ביחידה זו, נפרט כיצד ניתן ללמד את נושא שינוי האקלים באמצעות סיור בקניון. הקניון מאפשר לבחון את שינוי האקלים מנקודת מבט ייחודית הטומנת בתוכה מצד אחד את המתח בין תרבות הצריכה והבילוי שאנו רגילים אליו בעולם המערבי, ובין החובה שלנו כאזרחים מודעים ואחראים לדאוג לצמצום של ההשלכות הקשות של צריכה מוגברת הקשורות באופן הדוק לשינוי האקלים. הקניון מוכר למרבית התלמידים המבלים בו שעות מזמנם ומאפשר ללמוד על נושא שינוי האקלים מתוך התייחסות רלוונטית למרחב המוכר לחיי התלמידים, ולעורר את הדיון החשוב בין הנוחות וההנאה של הפרט לבין האחריות האזרחית ולטווח ארוך. יחידת ההוראה כוללת הכנה, סיור וסיכום (6 שעות). בנוסף מוצע לשלב פעילות אקטיביסטית בקניון כפועל יוצא של הסיור ומסקנותיו.

שער אינטראקטיבי המנגיש לקט פעילויות בהן התלמידים יחשפו למושג בצורת, יכירו סוגי בצורת שונים והקשרים ביניהם, ילמדו על ההשפעות של מחסור במים עקב בצורת באמצעות סיפורי מקרה, יצפו בהדמיה של מדד בצורת באמצעות מפת בצורת דינמית, ויעריכו דרכים פוטנציאליות להתמודדות עם הבצורת והשלכותיה.

יחידה זו כוללת שבע פעילויות. מומלץ לשלב את הפעילויות במהלך ההוראה לפי הרצף המוצע, אם כי כל פעילות יכולה לעמוד בפני עצמה וניתן לבחור באיזו מהן להשתמש (הערות - פעילות  1 עוסקת באופן מפורש בקשר בין שינוי אקלים לבין בצורת ולכן מומלץ לשלבה בהוראת הנושא.  פעילות  5 מבוססת בחלקה על פעילות  3).

הפעילויות בלקט עוסקות בעיקר בהשלכות של שינוי אקלים, בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים ובהיבטים אתיים בהקשר של שינוי אקלים (רעיונות המוזכרים בצירים מארגנים  6, 7, 8  לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך להוראת הנושא שינוי אקלים).

לפעילות זו קיים מדריך למורה (ניתן לגשת אליו מתוך "משאבים למורים בלבד", באמצעות הרשמה).

בפעילות זו התלמידים ילמדו את נושא שינוי האקלים דרך סיור ובחינת היבטים שונים הקשורים לשינוי אקלים במרחב הציבורי. פעילות זו מזמנת התבוננות במרחב העירוני כאמצעי להעמקת המודעות וההבנה של נושא שינוי אקלים, ומתאימה לאחר למידה מקדימה של היבטים שונים ומושגים בנושא. הפעילות מזמנת פעולה ועשייה לפי בחירת התלמידים, על מנת לתת מענה להיבטים שזיהו בסיור אשר דורשים טיפול.

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינויי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

יחידה זו עוסקת בפתרונות המגוונים לשינויי האקלים. יחידה זו מסתמכת על הרקע המדעי הנלמד ביחידות הקודמות: "מבוא לשינויי האקלים" ו"השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה". הבעיה והשלכותיה יכולות לעורר תחושות של חרדה ולכן ליחידה זו חשיבות רגשית רבה - היא מציגה בפני התלמידים מגוון רחב של פתרונות לשינויי האקלים שאפשר ליישם ומראה שהמצב אינו אבוד. התלמידים ילמדו על פתרונות מדעיים וטכנולוגיים, על פתרונות שיכולים להתוות במדיניות ובכלכלה והחשוב ביותר – גם על פתרונות שכל אדם יכול להשתתף בהם. מטרת היחידה - לעורר סקרנות ועניין של תלמידים וולקרוא להם לפעול ולהשתתף בפתרון. היחידה נפתחת בנושא התלות של האנושות באנרגיה ובאתגרים באספקת האנרגיה הזאת. לאחר מכן עוסקים במקורות אנרגיה חלופיים ופתרונות טכנולוגיים ומדעיים לעודף הפחמן הדו־חמצני שכבר באטמוספירה. בשיעור 4 יישמו התלמידים את הידע שרכשו במשחק תפקידים כיתתי להמחשת המציאות המורכבת שבה אנו חיים וכדי להבין שבכל זאת אפשר למצוא פתרונות לשינוי האקלים. סוף היחידה מוקדש למקום האדם הפרטי בפתרונות לשינויי האקלים.

נושא שינוי האקלים קשור לכל דבר בחיים שלנו. מוצרים ושירותים שאנו צורכים משפיעים על פליטות פחמן דו חמצני, עצים וצמחיה סופחים פחמן. גם בבית הספר ובסביבתו יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים יצאו לסיור התבוננות בסביבה הקרובה ויאתרו גורמים הקשורים לשינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אלבדו (albedo) הוא ערך המתאר את מידת ההחזריות של קרינה אלקטרומגנטית ממשטח או גוף. פעילות האדם על כדור הארץ, כגון, שינוי תכסית ובירוא יערות עלולים להשפיע על האלבדו של כדור הארץ וכתוצאה מכך על האקלים. בפעילות זו התלמידים יערכו ניסוי המדגים את השפעת האלבדו על האקלים.

תגליות של מדענים ומדעניות פורצי דרך ששינו את העולם. ההיכרות עם מדענים גאונים פורצי דרך ועם רעיונותיהם המסעירים היא מעשירה ומאתגרת. בפעילות זו יערכו התלמידים הדמיה שבה יגלו מה מדעני העבר חושבים על ההווה והעתיד בנושא שינוי האקלים ואלו פתרונות הם מציעים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

חדר בריחה הוא כלי חינוכי נפלא ומאתגר הבנוי כמשחק הרפתקאות המבוסס לרוב על אתגר מוביל וחידות המובילות לפתרונו. בתחנה זו התלמידים יכירו שלושה חדרי בריחה שהוצגו בשבוע החקר הארצי שהתקיים בשנת תשפ"ג, ובהמשך יתכננו רעיון לחדר בריחה.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים לשינוי האקלים, השלכות של שינוי האקלים ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. בפעילות זו התלמידים יחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים, השלכות ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. שבה ילמדו את מילון המונחים הבסיסי הקשור לשינוי אקלים, ויחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

כשחם לנו בבית או בכיתה אנו יכולים לווסת את החום בלחיצת כפתור אחת של המזגן. אבל מה קורה במרחב הציבורי שלנו? בפעילות זו נמדוד את הטמפרטורה באזורים שונים בבית הספר, נלמד על השפעות תנאים שונים על הטמפרטורה במרחב הציבורי שלנו ונחשוב איך ניתן לגרום להפחתתה.

התמקדות בשינוי האקלים כבעיה ללא הדגשת הפתרונות האפשריים, יכולה לייצר חרדה מיותרת אצל התלמידים. נקיטת צעדים רגולטוריים, מדיניים וטכנולוגיים משמעותיים באופן מיידי, יכולה במידה רבה לעכב את ההשלכות ההרסניות של שינוי האקלים. בתחנה זו נציג לתלמידים פתרונות טכנולוגים אפשריים להתמודדות עם שינויי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אופטימיזם טכנולוגי היא אמונה כי הטכנולוגיה מסוגלת להתגבר על כל קושי חברתי או סביבתי. אך האם הטכנולוגיה היא ה-פיתרון? האם הפיתרון לשינוי האקלים הוא טכנולוגי או שינוי עמדות, מדיניות והתנהגות? בתחנה זו ייערך דיון לגבי הטכנולוגיה שינוי האקלים.

פליטות פחמן דו חמצני נובעות מגורמים שונים, כתוצאה מתהליכי ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים. גם בבית הספר יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים ישחקו משחק רמזים במהלכו עליהם לאתר מקומות בבית הספר שמשפיעים על שינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

Wordwall הוא כלי נהדר ליצירת פעילויות מותאמות לרמת הכיתה בדרך חוויתית. בפעילות זו התלמידים יתנסו במשחקים בנושא שינוי אקלים, יפתחו משחק משלהם ויתנסו במשחקים שפיתחו עמיתיהם.

לונדון אינה העיר היחידה החשופה לסכנות עקב עליית מפלס הים, המאיימת על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן. עליית המפלס נובעת משני גורמים: המסת הקרחונים היבשתיים בעקבות ההתחממות הגלובלית והתפשטות מי הים כשהם מתחממים. בפעילות זו התלמידים יכירו את עליית מפלס הים כחלק מהשלכות שינוי האקלים ועם הפתרונות לבעיה זו דרך צמצום פליטות גזי חממה והתמודדות עם העלייה במפלס הים.

המהפכה התעשייתית החלה באמצע המאה ה-18 באנגליה והובילה לשינויים טכנולוגים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שאותם אנו חווים עד היום. הגורם המרכזי לעידן התעשייתי היה המצאת מנוע הקיטור שבו החל שימוש בדלקים מאובנים - הפחם. מאוחר יותר החל שימוש הולך וגובר בדלקים מאובנים נוספים לשימושים תעשייתיים. בתהליך השריפה של דלקים מאובנים נפלטים גם גזי חממה לאטמוספירה ותורמים לתהליך ההתחממות העולמית. בפעילות זו התלמידים יכירו את הקשר בין המהפכה התעשייתית וצריכת דלקים מאובנים לשינוי האקלים, ואת השינויים הסביבתיים שלהם גרמה המהפכה התעשייתית מתוך הסיפור של שינוי צבע העשים.

בשנת 1991 דיווח טיים מגזין על כמיהה הולכת וגוברת לשוב ל"חיים הפשוטים". 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים "להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר", ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. בשנת 2014, נערך סקר דומה ובו נמצא כי למעלה ממחצית הנשאלים רוצים להאט את קצב חייהם. (מתוך אתר הספר "היסטוריה של מהירות – מדריך פילוסופי ומעשי להאטה" מאת עמית נויפלד). בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של אורח החיים על שינוי האקלים, יחשפו לתנועות המקדמות אורח חיים פשוט וחסכני, ויכירו במגבלות של אורח החיים המודרני במטרה לעודד אותם לאמץ אורח חיים פשוט וצרכנות איטית

עצים ויערות הם מאגרים של פחמן, והם קולטים ומאחסנים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. בתהליך הפוטוסינתזה הצמחים מפרקים את הפד"ח והופכים אותו לסוכר המשמש כאנרגיה לחילוף החומרים שלו, לצמיחה, פריחה, פירות וכדומה (תהליך המכונה קיבוע פחמן). כשהעצים מתים הם נרקבים ומתפרקים וחלק מהפחמן משתחרר חזרה לסביבה, כך גם במקרה של שריפה. עלים וענפים שנערמים על הקרקע תורמים להצטברות פחמן בקרקע. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של עצים כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית, ואת ההיבטים הקשורים בעצים כדרך להתמודדות עם שינוי האקלים.

הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.

בשנת 1972, החל שיתוף פעולה בינלאומי בנושא האקלים בועידת האומות המאוחדות בשטוקהולם. בשנת 1988, הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) כממשק בין מדע למדיניות, במטרה להעריך ולתכלל את הידע המדעי הקיים בנושא שינוי אקלים והשלכותיו, באמצעות בחינת אלפי מאמרים ומחקרים, וניתוח של רמת אי הוודאות ופערי הידע הקיימים. ועידות האקלים עוסקות, בין השאר, בהגדרת יעדים להפחתת פליטות פחמן כחלק מהמאבק בשינוי האקלים. בפעילות זו התלמידים יחשפו למדיניות להפחתת פליטות - יעדי הפחתת פליטות.

עמים ילידים הם בין הראשונים להתמודד עם ההשלכות הישירות של שינויי האקלים, בשל תלותם ויחסיהם ההדוקים עם הסביבה ומשאביה. שינויי האקלים מחריפים את הקשיים איתם כבר מתמודדות קהילות ילידים, כולל דחיקה פוליטית וכלכלית, אובדן קרקע ומשאבים, הפרות זכויות אדם, אפליה ואבטלה. בפעילות זו התלמידים יכירו את ההשלכות של שינוי האקלים על עמים ילידים ויחשפו לפתרונות לצמצום הפגיעה בעמים הילידים בעקבות שינוי האקלים

הפלסטיק הפך לחלק גדול מהחיים שלנו. הוא קל, חזק ונראה זול - אבל הוא הרסני לכדור הארץ שלנו. מדי שנה מייצרים בעולם 430 מיליון טונות של פלסטיק, שרובו הופך לפסולת לאחר שימוש אחד בלבד. אם ייצור הפלסטיק ימשיך במתכונתו הנוכחית, הפלסטיק יגרום ל 19% מפליטת גזי החממה בעולם עד 2040 (ב 2019 הפלסטיק גרם ל 3.4% מהפליטות העולמיות). בפעילות זו התלמידים יכירו את מקור הפלסטיק, מחזור החיים שלו והשפעתו על הסביבה ויפעלו לצמצום השימוש בפלסטיק.

החל מ 2006 החלו למדוד את מדד האושר של כדור הארץ (Happy Planet Index) הבוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א. במדד זה מתייחסים למדד האושר (על פי האו"ם) ולרווחת בני האדם (על פי תוחלת שנים) ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע (ע"פ טביעת הרגל האקולוגית של המדינה - חישוב כמותי של שטח האדמה הנדרש כדי לספק את הצרכים (אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה), ולקלוט את חומרי הפסולת). בפעילות זו התלמידים יכירו את מדד האושר והאופן בו מושפע מטביעת הרגל האקולוגית.

חקלאות עירונית היא עיסוק בגידול מזון באזורים עירוניים ויש לה מניעים ותועלות רבות: תוצרת מזון טרייה וטבעית (ללא הדברה וריסוסים) בעלות נמוכה ישירות למגדל, רווח כלכלי במכירת התוצרת, פעילות פנאי מהנה, יצירת קשרים חברתיים וקהילתיים, העצמה אישית, יצירת זיקה לחקלאות וטבע, ניצול שטחים לא מנוצלים (כמו שולי העיר, גגות ומרפסות). בפעילות זו התלמידים יכירו את יתרונות החקלאות העירונית והשיטות השונות שמשלבים בה, ויתנסו בכתיבת הצעה לחקלאות עירונית בסביבה הקרובה

בעוד מדד האושר המקובל בוחן היבטים כלכליים של התמ"ג - הערך הכולל של סחורות ושירותים המיוצרים במדינה ושל הפיתוח האנושי, מדד האושר של כדור הארץ (Index Planet Happy) בוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א ע"י בחינת תוחלת שנים ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע וע"י בחינת טביעת הרגל האקולוגית של המדינה.

בפעילות זו יעסקו התלמידים בפער שבין נתוני מדד האושר בישראל לבין  מדד האושר של כדור הארץ בישראל תוך התייחסות לשלושה מדדים: אושר, טביעת רגל אקולוגית ותוחלת חיים.

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינויי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינויי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. 

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

יחידת הוראה בת 3 שיעורים כפולים העוסקת בהעמקת הידע של התלמידים בנושא אקלים קיצון, הפעילות בחוברת תעסוק במדד המעריך את ההשפעה של כל פעילות אנושית על תופעת שינוי האקלים תוך התמקדות בארבעה תחומים שונים: 1. תחבורה וכלי רכב 2. הרגלי תזונה וצרכנות 3. הפרדת פסולת, מיחזור ושימוש חוזר. 4. צריכת אנרגיה / חיסכון באנרגייה.

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות.

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי.

מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים.

תקציר המחקר:

במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.

האם אנרגיה מתחדשת היא הפתרון לשינוי האקלים?

בסרטון זה, פרופ' עינת אהרונוב, גאופיזיקאית וחוקרת אנרגיה, לשעבר ראש תחום גיאולוגיה של דלקים מאובנים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסבירה למה שינוי במקורות האנרגיה, ומעבר מדלקים וגז מאובנים לאנרגיה מתחדשת, היא הפתרון המרכזי להפחתה של מידת ההתחממות העולמית.

למה חשוב לעסוק בנושא? יש פתרון והוא חשוב!

מעשית - עלינו לקדם פתרון אמיתי לשינוי האקלים, הזמן דוחק והשלכות קשוחות. עלינו להבחין מה הוא פתרון עמוק ומהותי ומה אינו, ומתוך הבנות אילו לבחור ולדייק את פעולתנו.

רגשית - היכרות מעמיקה ושקולה עם הפתרונות האמיתיים יכולה לתת מסוגלות ותקווה בהתמודדות עם שינוי האקלים, ולהפך - חוסר הכרות עם שדה הפתרונות יכול ליצור ייאוש וחרדה.

בהרצאה זו פרופ' אהרנוב מסבירה באופן שיטתי מה אינו הפתרון ומדוע, גם לכך חשיבות מרובה.

פעילות הועסקת בצריכת אנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה חלופיים. השיעור נפתח בדיון על אנרגיה ועל הקשר שלה לשינויי האקלים. נסתכל על צריכת האנרגיה של ישראל ונבין שאנרגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. כל פתרון לשינויי האקלים חייב לכלול גמילה משימוש בדלקי מאובנים. בפתיחה ניגע בחשיבות האנרגיה בחיי כולנו ונבחן כיצד שימוש באנרגיה מעצבת את החיים שלנו בעולם. במהלך השיעור נבחן את האנרגיות החלופיות ואת היכולת שלהן לספק את צורכי האנרגיה שלנו ונבדוק מה הם האתגרים העומדים בפנינו. נצפה בסרטון הדן בסוגיה האם אפשר לספק את כל צורכי האנרגיה מאנרגיות מתחדשות? לסיכום נכין מפת חשיבה שבה נסכם את מגוון ההיבטים של שאלת אספקת האנרגיה ונעלה פתרונות אפשריים.

בפעילות זו נחלק את התלמידים לקבוצות בעלי עניין שיציגו דעות חלוקות בנושא בניית תחנות סולאריות או טורבינות רוח בישראל. קיימות כבר תחנות להפקת חשמל מסוגים אלו ויש תוכניות להקים נוספות. אפשר לבחור לעסוק בשני הנושאים או בנושא אחד - תלוי במספר התלמידים בכיתה. כל קבוצה תחקור את הנושא שלה בעזרת כרטיסי מידע (ראו אנרגיה סולארית ואנרגיית תנועת רוח בנספח) ומקורות נוספים ותמלא דף מנחה (נספח 1) שיעזור לה להגיע להחלטה. רצוי לחלק את מקורות המידע המופיעים בסוף הכרטיסייה בין התלמידים, כך שתתקבל תמונה מלאה. בתום השיעור, כל קבוצה תציג לאחרות את עמדתה, ותתקבל החלטה כיתתית. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשל שינויי האקלים מאוד לא רצוי להמשיך להשתמש בדלקי מאובנים (דלקים פוסיליים), ואנו חייבים למצוא דרכים להפחית את השימוש בדלקים אלו ולעבור לתחליפי אנרגיה ירוקים יותר. בשיעור זה נעמיק באפשרויות לצמצום פליטות בשימוש באנרגיות חלופיות, בהתייעלות אנרגטית ובמיסוי ירוק. בפתיחת השיעור נחשף למקומה של ישראל לעומת מדינות אחרות מבחינת תמהיל האנרגיה שלה. במהלך השיעור יבחנו התלמידים את היתרונות והחסרונות של כל פתרון - ידונו התלמידים במגוון אפשרויות לצמצום גזי חממה. לסיכום יכתבו התלמידים מכתב לשר האנרגיה, לשרה להגנת הסביבה או לרשות המקומית או לכל גוף אחר בנושא צמצום פליטות גזי חממה של ישראל. כיום העולם הולך ומתקדם לעבר שימוש במקורות אנרגיה חלופיים. משמעות המושג "אנרגיה חלופית" היא הפקת אנרגיה ממקורות שאינם דלקי מאובנים (דלקים פוסיליים). דלקי מאובנים נפוצים כיום לשימוש להפקת חשמל, ומדובר בעיקר בנפט המזוקק (סולר ומזוט), בפחם ובגז מחצבים (גז "טבעי"). חשוב למצוא מקורות אנרגיה חלופיים משתי סיבות עיקריות: 1. המשאבים המשמשים להפקת אנרגיה מתכלים ועשויים להיגמר ביום מן הימים. 2. מקורות אנרגיה אלו הם אחת מהסיבות העיקריות לזיהום האוויר ולפליטת גזי החממה אשר הובילו להתחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים. חשוב לזכור כי לא כל אנרגיה חלופית היא בהכרח ידידותית לסביבה. למשל אנרגיה גרעינית אינה פולטת גזי חממה, אבל היא מייצרת פסולת רדיואקטיבית; ואנרגיית תנועת מים לא תמיד ידידותית לסביבה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. לטיסות יש מחיר סביבתי כבד מאוד. בעידן של "שמיים פתוחים" התרבו מאוד הטיסות. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב-87% בין 1990 ל-2006. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם. מאידך, בימי משבר הקורונה נסגרו השמיים ובבת אחת הופסקו כל הטיסות. האם יכול להיות מצב דומה בו יפחיתו את הטיסות על מנת לצמצם את פליטות הפחמן? בפעילות זו התלמידים: יכירו את מחשבון הפד"ח הנפלט מטיסות, יביעו עמדה לגבי נכונותם האישית להימנע מטיסות, יכירו המלצות ויעלו רעיונות לצמצום ההשפעות הסביבתיות של טיסות, יפעלו להגדלת החשיפה להמלצות אלו. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. התלמידים יציעו פרוייקטים לצמצום פליטות ומדדים להערכתם, יציגו את הפרויקט שלהם וייתנו הערכה לשאר הפרויקטים. ניתן להרחיב פעילות זו לפעילות של האקתון. מידע בחוברת האקתון ככלי להתמודדות עם שינוי אקלים ועידוד יזמות בבית הספר. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת הבשר ומוצרים מן החי. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת החשמל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

הנדסת אקלים או התערבות אקלים (climate engineering), היא התערבות מכוונת באקלים כדור הארץ כדי לצמצם את הנזקים של שינויי אקלים. חלק מהשיטות האלו שנויות במחלוקת שכן השפעתן לטווח הארוך עדיין אינה ידועה. המונח הנדסת אקלים מתאר שני סוגים של התערבות: 1. סילוק פחמן דו־חמצני וגזי חממה מהאטמוספירה (למשל נטיעת עצים, לכידת פחמן, דישון האוקיינוסים). 2. הפחתת כמות קרינת השמש שכדור הארץ סופג (למשל העלאת האלבדו של פני שטח כדור הארץ בשיטת שונות או ריסוס אירוסולים באטמוספירה כדי להחזיר קרינה לחלל). פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 18. לאחרונה פרסמה ד"ר הגר ליס, מומחית בתחום מדעי כדה"א, אוקיאנוגרפיה ומורה לביולוגיה בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים, סקירה נרחבת ומקיפה על האופן בו ניתן לקיים בשיעורים דיונים מעמיקים על דו"ח ה-IPCC ,תוך שילוב של גרפים מתורגמים, הסברים והרחבות. להלן החלק הראשון של המסמך, ובו הצעות היכולות להוות בסיס למערך שיעור סביב הנתונים והמסקנות של דו"ח ה-IPCC. ההצעות הללו אינן מהוות מערך שיעור בפני עצמן, אך יכולות להיות בעלות ערך רב עבור מורים המעוניינים לשלב את הנושא החשוב הזה במסגרת הוראתם בכיתה. מורים המעוניינים להעמיק בנושאים נוספים כגון: השפעות של גורמים שונים על טמפרטורת כדה"א, כיצד העתיד האקלימי עשוי להראות, ונתונים על שינויי טמפרטורה ומשקעים בעולם.

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).