעיינות. מפעלי ים המלח מבצעים תהליך מיצוי מבריכות האידוי ובסיומו משחררים חזרה אל הנחל את התמלחת מהבריכות לנחל ערבה. בקטע נחל זה, יש מגוון תופעות ייחודיות בקנה מידע עולמי, של התחתרות הנחל, פטריות וצורות מלח, סדקי בוץ גדולים, בולענים שהוצפו במלח ועוד. הנהר ותופעותיו נחקרו ע"י חוקרים של המכון הגיאולוגי. בשל היותו בשטח תעשייתי תפעולי, מוקף בולענים ומוקשים שנסחפו אליו דרך נחל הערבה, קטע "הנהר הסודי" אינו מוכר לציבור ואף לא לגופי הסביבה ולרשויות. לפני מספר שנים ועדת תכנון הות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות) אישרה למפעלי ים המלח להעביר דרכים לחציית הקטע הזה. האישור ניתן על סמך עדות של מפעלי ים המלח שאין כלום בשטח, כשבוועדה חשבו שמדובר בתעלה מלאכותית קצרה. אף אחד מהגופים הרשמיים שנתנו את האישור לא הכירו את הנהר ותופעותיו. בפועל, הקבלן שמבצע את פריצת הדרכים (מדובר בקבלן ירדני העובד בשטח ישראל) לא פעל לפי הנחיות האישור של הות"ל, אלא פרץ את הדרך באופן שפגע משמעותית בגדת הקניון ופעל ללא פיקוח. 

כעת עולות השאלות מי אישר את פריצת הדרכים ומדוע? ומי מפקח על העבודות. בעתיד מתוכנן לרכז עודפי מלח מפרויקט "קציר המלח" (נוכח הסכנה של עליית מפלס המים בבריכה 5 והשפעתה על בתי המלון לאורך החוף, נבחר פתרון של איסוף המלח) בשטח זה – עבודות שעלולות לפגוע בתופעות הטבע הייחודיות. 

יחידת הוראה בת 3 שיעורים בנושא זיהום אור. יחידת הוראה זו מציעה רקע מפורט ונרחב לנושא וכן כלי מגוון ומעניין להוראת נושא חדשני וחשוב זה. יחידת ההוראה נכתבה בראייה אינטגרטיבית ומאפשרת התבוננות בנושא במגוון היבטים – מדעי, טכנולוגי, חברתי, כלכלי, משפטי ורפואי ופיתוח חשיבה ביקורתית. היחידה, עושה שימוש במאמרים על מחקרים בנושא זיהום אור והיא מקדמת גם מיומנויות חקר, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית.

יחידת הוראה בת 3 שיעורים וסיור בנושא טבע עירוני. שילוב טבע עירוני מקומי בתוכנית הלימודים יכול ליצור חיבור רגשי וחוויתי אצל התלמידים, ובכך להעמיק את חיבורם לטבע ואת המעורבות הסביבתית שלהם. נושא הטבע העירוני, מאפשר ללמד ולהנגיש מושגים ונושאים רבים מעולם מדעי הסביבה, כגון: מגוון ביולוגי, שירותי מערכת, מינים פולשים, הרס בתי גידול, זיהום, שיתוף ציבור, תכנון עירוני, שימור מול פיתוח, מאבקים אזרחיים אקטואליים בנושאי סביבה ועוד.

יחידת הוראה בת 3 שיעורים בנושא "ניטור מינים בסכנת הכחדה" מקדמת למידה של מספר נושאים מפרק "מערכות אקולוגיות ויחסי אדם סביבה" שבתוכנית הלימודים, כמו: המגוון הביולוגי, שירותי מערכת אקולוגית, מינים בסכנת הכחדה, יחסי גומלין, ניטור ועוד. העיסוק במינים בסכנת הכחדה יכול לאפשר לתלמידים להיות פעילים ולתרום למען הסביבה. יחידה זו נכתבה תוך התמקדות במין אירוס הגולן אך ניתנת להתאמה למינים נדירים אחרים.

בפעילות התלמידים נחשפים לתופעת ריבוי השריפות בעולם וכן לטיפולי חיץ שנועדו לצמצם את נזקי השריפות.

פעילות זו מבוססת על מאמר המעובד מתוך: מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף ויגיל אסם, אקולוגיה וסביבה, אפריל 2018, גליון 1, (עמ' 30-39). 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: שקדי י., ארצי י., לידר נ. והצופה א. (2013). הירידה בשלל הדיג בכינרת - תוצאה של אי–יציבות המערכת ולא של פעילות הקורמורנים. אקולוגיה וסביבה, 4(1), עמ' 32-37. הכינרת כמערכת אקולוגית מהווה נושא מרכזי בחיים בישראל. לכינרת יש תפקיד מרכזי כמשאב מים, תיירות, חקלאות ימית וכמובן גם כבית גידול למגוון מינים. אחת הבעיות אשר עלו סביב הכינרת בשנים האחרונות הינה בעיית הירידה בשלל דיג האמנונים. המאמר עוסק במגוון ההיבטים הקשורים לירידה בשלל הדיג בכינרת, ומציג מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של גורמים שונים על שלל הדיג. בפעילות המלווה את המאמר התלמידים נחשפים למאפייני הכינרת כמערכת אקולוגית, ליחסי הגומלין בין המינים, ולדילמה העומדת במרכז הבעיה, תוך חשיפה למגוון ההיבטים הקשורים בה.

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים: 

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה.

פעילות vמבוססת על מאמר המעובד מתוך: סורוקר ו., שריג ש., סלבצקי י., אפיק א., קמר י., זידמן א., שוקר ש., קנול י. וצעדי א. (2017). זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים לסביבה הטבעית והשפעתה על דבורי דבש. אקולוגיה וסביבה, 8(2), עמ' 16-23. בפעילות זו התלמידים נחשפים לחשיבות הדבורים במערכות אקולוגיות ולהשפעת פעולות האדם - הדברה - על אוכלוסיות הדבורים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות המוצעת תלמידים נחשפים למורכבות של יחסי הגומלין במערכת הכוללת את: הטורפים (התנים), הנטרפים (העגלים והצבאים), נפגעי המשנה (הנשרים) והחקלאים, ולאופן בו גורם אחד משפיע על האחר במערכת.

הפעילות מבוססת על מאמר המעובד מתוך: דולב ע., קפוטא ד., טלמון ע.,רייכמן א., יהודה י.,גולדשטיין ח., קינג ר. וזלץ ד. (2016). ממשק אוכלוסיות יתר של תנים - מתֵאוריה למציאות. אקולוגיה וסביבה, 7(2), עמ' 137-144. בשנים האחרונות החקלאים בגליל ובגולן מתמודדים עם פגיעות קשות בעדריהם הנעשות על ידי תנים ושועלים. דבר זה גורר ציד מצד החקלאים ובמקביל פעולות ממשק יזומות ע"י המדינה במטרה לצמצם את הנזק לחקלאים ולשמור כמה שניתן על המאזן העדין של המערכת האקולוגית באזור. המאמר מעלה את נושא הפסולת של המשקים כגורם המשפיע על גידול אוכלוסיית הטורפים, ובוחן דרך לצמצום אוכלוסייתם דרך סילוק מקורות המזון הללו. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות זו התלמידים נחשפים להיבטים הקשורים להתאמות בבעלי חיים דרך "מסיכת הפנים" של החנקן הנובי המהווה מרכיב חשוב המסייע בתהליך הציד שלו, ותורם להישרדותו. כמו כן, התלמידים נחשפים לתהליך המחקר המדעי ולאופן פרסום המחקר באמצעות מאמר מדעי.

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: Yosef, R., Zduniak, P., & Tryjanowski, P. (2012). Unmasking Zorro: functional importance of the facial mask in the Masked Shrike (Lanius nubicus). Behavioral Ecology, 23(3), 615-618. אחד המאפיינים המעניינים בבעלי חיים הינו ההתאמה המורפולגית לתפקוד שלהם, כאשר צבע הפרווה או הנוצות מהווה אחד ממאפיינים אלו. פרופ' ראובן יוסף חקר את האופן בו מסיכות פנים של החנקן הנובי מסייעות לו בציד. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

הפעילות מאפשרת ללומדים להיחשף לנושא של רעיית יתר על כלל היבטיה – החברתיים, הכלכליים והסביבתיים, וכן להיחשף לאופן בו אורגניזמים בסביבה מאפשרים התאוששות של המערכת האקולוגית לאחר פגיעה בה. הפעילות עוסקת בהשפעת גורמים ביוטיים - נמלות הקציר - על סביבתם. כמו כן הפעילות מתייחסת להשפעת החקלאות - גידול עיזים ורעיית יתר על הסביבה ולפעולות ממשק שנועדו לשקם את הסביבה בעקבות הנזקים.

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: מור–מוסרי ע., לואי ס., בר (קותיאל) פ. ובודובסקי א. (2016). השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב. אקולוגיה וסביבה, 5(4), עמ' 349-336. רעיית יתר הינה בעיה נפוצה באזורי המדבר בהם נפוצים אוכלוסיות העוסקות בגידול צאן למחייתן. הרעייה מזיקה לצמחייה בסביבה, והמשך הרעייה באופן בלתי מבוקר עלול להזיק לאזור באופן בלתי הפיך עקב חוסר היכולת של הצמחייה להתאושש. לכן, ישנה מגמה לנהל את האזורים הבעייתיים באופן של רעייה מתונה אשר מגבילה את כמות הרעייה. המחקר המוצג במאמר עוסק בנמלת הקציר כאורגניזם מהנדס סביבה אשר מעודד את התאוששות הצמחייה לאחר תקופה של רעיית יתר ומעבר לניהול השטח דרך רעייה מתונה. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

הפעילות עוסקת בהשפעת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43). בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים. תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צקיך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "משאבים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

איך משפיע סיבובו של כדור הארץ סביב עצמו וסביב השמש על השעון הביולוגי הפנימי שלנו ושל בעלי החיים? ואיך הסביבה המודרנית משפיעה על השעון הביולוגי בעולם החי? בשני העשורים האחרונים נעשו מחקרים אינטנסיביים במטרה להבין את השעון הביולוגי. פרופסור נגה קרונפלד-שור תציג את התפקיד החשוב של השעון הביולוגי בעולם החי, את משמעותו לחיי האדם ואת השפעת הסביבה המודרנית על תפקודו.

בשידור זה מציגה פרופ' בר ממחקריה העוסקים בדיאלוג שבין האדם והמערכות הטבעיות ובנקודות החיכוך והקונפליקטים בין פעילות האדם לסביבה. במהלך השידור נסקרים מחקרים בתחומי האקולוגיה של הצמח בנושאים כגון השפעה של שרֵפות יער, תהליכים של נגר וסחף ונושאים הקשורים ישירות ובעקיפין לשמירת טבע ובהם השפעות מינים פולשים, שירותי מערכת אקולוגית ועוד.