top of page

משאבי הוראה - שינוי אקלים

בדף זה תמצאו משאבים שפותחו או נערכו בשנים האחרונות על ידי מרכז בידינו (לשעבר מרכז המורים הארצי למורי מדעי הסביבה) בנושא שינויי אקלים או בנושאים קרובים שניתן לקשר לשינויי אקלים.  מוזמנים להוריד ולהשתמש במשאבים אלו להוראה בכיתות. שימו לב שחלק מהמשאבים כוללים בתוכם תרגום לערבית לתלמידים ולחלקם יש גרסה ערבית נפרדת. לחלק מהמשאבים יש בנפרד הנחיות למורים ותשובון.

נשמח לקבל משוב והערות למשאבים הללו, או הצעות וחומרים שאתם פתחתם ותרצו לשתף את כלל המורים.

אנא שלחו ל beyadeinu@technion.ac.il

היכן עוצרות הציפורים - מה בין נדידת ציפורים ושינוי האקלים

פעילות לתלמידים

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. 

בפעילות זו התלמידים ילמדו על השפעת שינוי האקלים על נדידת הציפורים. פעילות זו הינה פעילות העמקה מתוך הפעילות סביב המאמר - "היכן עוצרות הציפורים הנודדות בישראל – אפיון ובחינת הגורמים המשפיעים על בחירת בית גידול בין שני מחסומים אקולוגיים גדולים"

מבוא לשינוי האקלים

יחידת הוראה

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינויי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה

יחידת הוראה

יחידה זו ממשיכה את יחידת המבוא המציגה רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי, על הראיות לשינויי האקלים ועל הגורמים לפליטת פחמן דו־חמצני וגזי חממה נוספים, על אפקט החממה ומחזור הפחמן, על מודלים לחיזוי תרחישים עתידיים, על הכחשת שינויי האקלים ועוד. ביחידה זו ילמדו התלמידים על חשיבות המערכות הטבעיות והמגוון הביולוגי לאדם וייחשפו להשפעות של שינויי האקלים (כגון שינויים בתפוצת בעלי חיים ובנדידה, השפעה על החמצת האוקיינוסים, הלבנת שוניות אלמוגים) ולהשפעות של שינויי האקלים להקצנה של השפעות אחרות של האדם על המערכות הטבעיות (אובדן בתי גידול, זיהום, ציד וכו'). התלמידים ייחשפו להשפעות שינוי האקלים על בריאות האדם, על הביטחון התזונתי ועל המחסור במים ויבינו איך כלל הגורמים - שינוי אקלים, מגוון ביולוגי, בריאות, מזון ומים קשורים זה בזה. יש להביא בחשבון שנושא שינויי האקלים עלול לגרום לפחדים ולחרדות. לכן עלינו להיות קשובים לתלמידים ולתת מקום לביטוי של רגשות וחששות. השיעורים נבנו באופן כזה אשר מדגיש את הפתרונות האפשריים וגם את המקום של הפרט להשפיע ולשנות ופחות את התרחיש הגרוע ביותר. חשוב להציג גישה חיובית - יש לנו אפשרות ויכולת לשנות את המציאות.

פתרונות לשינויי האקלים

יחידת הוראה

יחידה זו עוסקת בפתרונות המגוונים לשינויי האקלים. יחידה זו מסתמכת על הרקע המדעי הנלמד ביחידות הקודמות: "מבוא לשינויי האקלים" ו"השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה". הבעיה והשלכותיה יכולות לעורר תחושות של חרדה ולכן ליחידה זו חשיבות רגשית רבה - היא מציגה בפני התלמידים מגוון רחב של פתרונות לשינויי האקלים שאפשר ליישם ומראה שהמצב אינו אבוד. התלמידים ילמדו על פתרונות מדעיים וטכנולוגיים, על פתרונות שיכולים להתוות במדיניות ובכלכלה והחשוב ביותר – גם על פתרונות שכל אדם יכול להשתתף בהם. מטרת היחידה - לעורר סקרנות ועניין של תלמידים וולקרוא להם לפעול ולהשתתף בפתרון. היחידה נפתחת בנושא התלות של האנושות באנרגיה ובאתגרים באספקת האנרגיה הזאת. לאחר מכן עוסקים במקורות אנרגיה חלופיים ופתרונות טכנולוגיים ומדעיים לעודף הפחמן הדו־חמצני שכבר באטמוספירה. בשיעור 4 יישמו התלמידים את הידע שרכשו במשחק תפקידים כיתתי להמחשת המציאות המורכבת שבה אנו חיים וכדי להבין שבכל זאת אפשר למצוא פתרונות לשינוי האקלים. סוף היחידה מוקדש למקום האדם הפרטי בפתרונות לשינויי האקלים.

הפשרת קרחונים

פעילות לתלמידים

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה  או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. הדבר אינו דומה בהפשרת קרחונים ימיים, משום שמרבית הקרחון נמצא תחת המים ונפח המים שנוספו כתוצאה מהתכת הקרחון שתחת המים מחליף את הנפח שתפס הקרחון.

בפעילות זו התלמידים יחשפו לשינוי בגודל הקרחונים היבשתיים ולהשלכות של שינוי זה.

יותר חפצים יותר שינוי אקלים

פעילות סביב מאמר

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינויי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינויי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

אקלים קיצון - הצעה לפעילות אינטגרטיבית

יחידת הוראה

יחידת הוראה בת 3 שיעורים כפולים העוסקת בהעמקת הידע של התלמידים בנושא אקלים קיצון, הפעילות בחוברת תעסוק במדד המעריך את ההשפעה של כל פעילות אנושית על תופעת שינוי האקלים תוך התמקדות בארבעה תחומים שונים: 1. תחבורה וכלי רכב 2. הרגלי תזונה וצרכנות 3. הפרדת פסולת, מיחזור ושימוש חוזר. 4. צריכת אנרגיה / חיסכון באנרגייה.

מזג אוויר קיצוני ושינוי האקלים

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

מה הקשר בין אירועי מזג אוויר קיצוניים והתחממות גלובלית? ד“ר שירה רוה-רובין, חוקרת דינמיקה של מערכות מזג אוויר ממכון ויצמן מסבירה איך התחממות כדור הארץ משפיעה על העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני. ד“ר רוה-רובין מתארת את הכלים בהם המדע משתמש בשביל להבין איך ישתנו אירועי מזג אוויר קיצוני בעתיד ומהי הוודאות שאירועים כאלו ילכו ויגברו ככל שהטממפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות.

המנגנון מאחורי אפקט החממה

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

גזי החממה הם פחות מ 1% מכלל הגזים באטמוספירה. אבל למרות שאין הרבה מהם, הם אלו שמצילים את כדור הארץ מקפיאה ומווסתים את הטמפרטורה שלו. מה קורה לטמפרטורה של כדור הארץ כאשר מוסיפים עוד ועוד גזי חממה לאטמוספירה? 

פרופ' יוחאי כספי מסביר למה גזי החממה הם שחקנים כה ראשיים באקלים של כדור הארץ. ומתוך כך, איך הוספת גזי חממה לאטמוספירה על ידי פעילות אנושית גורמת להתחממות כדור הארץ.

והרי התחזית: שינוי האקלים והגשם בישראל

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

למה חימום כדור הארץ יגרום להפחתת כמויות הגשם בישראל? ואיך מדענים יודעים את זה?

בשביל לענות על השאלות האלו פרופסור דוריטה רוסטקייר אדלשטיין מציגה את השחקנים המרכזיים השולטים מזג האוויר החורפי בארץ ואיך הם ישתנו עם שינוי האקלים. דוריטה היא חוקרת מטאורולוגיה, המחקר שלה, המוצג בהרצאה זו, עוזר לשפר את תחזיות מזג האוויר ואת הערכות האקלימיות ומאפשר לחזות איך כמויות הגשם באזור שלנו ישתנו כתוצאה מחימום העולם.

אני ושינוי האקלים

מערך שיעור

שיעור זה נועד לאפשר "כניסה רכה" להוראת הנושא של שינוי אקלים: יצירת קשר אישי של תלמיד וכן עניין ומוטיבציה לעסוק בנושא. בשיעור התלמידים יכירו את מושגי היסוד, יחשפו ידע קודם ואת רגשותיהם ביחס לשינוי האקלים. בשיעור זה נתייחס לדעות קדומות אם יעלו, נקנה מושגים באופן ראשוני, נתייחס לרגש של התלמידים. הנושא קשה ועלולות לעלות חרדות, ולכן מוצגות הצעות שידגישו שיש מקום לעשייה אישית.

האוקיינוס ושינויי אקלים

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.
האוקיינוס מכסה 70% משטחו של כדור הארץ - והוא גורם מפתח בשליטה ובוויסות האקלים העולמי. לכן, הבנת תהליכים הקורים בים היא קריטית בהבנת שינויי האקלים הנובעים מהחימום הגלובלי ומפליטת הפחמן הדו-חמצני. האוקיאנוגרפית יעלה שקד מראה לנו, שלב אחר שלב, כיצד הים מעצב את עולמנו, כיצד הוא מושפע מן השינוי  אקלימי וכיצד הוא משפיע עליו. בהרצאה פרופ‘ שקד עונה על השאלות: כיצד האוקיינוס קולט פחמן דו חמצני וחום? מהו המסוע האוקייני? ומדוע החימום העולמי יכול בכלל להקפיא אזורים נרחבים באירופה?

מחזורי אקלים טבעיים

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

האקלים של כדור הארץ משתנה בצורה מחזורית בין תקופות קרח לתקופות חמות. אז אולי ההתחממות העולמית של מאה השנים האחרונות היא התחממות טבעית? ד“ר יוני גולדסמית, חוקר מחזורי אקלים של כדור הארץ, מסביר איך נוצרים מחזורי אקלים טבעיים ומספר איך השתנה האקלים של כדור הארץ במאות אלפי השנים האחרונות. על בסיס ההבנה של התנהגות מחזורי האקלים הטבעיים של כדור הארץ ניתן לקבוע שההתחממות העולמית כיום אינה מחזור אקלים טבעי והדרך היחידה להסביר את ההתחממות היא כתוצאה מפעילות האדם.

אנרגיה היא הבעיה

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

מהי אנרגיה? כיצד האנושות התמכרה לאנרגיה מדלקים מאובנים במאות השנים האחרונות? פרופ' עינת אהרונוב, לשעבר ראש תחום אנרגיה באוניברסיטה העברית, מסבירה כיצד אנרגית שמש נקלטת ונאגרת בכדור הארץ וכיצד היא הופכת לפחם, נפט וגז, אבני הבניין של הקידמה האנושית. פרופ‘ אהרונוב סוקרת את תהליך ההתמכרות של בני האדם לדלקים מאובנים ומסבירה כיצד התמכרות זו היא הבעיה המרכזית במשבר האקלים.


כמה טון פחמן משתחרר ממדורות לג בעומר

מערך שיעור

מדי שנה חוגגים את ל"ג בעומר דרך התכנסות חברתית והבערת מדורות. בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של זיהום האוויר הנגרם משריפת עצים כחלק ממנהגי החג.

בפעילות זו התלמידים נחשפים לנזק הסביבתי הנגרם ממדורות ל"ג בעומר באמצעות משימות המשלבות גרפים ותרשימים, ומנסחים כללים להתנהגות סביבתית במדורות ל"ג בעומר.

ודאות בתחזיות ההתחממות

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

באיזו מידה כדור הארץ יתחמם עד שנת 2050 אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב הנוכחי?

בסרטון, פרופ' נילי הרניק מסבירה למה שאלה זו היא פשוטה, אך התשובה מורכבת. פרופ' הרניק מסבירה ממה נובעת המורכבות בחיזוי הטמפרטורה העתידית, כיצד חוקרי אקלים מתמודדים עם אי ודאות במערכות האקלים ועושה סדר במה ודאי ומה פחות. לבסוף, פרופ' הרניק מראה שישנה ודאות גדולה שכדור הארץ ימשיך להתחמם בצורה משמעותית ומסבירה מהי אי הוודאות סביב תחזית זו.

ניתוח כלכלי של חלופות מדיניות להפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה הישראלי

פעילות סביב מאמר

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות.

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי.

מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים.

תקציר המחקר:

במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

מי אחראי לעליית הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.
בדיון הציבורי היום נשמעות דעות מגוונות המטילות ספק בקיומו של שינויי האקלים. הרצאתו של דר' אורי ריב מציגה ראיות מדעיות כמענה לספקות. שילוב הסרטון בהוראה הוא בעל ערך כפול ללמידה: (1) ההרצאה מסבירה איך המדע יודע שפעילות אנושית היא הסיבה לעליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (2) ההרצאה מאפשרת לשלב תכנים הנוגעים לחשיבה ביקורתית, עובדה מול דעה, עיצוב דעת קהל, תפקיד המדיה והחדשות ועוד.

אנרגיה היא הפתרון

מעטפת פדגוגית לסרטון מעלה וחצי

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

האם אנרגיה מתחדשת היא הפתרון לשינוי האקלים?

בסרטון זה, פרופ' עינת אהרונוב, גאופיזיקאית וחוקרת אנרגיה, לשעבר ראש תחום גיאולוגיה של דלקים מאובנים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסבירה למה שינוי במקורות האנרגיה, ומעבר מדלקים וגז מאובנים לאנרגיה מתחדשת, היא הפתרון המרכזי להפחתה של מידת ההתחממות העולמית.

למה חשוב לעסוק בנושא? יש פתרון והוא חשוב!

מעשית - עלינו לקדם פתרון אמיתי לשינוי האקלים, הזמן דוחק והשלכות קשוחות. עלינו להבחין מה הוא פתרון עמוק ומהותי ומה אינו, ומתוך הבנות אילו לבחור ולדייק את פעולתנו.

רגשית - היכרות מעמיקה ושקולה עם הפתרונות האמיתיים יכולה לתת מסוגלות ותקווה בהתמודדות עם שינוי האקלים, ולהפך - חוסר הכרות עם שדה הפתרונות יכול ליצור ייאוש וחרדה.

בהרצאה זו פרופ' אהרנוב מסבירה באופן שיטתי מה אינו הפתרון ומדוע, גם לכך חשיבות מרובה.

שינוי האקלים וביטחון תזונתי - התנסות בהדמיה

מערך שיעור

בשיעור זה יתוודעו התלמידים לקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון ויבינו כמה מההשלכות של שינוי האקלים על האדם. מיגור הרעב הוגדר יעד מרכזי של האו"ם לפיתוח בר קיימא (מידע בהמשך). בפתיחת השיעור יכירו התלמידים את המונח ביטחון תזונתי ואת הקשר בין מצב כלכלי לבעיות תת־תזונה, לרעב ולהשמנת יתר. במהלך השיעור יעמיקו התלמידים בקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון באמצעות הדמיה המראה קשר בין פליטות גזי חממה ופעולות התאמה לבין רמת הפגיעוּת לחוסר ביטחון תזונתי במדינות לאורך זמן. לסיכום ידונו התלמידים בתרחישים העתידיים ויציעו פתרונות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 4 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שינוי האקלים ובריאות האדם

מערך שיעור

בפעילות זו יכירו התלמידים את ההשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים והצורך להיערך מראש לקראת משבר בריאותי. לשינוי האקלים השפעות רבות על בריאות האדם. אלו כוללות השפעות ישירות ועקיפות. דוגמאות השפעות ישירות הן העלייה בתדירות גלי החום ובעוצמתם או השפעות של אירועי מזג אוויר קיצוני כמו שיטפונות או שרפות ענק. השפעות עקיפות לעיתים קרובות מתווכות דרך מערכות אקולוגיות אשר משתנות כתוצאה משינויי אקלים - למשל מחלות הנישאות על בעלי חיים או חיידקים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שינוי אקלים והקשר למגוון ביולוגי ובריאות האדם - היעלמות הדבורים

מערך שיעור

בפעילות זו התלמידים ייחשפו לתופעה של היעלמות הדבורים ומאביקים אחרים בהשפעת שינויי האקלים ויבינו את ההשפעה של היעלמות המאביקים על הביטחון התזונתי ועל המצב הבריאותי. התלמידים ידונו בפתרונות אפשריים לבעיית היעלמות המאביקים. חשוב להדגיש ששינויי אקלים הם רק אחד מכמה גורמים הפוגעים באוכלוסיית הדבורים: היעדר מזון זמין, טפילים ומחלות שגורמים חיידקים ונגיפים, וחשיפה לקוטלי חרקים וקוטלי עשבים. אפשר ללמוד עוד על הגורמים להיעלמות הדבורים בסרטון ובפעילות המקדימה למאמר בנושא השפעת חומרי הדברה על דבורים באתר אקולוגיה בסביבה מתוקשבת.  להלן שלושה מקורות מידע שמהם ילמדו התלמידים: קטע קריאה (כלכליסט), קטע קריאה (זווית) או סרטון (6 דקות, אנגלית). אפשר לתת את שלושתם או להתאים את מקור המידע לרמת התלמידים. נבקש מהתלמידים לקרוא את מקורות המידע ולענות על השאלות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שינוי אקלים והקשר למגוון ביולוגי ובריאות האדם - הארבה

מערך שיעור

בפעילות זו התלמידים ינתחו מקורות מידע על נחילי הארבה אשר פשטו על אפריקה בתחילת 2020 בליווי דף עבודה, ויבינו את הקשר בין שינויי אקלים להתפשטות הארבה ואת השפעתו על הביטחון התזונתי באפריקה ועל המצב הבריאותי. התלמידים יבינו את הקושי של המדינות המתפתחות המאופיינות בחוסר יציבות כלכלית ופוליטית בטיפול בנחילי הארבה. התלמידים ידונו ביתרונות ובחסרונות של הפתרון הקיים - ריסוסים והדברה - וינקטו עמדה אישית בנושא או יציעו פתרונות משלהם לבעיה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

אתגרי אנרגיה - צריכת האנרגיה של ישראל

מערך שיעור

פעילות הועסקת בצריכת אנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה חלופיים. השיעור נפתח בדיון על אנרגיה ועל הקשר שלה לשינויי האקלים. נסתכל על צריכת האנרגיה של ישראל ונבין שאנרגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. כל פתרון לשינויי האקלים חייב לכלול גמילה משימוש בדלקי מאובנים. בפתיחה ניגע בחשיבות האנרגיה בחיי כולנו ונבחן כיצד שימוש באנרגיה מעצבת את החיים שלנו בעולם. במהלך השיעור נבחן את האנרגיות החלופיות ואת היכולת שלהן לספק את צורכי האנרגיה שלנו ונבדוק מה הם האתגרים העומדים בפנינו. נצפה בסרטון הדן בסוגיה האם אפשר לספק את כל צורכי האנרגיה מאנרגיות מתחדשות? לסיכום נכין מפת חשיבה שבה נסכם את מגוון ההיבטים של שאלת אספקת האנרגיה ונעלה פתרונות אפשריים.

מעורבות האדם בטבע והשפעתו על המגוון הביולוגי

מערך שיעור

בפעילות זו יבינו התלמידים כיצד האדם תלוי במערכות האקולוגיות, התלמידים ילמדו מהו מגוון ביולוגי ויבחנו את ההשפעות של האדם על המגוון הביולוגי (כגון פגיעה וקיטוע בתי גידול, זיהום, ניצול יתר, כניסת מינים פולשים, פגיעה ישירה במינים למשל בציד והרעלות). פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 1 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

אנרגיה מתחדשת בישראל

מערך שיעור

בפעילות זו נחלק את התלמידים לקבוצות בעלי עניין שיציגו דעות חלוקות בנושא בניית תחנות סולאריות או טורבינות רוח בישראל. קיימות כבר תחנות להפקת חשמל מסוגים אלו ויש תוכניות להקים נוספות. אפשר לבחור לעסוק בשני הנושאים או בנושא אחד - תלוי במספר התלמידים בכיתה. כל קבוצה תחקור את הנושא שלה בעזרת כרטיסי מידע (ראו אנרגיה סולארית ואנרגיית תנועת רוח בנספח) ומקורות נוספים ותמלא דף מנחה (נספח 1) שיעזור לה להגיע להחלטה. רצוי לחלק את מקורות המידע המופיעים בסוף הכרטיסייה בין התלמידים, כך שתתקבל תמונה מלאה. בתום השיעור, כל קבוצה תציג לאחרות את עמדתה, ותתקבל החלטה כיתתית. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

תמהיל האנרגיה של ישראל

מערך שיעור

בשל שינויי האקלים מאוד לא רצוי להמשיך להשתמש בדלקי מאובנים (דלקים פוסיליים), ואנו חייבים למצוא דרכים להפחית את השימוש בדלקים אלו ולעבור לתחליפי אנרגיה ירוקים יותר. בשיעור זה נעמיק באפשרויות לצמצום פליטות בשימוש באנרגיות חלופיות, בהתייעלות אנרגטית ובמיסוי ירוק. בפתיחת השיעור נחשף למקומה של ישראל לעומת מדינות אחרות מבחינת תמהיל האנרגיה שלה. במהלך השיעור יבחנו התלמידים את היתרונות והחסרונות של כל פתרון - ידונו התלמידים במגוון אפשרויות לצמצום גזי חממה. לסיכום יכתבו התלמידים מכתב לשר האנרגיה, לשרה להגנת הסביבה או לרשות המקומית או לכל גוף אחר בנושא צמצום פליטות גזי חממה של ישראל. כיום העולם הולך ומתקדם לעבר שימוש במקורות אנרגיה חלופיים. משמעות המושג "אנרגיה חלופית" היא הפקת אנרגיה ממקורות שאינם דלקי מאובנים (דלקים פוסיליים). דלקי מאובנים נפוצים כיום לשימוש להפקת חשמל, ומדובר בעיקר בנפט המזוקק (סולר ומזוט), בפחם ובגז מחצבים (גז "טבעי"). חשוב למצוא מקורות אנרגיה חלופיים משתי סיבות עיקריות: 1. המשאבים המשמשים להפקת אנרגיה מתכלים ועשויים להיגמר ביום מן הימים. 2. מקורות אנרגיה אלו הם אחת מהסיבות העיקריות לזיהום האוויר ולפליטת גזי החממה אשר הובילו להתחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים. חשוב לזכור כי לא כל אנרגיה חלופית היא בהכרח ידידותית לסביבה. למשל אנרגיה גרעינית אינה פולטת גזי חממה, אבל היא מייצרת פסולת רדיואקטיבית; ואנרגיית תנועת מים לא תמיד ידידותית לסביבה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

קבלת החלטות על בסיס התנסות בהדמיה

מערך שיעור

בין הפתרונות השונים לשינויי האקלים עלינו לעודד פתרונות של מיתון - מיטיגציה (פעילות שמטרתה למנוע, להפחית או לדחות שינויי אקלים בעיקר בהפחתה של פליטות גזי חממה לאטמוספירה). לדוגמה שימוש באנרגיות חלופיות ונקיות, התייעלות אנרגטית, מיסוי ירוק והנדסת אקלים. בשיעור הזה יתנסו התלמידים בקבלת החלטות – הם ישקלו בכל אסטרטגיה את העלות לעומת התועלת שלה מנקודת מבטם של קבוצות בעלות אינטרסים שונים. העבודה תתבסס על הדמיה של en-roads, ארגון שצמח מתוך MIT Sloan (בית ספר לניהול של אוניברסיטת MIT). מטרת ההדמיה היא לקדם דיונים פוריים בנושא שינויי האקלים הנותנים את הדעת למורכבות הרבה הכרוכה בכך. ההדמיה מורכבת ומאפשרת רמת פירוט גבוה. ההצעה להלן היא ברמה הבסיסית ביותר. מורים המתעניינים באפשרויות נוספות יכולים לצפות בסרטון ההדרכה הזה או להיכנס לאתר. בפתיחה לשיעור ילמדו התלמידים לעבוד עם ההדמיה. בהצעה הראשונה במהלך השיעור יערכו התלמידים עבודה בסיסית בהדמיה ויענו על שאלות. בהצעה השנייה ייצגו התלמידים את האינטרסים של הקבוצות שניתנו להם ויחפשו דרך ההדמיה אסטרטגיה לצמצום ההתחממות הגלובלית המשרתת את מטרתם. חשוב להדגיש לתלמידים שהם צריכים להיכנס לדמות ולייצג את האינטרסים של הקבוצה שלהם ייצוג אמין בלי לערב את הרגשות האישיים שלהם (גם לקבוצות המייצגות את תעשיית דלקי המאובנים למשל). לסיכום הפעילות, תנהל הכיתה דיון ותנסה להגיע בו להסכמה בנוגע לאסטרטגיה הטובה ביותר למיגור של ההתחממות הגלובלית. שלב הדיון עשוי לקחת הרבה זמן, ולכן כדאי אם אפשר להקדיש לו שיעור שלם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 4 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

השפעת שינוי האקלים על המגוון הביולוגי

מערך שיעור

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי ומקצינים את הפגיעה האנושית במערכות הטבעיות (למשל צמצום וקיטוע בתי גידול, חדירת מינים פולשים, זיהום, וכו' המשפיעים על הכחדת המינים). נבהיר ששינוי האקלים הוא גורם נוסף המפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות (בנוסף לפעילות אחרת של האדם שאינה קשורה לאקלים). במהלך השיעור נבחן כמה מקרי בוחן שדרכם אפשר לראות את ההשפעות של שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שינוי האקלים והחמצת האוקיינוסים - פעילות ניסוי

מערך שיעור

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי דרך הדוגמה של השפעתם על האלמוגים. הם יכירו את המערכת האקולוגית וילמדו על חשיבות האקולוגית של אלמוגים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

מודל לחיזוי אקלים - התנסות בהדמיה

מערך שיעור

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נתנסה במודל פשוט בו התלמידים יכולים לשנות גורמים שונים, כגון - עננות או פליטת פד"ח, ולראות מה ההשפעה על טמפרטורה. בסיכום נצפה בסרטון ונדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים.

מודל לחיזוי אקלים - השוואה בין תרחישים

מערך שיעור

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נעסוק במודלים אשר מבוססים על תרחישי פליטות שונים. בסיכום נדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים. למידע נוסף כנסו לאתר וויקי בעברית. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 6 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

קמפיין או פלייר לשינוי אקלים - הצעה לפעילות סיכום

מערך שיעור

פעילות זו מיועדת לסיכום ביניים או סיכום של תהליך הלמידה בנושא. היא כוללת בניה של מפת חשיבה בנושא (הסבר למטה) ויצירת קמפיין פרסומי או עיצוב פלייר מידעי בנושא. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 7 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

איך מתמודדים עם הכחשת שינויי אקלים

מערך שיעור

שיעור זה יעסוק בהיבטים שונים של השיטה המדעית ומשמעות המדע בהקשר של שינוי האקלים בעידן הפוסט-אמת. נפתח בתרגיל מהימנות מקורות מידע ונדבר על מאמרים מדעיים כמקור מידע. בגוף השיעור פעילויות המתייחסות להכחשת שינוי האקלים ולהבחנה בין עובדה, דעה, תיאוריה מדעית והשערה (היפותזה). בסיכום נדון בשאלה - האם ניתן להפריך תיאוריה מדעית?

טביעת רגל פחמנית, פליטות גזי החממה בעולם ובישראל

מערך שיעור

בשיעור זה התלמידים יכירו את ההבדלים בין מקורות פליטה של גזי חממה ויבינו את ההשפעה האישית שלהם בנושא באמצעות התנסות בחישוב טביעת הרגל הפחמנית. התלמידים יחקרו את תרומתן של מדינות שונות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. התלמידים ידונו בהתחיבויות של ישראל לצמצום פליטות גזי חממה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

סחר וקיזוז פליטות הפחמן

מערך שיעור

בשיעור זה התלמידים יכירו חלק מסל הכלים הבינלאומיים להקטנת פליטות כמו סחר וקיזוז בפליטות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. לסיכום ידונו לגבי תו הפחמן ויישומו בישראל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שינוי האקלים ואני - מה אני יכול לעשות סקר מקומי

מערך שיעור

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שינוי האקלים ואני - טיסות

מערך שיעור

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. לטיסות יש מחיר סביבתי כבד מאוד. בעידן של "שמיים פתוחים" התרבו מאוד הטיסות. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב-87% בין 1990 ל-2006. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם. מאידך, בימי משבר הקורונה נסגרו השמיים ובבת אחת הופסקו כל הטיסות. האם יכול להיות מצב דומה בו יפחיתו את הטיסות על מנת לצמצם את פליטות הפחמן? בפעילות זו התלמידים: יכירו את מחשבון הפד"ח הנפלט מטיסות, יביעו עמדה לגבי נכונותם האישית להימנע מטיסות, יכירו המלצות ויעלו רעיונות לצמצום ההשפעות הסביבתיות של טיסות, יפעלו להגדלת החשיפה להמלצות אלו. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שינוי האקלים ואני - תחרות פרויקטים לצמצום פליטות

מערך שיעור

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. התלמידים יציעו פרוייקטים לצמצום פליטות ומדדים להערכתם, יציגו את הפרויקט שלהם וייתנו הערכה לשאר הפרויקטים. ניתן להרחיב פעילות זו לפעילות של האקתון. מידע בחוברת האקתון ככלי להתמודדות עם שינוי אקלים ועידוד יזמות בבית הספר. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

התמודדות עם שינויי האקלים - התנהגות האדם: פחמן בצלחת

מערך שיעור

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת הבשר ומוצרים מן החי. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

התמודדות עם שינויי האקלים - התנהגות האדם: צמצום צריכת החשמל

מערך שיעור

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת החשמל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

התמודדות עם שינויי האקלים בדגש הנדסת אקלים

מערך שיעור

הנדסת אקלים או התערבות אקלים (climate engineering), היא התערבות מכוונת באקלים כדור הארץ כדי לצמצם את הנזקים של שינויי אקלים. חלק מהשיטות האלו שנויות במחלוקת שכן השפעתן לטווח הארוך עדיין אינה ידועה. המונח הנדסת אקלים מתאר שני סוגים של התערבות: 1. סילוק פחמן דו־חמצני וגזי חממה מהאטמוספירה (למשל נטיעת עצים, לכידת פחמן, דישון האוקיינוסים). 2. הפחתת כמות קרינת השמש שכדור הארץ סופג (למשל העלאת האלבדו של פני שטח כדור הארץ בשיטת שונות או ריסוס אירוסולים באטמוספירה כדי להחזיר קרינה לחלל). פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

לבוא או לא לבוא לועידת האקלים?

הצעה לפעילות

הצעה לפעילות בנושא ועידת האקלים. מטרת הפעילות לחשוף את התלמידים לאירוע ועידת האקלים העולמי ולעודד חשיבה ביקורתית באמצעות דיון פתוח בשאלת ההשתתפות הועידה.

בין התאריכים 6 - 18 בנובמבר מתקיימת בשארם א-שייח' שבמצרים ועידת האקלים ה ה-27 . 

cop - Conference of the Parties 

הוא האירוע הבינלאומי הגדול ביותר של האו"ם בו ישתתפו עשרות אלפי משתתפים מכל רחבי העולם - נציגי ממשלות, ארגונים בינלאומיים, חברה אזרחית, אקדמיה ועוד.

למרות חשיבות הועידה, יש מנהיגים ופעילים סביבתיים שהודיעו שלא יגיעו השנה לועידה. הבחירה במצרים עוררה מחלוקת: הפגנות הן חלק מוועידות האקלים במשך השנים, ואילו כעת נערכת הוועידה במדינה שבה הפגנות אסורות. פעילי זכויות אדם טוענים שהגעתם לאזור נמנעה, והפגנות ראווה בודדות שאושרו מראש יתקיימו בשטח שהוגדר עבורן, בסמוך לכביש ראשי, הרחק מעיני הפוליטיקאים. במצרים לא היססו לאפשר לחברות שהן מזהמות ענק להפוך נותנות חסות של הוועידה, בהן קוקה קולה, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם, ויצרנית הרכב ג׳נרל מוטורס, מחמש חברות הרכב המזהמות בעולם. בנוסף לכך, לכנסים מקומיים ובינלאומיים יש מחיר סביבתי גבוה בעיקר בשל הטיסות שהן גורם מרכזי לפליטות גזי חממה.

הפעילות המוצעת מורכבת משני חלקים מרכזיים: א) עבודה אישית שבה נחשפים התלמידים לועידת האקלים ומעלים טענות בעד ונגד ההשתתפות הועידה; ב) דיון כיתתי בו התלמידים מציגים את טיעוניהם בעד או נגד ההשתתפות בועידה.


הכנה למצעד האקלים

הצעה לפעילות

אנו צופים יותר ויותר בתופעות אקלימיות חריגות וקיצוניות: שטפונות, תקופות יובש, סופות, גלי קור וחום ועוד. השפעת האדם על שינויי האקלים, כבר אינה מוטלת בספק. בעולם כולו ובישראל יש היערכות לשינויים וועידות אקלים מתקיימות במקומות שונים בעולם. כחלק מהמאמץ להגברת המודעות לנושא ו לקדם פעולה עולמית לעצירת שינוי האקלים, החל משנת 2014 מתקיים אירוע בהיקף עולמי – מצעד האקלים. פעילות זו מתבססת על היכרות קודמת עם נושא משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית. הפעילות מכוונת את התלמידים להכיר את הפעילות האקטיביסטית בנושא ולנקוט עמדה בעניין, כמו גם לחשוב על הקשר שבין הבחירות בישראל לנושא משבר האקלים. התלמידים יציעו וידרגו פעילויות שלדעתם כדאי שנבחרי הציבור יקדמו ויחשבו על דרכים להגביר מודעות של נבחרי הציבור לפעילויות שהם מציעים.

שריפות

הצעה לפעילות

ההתחממות הגלובלית והעליה בשריפות כתוצאה מכך, היא נושא מורכב המעלה שאלות רבות ומאפשר העמקה בכיוונים רבים. לכן, בחרנו לעשות שימוש בהוראה באמצעות קבוצות, שמטרתה לחקור את הנושא סביב שאלה מרכזית אותה בוחרים התלמידים. שיטה זו מאפשרת לתלמידים בחירת נושא שמעניין אותם, ממקדת את הלמידה בזווית אחת של הנושא ומאפשרת אינטגרציה של החומר וחשיפת התלמידים לזוויות נוספות שלו. מומלץ לפעול בקבוצות של 4-3 תלמידים, על מנת לאפשר לכל תלמיד לבוא לידי ביטוי.

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 18.

הצעה להוראת דו"ח ה – IPCC בכיתה

הצעה לפעילות

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 18. לאחרונה פרסמה ד"ר הגר ליס, מומחית בתחום מדעי כדה"א, אוקיאנוגרפיה ומורה לביולוגיה בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים, סקירה נרחבת ומקיפה על האופן בו ניתן לקיים בשיעורים דיונים מעמיקים על דו"ח ה-IPCC ,תוך שילוב של גרפים מתורגמים, הסברים והרחבות. להלן החלק הראשון של המסמך, ובו הצעות היכולות להוות בסיס למערך שיעור סביב הנתונים והמסקנות של דו"ח ה-IPCC. ההצעות הללו אינן מהוות מערך שיעור בפני עצמן, אך יכולות להיות בעלות ערך רב עבור מורים המעוניינים לשלב את הנושא החשוב הזה במסגרת הוראתם בכיתה. מורים המעוניינים להעמיק בנושאים נוספים כגון: השפעות של גורמים שונים על טמפרטורת כדה"א, כיצד העתיד האקלימי עשוי להראות, ונתונים על שינויי טמפרטורה ומשקעים בעולם.

אוצרות דיגיטלית

הצעה לפעילות

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 19. סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה הוא מצע פורה ללמידה משמעותית. בפעילות המוצעת להלן בחרנו לעסוק ביעד השני של יעדי האו“ם – הכחדת הרעב/אי־ביטחון תזונתי עד 2030 . נושא זה הוא נושא חשוב ורלוונטי ברמה המקומית והעולמית, וקשור במידה רבה למגוון נושאים סביבתיים שבהם חקלאות בת קיימא ושימור מערכות אקולוגיות לאור שינויי האקלים. הפעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית בשם אוֹצְרוּת דיגיטלית שתתואר להלן. אסטרטגיית הוראה זו יכולה במידה רבה לשמש להוראה של יעדים נוספים ונושאים סביבתיים אחרים. נוסף על כך נביא רעיונות לכלים מקוונים אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת.

יחידות הוראה אינטגרטיביות במדעי הסביבה - החמצת האוקיינוסים

יחידת הוראה

החמצת האוקיינוסים היא נושא סביבתי המאפשר למידה בהיבטים שונים. ביחידה המוצעת קיים שילוב של מספר דיסציפלינות, אשר בלמידה המסורתית לא נהוג לקשר ביניהן, לרבות: חברה וסביבה - השפעת הקידמה (תעשייה, רכב, זיהום אוויר) על הסביבה (היבטים אקולוגיים ומוסריים); כימיה (חומצות ובסיסים); ביולוגיה - שרשרת המזון (בים). הפעילות המוצעת משלבת לימוד כימיה (חומציות, סולם pH ,תגובות כימיות) באמצעות "חקירת" תופעה המתרחשת בטבע שלה השלכות על היבטים רבים כגון: היבטים סביבתיים, חברתיים ומוסריים.

השפעת חומציות על אלמוגים

פעילות סביב מאמר

 בפעילות התלמידים נחשפים להשפעה של עליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני על החמצת האוקיינוסים והשלכותיה על גורמים במערכת האקולוגית - האלמוגים. המאמר עוסק בהשפעות העלייה בכמות הפחמן הדו–חמצני בעולם, אשר גורמת להתחממות ולהחמצת האוקיינוסים. ומציג את השפעת השינויים הללו על אלמוגים. הפעילות חושפת את התלמידים לקשר בין חומציות והשפעה על קונכיות ואלמוגים, ועל השפעת האדם בהקשר זה. התלמידים נחשפים למבנה האלמוג ודרכי התרבותו כמו גם לחשיבות שונית האלמוגים כמערכת אקולוגית. כמו כן, המחקר המוצג במאמר מדגים שתי גישות לחקר אקולוגי - ניסוי מעבדה וניסוי שדה, והפעילות עומדת על ההבדלים בין שתי גישות אלו.

הפעילות מבוססת על מאמר המעובד מתוך: מאור לנדאו ק., פרדה פ., גופרדו ס., דובינסקי צ. ולוי א. (2014). השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני. אקולוגיה וסביבה, 5(1), עמ' 53-57.

לפעילות זה קיים מדריך מורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (ניתן לצפייה לאחר הרשמה לאתר ואישור ההרשמה)

מטהרים את האווירה

מערך שיעור

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

שרידות יער אורנים

פעילות סביב מאמר

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית". נכתב ע"י יקיר פרייזלר י., רוטנברג א., הר נ., יצחק י., ספרינצין ש., גרינצוויג ז., יקיר ד, אקולוגיה וסביבה, 1(7) 51-41, 2016. במחקר במתואר בחנו את הגורמים והסיבות שהובילו לתמותת עצים ביער יתיר בעקבות שנות בצורת. הפעילות עוסקת במורכבות המערכת האקולוגית ומשלבת מונחים כגון: בית-גידול, קיבוע פחמן, ביומסה, תחרות ומדבור.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

השינוי הצפוי בטמפרטורה בערים

פעילות סביב מאמר

לפעילות זו יש שער אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43). המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח (אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

גגות ירוקים

פעילות סביב מאמר

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

נשרים וחוות רוח

פעילות סביב מאמר

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

שינויי האקלים והימות הגדולות

פעילות סביב מאמר

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים:

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה.

השפעת שינויי האקלים על בריאות האדם - פרופ' שלומית פז, אוניברסיטת חיפה

הרצאה מוקלטת

מה הן ההשפעות של שינויי האקלים על בריאות האדם? שינויי האקלים גורמים להחרפה במגמת ההקצנה של תופעות מזג האוויר המשפיעות על כל תחומי חיינו לרבות בריאות האדם וביטחונו. ההשפעות רבות ומגוונות וכוללות תחלואה ותמותה בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים (גלי חום וקור), פגיעה באיכות המים והיבול החקלאי וכדומה. פרופ' שלומית פז עוסקת בהשפעת האקלים על בריאות האדם ועל ביטחונו.

מהם שינויי אקלים וכיצד הם משנים את הטבע? - פרופ' ז'וזה גרינצוויג, האוניברסיטה העברית

הרצאה מוקלטת

מהם שינויי אקלים? איך מודדים אותם? ואילו השלכות יש לשינויי אקלים על הטבע? פרופ' ז'וזה גרינצוויג משיב על שאלות אלו ובוחן מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי אקלים גורמים לטבע. מבנה השידור: חלק 1 – מהם שינויי אקלים בארץ ובעולם? מהו ההיקף של שינויי אקלים הגלובליים? איך הם באים לידי ביטוי בישראל? איך אנחנו מודדים אותם? מהם הגורמים לשינויי האקלים? הסרת אי הבנות בקשר לשינויי אקלים חלק 2 – ההשלכות של שינויי אקלים על הטבע, איך צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות מגיבים לשינויי אקלים? האם הם עשויים להתאים את עצמם לתנאים החדשים? מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי האקלים גורמים לטבע?

bottom of page