פסולת ימית מוצקה היא בעיה סביבתית כלל-עולמית, המשפיעה על האדם ועל מערכות אקולוגיות רבות בים ובחוף. בשנים 2012–2018 נערך מחקר סביבתי מקיף, שניטר ובחן את הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל, במטרה לספק כלים להתמודדות עם בעיה זו. המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם.

למרות הירידה שנצפתה בכמות שקיות הפלסטיק ובריכוז הפלסטיק בחופים, יש להמשיך במאמצים להפחתת כמות פסולת הפלסטיק המגיעה לחופים ולים. המאמר מציג מספר המלצות כיצד ניתן לעשות זאת וביניהן: צמצום צריכת כלים חד-פעמיים; הגברת המודעות; וניהול נכון יותר של הפסולת בסביבה החופית.

הפעילות המלווה את המאמר כוללת חשיפה לבעיית הפסולת בחופים ובסביבות מימיות והשלכותיה על הסביבה, הכלכלה והחברה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה (אליו ניתן לגשת מחומרים למורים בלבד - יש להירשם לאתר ולקבל אישור על מנת לגשת לחומרים אלו)

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43). המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח (אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי.

מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים.

תקציר המחקר:

במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הפסולת הנוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית והשפעתה על הקרקע.

הפעילות מבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על ספיחת חומרים אורגניים בקרקע נכתב ע"י יונתן קרן, מיכאל. בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי ויצחק צפורי ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2015 ,גליון 4, עמ' 302-308. העקר הוא פסולת נוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית. הטיפול בעקר מורכב בגלל היותו חומצי מצד אחד ועשיר בחומר אורגני מצד שני. מחקר זה בחן את ההשפעות של פיזור העקר על הקרקע ועל התהליכים המתרחשים בה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43). בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים. תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים:

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צקיך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "משאבים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית". נכתב ע"י יקיר פרייזלר י., רוטנברג א., הר נ., יצחק י., ספרינצין ש., גרינצוויג ז., יקיר ד, אקולוגיה וסביבה, 1(7) 51-41, 2016. במחקר המתואר בחנו את הגורמים והסיבות שהובילו לתמותת עצים ביער יתיר בעקבות שנות בצורת. הפעילות עוסקת במורכבות המערכת האקולוגית ומשלבת מונחים כגון: בית-גידול, קיבוע פחמן, ביומסה, תחרות ומדבור.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. 

בפעילות זו התלמידים יתנסו בקריאת מאמר מדעי וניתוחו, יחשפו לשיטות מחקר, יתרגלו מיומנויות חשיבה מגוונות, וילמדו על נדידת הציפורים בכלל ובישראל בפרט, תרומת ציפורים למערכות אקולוגיות, ותופעת ההכחדה של ציפורים בעולם. כמו כן התלמידים יבינו את ההשפעה של שינוי האקלים על נדידת הציפורים, ויתנסו בחקר על ציפורים.

לפעילות זו יש מדריך למורה (אליו ניתן לגשת מחומרים למורים בלבד - יש להירשם לאתר ולקבל אישור על מנת לגשת לחומרים אלו)

פעילות סביב מאמר מעובד המשלבת נושאים מגוונים, ביניהם: שימושי קרקע והשינויים שעברו, חישה מרחוק ושטחים פתוחים והקשר שלהם להתמודדות עם שינוי האקלים.

המאמר עוסק בשינויים שעובר השובל העירוני-כפרי בישראל הכוללים שינויים בשימושי הקרקע שאפיינו אותו תקופה ארוכה. המחר בוחן אתההשינויים שחלו לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג שבמרכז הארץ, המייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב. השינויים בשימושי קרקע נבחנו בעזרת נתונים מחישה מרחוק ומתצלומי אוויר, והצביעו על עלייה בשטח הבנוי משנות ה-70 ועד ימינו, ירידה בגודל שטחי הפרדסים ועלייה בשטח של גידולי השורה.

מושגים: פרבור, עיור, מטרופוליס, גידול אוכלוסין, שימושי קרקע, אגן ניקוז, שטחים בנויים (שטח מבונה), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים, שינוי אקלים, שימור המגוון הביולוגי, חישה מרחוק, תצלומי אוויר, דימות לווין.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

הפעילות עוסקת בהשפעת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

הפעילות חושפת את התלמידים למחזור החיים של ייצור החלב, ומתייחס להשלכות הייצור על: אוויר, מים ואנרגיה.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל שיר טריקי ומידד קיסינגר | אקולוגיה וסביבה, גליון 2,עמ' 20-27, יוני 2019.

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים:

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה

הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינויי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינויי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר". נכתב ע"י סוארי, י., שיש ל., גפני ש., עמית ט., גלבוע מ., ברוקוביץ' ע. ויהל ג. ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, 2017, 8(3), 52-44. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא האסטואר, אזור מפגש בין הנחל ומי הים המתאפיין בשינויים קיצוניים בתכונותיו, של נחל אלכסנדר, ועל בתי הגידול באזור זה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות סביב מאמר

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).