בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי ומקצינים את הפגיעה האנושית במערכות הטבעיות (למשל צמצום וקיטוע בתי גידול, חדירת מינים פולשים, זיהום, וכו' המשפיעים על הכחדת המינים). נבהיר ששינוי האקלים הוא גורם נוסף המפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות (בנוסף לפעילות אחרת של האדם שאינה קשורה לאקלים). במהלך השיעור נבחן כמה מקרי בוחן שדרכם אפשר לראות את ההשפעות של שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי דרך הדוגמה של השפעתם על האלמוגים. הם יכירו את המערכת האקולוגית וילמדו על חשיבות האקולוגית של אלמוגים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נתנסה במודל פשוט בו התלמידים יכולים לשנות גורמים שונים, כגון - עננות או פליטת פד"ח, ולראות מה ההשפעה על טמפרטורה. בסיכום נצפה בסרטון ונדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים.

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נעסוק במודלים אשר מבוססים על תרחישי פליטות שונים. בסיכום נדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים. למידע נוסף כנסו לאתר וויקי בעברית. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 6 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פעילות זו מיועדת לסיכום ביניים או סיכום של תהליך הלמידה בנושא. היא כוללת בניה של מפת חשיבה בנושא (הסבר למטה) ויצירת קמפיין פרסומי או עיצוב פלייר מידעי בנושא. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 7 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

שיעור זה יעסוק בהיבטים שונים של השיטה המדעית ומשמעות המדע בהקשר של שינוי האקלים בעידן הפוסט-אמת. נפתח בתרגיל מהימנות מקורות מידע ונדבר על מאמרים מדעיים כמקור מידע. בגוף השיעור פעילויות המתייחסות להכחשת שינוי האקלים ולהבחנה בין עובדה, דעה, תיאוריה מדעית והשערה (היפותזה). בסיכום נדון בשאלה - האם ניתן להפריך תיאוריה מדעית?

בשיעור זה התלמידים יכירו את ההבדלים בין מקורות פליטה של גזי חממה ויבינו את ההשפעה האישית שלהם בנושא באמצעות התנסות בחישוב טביעת הרגל הפחמנית. התלמידים יחקרו את תרומתן של מדינות שונות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. התלמידים ידונו בהתחיבויות של ישראל לצמצום פליטות גזי חממה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יכירו חלק מסל הכלים הבינלאומיים להקטנת פליטות כמו סחר וקיזוז בפליטות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. לסיכום ידונו לגבי תו הפחמן ויישומו בישראל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. לטיסות יש מחיר סביבתי כבד מאוד. בעידן של "שמיים פתוחים" התרבו מאוד הטיסות. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב-87% בין 1990 ל-2006. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם. מאידך, בימי משבר הקורונה נסגרו השמיים ובבת אחת הופסקו כל הטיסות. האם יכול להיות מצב דומה בו יפחיתו את הטיסות על מנת לצמצם את פליטות הפחמן? בפעילות זו התלמידים: יכירו את מחשבון הפד"ח הנפלט מטיסות, יביעו עמדה לגבי נכונותם האישית להימנע מטיסות, יכירו המלצות ויעלו רעיונות לצמצום ההשפעות הסביבתיות של טיסות, יפעלו להגדלת החשיפה להמלצות אלו. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. התלמידים יציעו פרוייקטים לצמצום פליטות ומדדים להערכתם, יציגו את הפרויקט שלהם וייתנו הערכה לשאר הפרויקטים. ניתן להרחיב פעילות זו לפעילות של האקתון. מידע בחוברת האקתון ככלי להתמודדות עם שינוי אקלים ועידוד יזמות בבית הספר. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת הבשר ומוצרים מן החי. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת החשמל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

הנדסת אקלים או התערבות אקלים (climate engineering), היא התערבות מכוונת באקלים כדור הארץ כדי לצמצם את הנזקים של שינויי אקלים. חלק מהשיטות האלו שנויות במחלוקת שכן השפעתן לטווח הארוך עדיין אינה ידועה. המונח הנדסת אקלים מתאר שני סוגים של התערבות: 1. סילוק פחמן דו־חמצני וגזי חממה מהאטמוספירה (למשל נטיעת עצים, לכידת פחמן, דישון האוקיינוסים). 2. הפחתת כמות קרינת השמש שכדור הארץ סופג (למשל העלאת האלבדו של פני שטח כדור הארץ בשיטת שונות או ריסוס אירוסולים באטמוספירה כדי להחזיר קרינה לחלל). פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

הצעה לפעילות בנושא ועידת האקלים. מטרת הפעילות לחשוף את התלמידים לאירוע ועידת האקלים העולמי ולעודד חשיבה ביקורתית באמצעות דיון פתוח בשאלת ההשתתפות הועידה.

בין התאריכים 6 - 18 בנובמבר מתקיימת בשארם א-שייח' שבמצרים ועידת האקלים ה ה-27 . 

cop - Conference of the Parties 

הוא האירוע הבינלאומי הגדול ביותר של האו"ם בו ישתתפו עשרות אלפי משתתפים מכל רחבי העולם - נציגי ממשלות, ארגונים בינלאומיים, חברה אזרחית, אקדמיה ועוד.

למרות חשיבות הועידה, יש מנהיגים ופעילים סביבתיים שהודיעו שלא יגיעו השנה לועידה. הבחירה במצרים עוררה מחלוקת: הפגנות הן חלק מוועידות האקלים במשך השנים, ואילו כעת נערכת הוועידה במדינה שבה הפגנות אסורות. פעילי זכויות אדם טוענים שהגעתם לאזור נמנעה, והפגנות ראווה בודדות שאושרו מראש יתקיימו בשטח שהוגדר עבורן, בסמוך לכביש ראשי, הרחק מעיני הפוליטיקאים. במצרים לא היססו לאפשר לחברות שהן מזהמות ענק להפוך נותנות חסות של הוועידה, בהן קוקה קולה, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם, ויצרנית הרכב ג׳נרל מוטורס, מחמש חברות הרכב המזהמות בעולם. בנוסף לכך, לכנסים מקומיים ובינלאומיים יש מחיר סביבתי גבוה בעיקר בשל הטיסות שהן גורם מרכזי לפליטות גזי חממה.

הפעילות המוצעת מורכבת משני חלקים מרכזיים: א) עבודה אישית שבה נחשפים התלמידים לועידת האקלים ומעלים טענות בעד ונגד ההשתתפות הועידה; ב) דיון כיתתי בו התלמידים מציגים את טיעוניהם בעד או נגד ההשתתפות בועידה.

אנו צופים יותר ויותר בתופעות אקלימיות חריגות וקיצוניות: שטפונות, תקופות יובש, סופות, גלי קור וחום ועוד. השפעת האדם על שינויי האקלים, כבר אינה מוטלת בספק. בעולם כולו ובישראל יש היערכות לשינויים וועידות אקלים מתקיימות במקומות שונים בעולם. כחלק מהמאמץ להגברת המודעות לנושא ו לקדם פעולה עולמית לעצירת שינוי האקלים, החל משנת 2014 מתקיים אירוע בהיקף עולמי – מצעד האקלים. פעילות זו מתבססת על היכרות קודמת עם נושא משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית. הפעילות מכוונת את התלמידים להכיר את הפעילות האקטיביסטית בנושא ולנקוט עמדה בעניין, כמו גם לחשוב על הקשר שבין הבחירות בישראל לנושא משבר האקלים. התלמידים יציעו וידרגו פעילויות שלדעתם כדאי שנבחרי הציבור יקדמו ויחשבו על דרכים להגביר מודעות של נבחרי הציבור לפעילויות שהם מציעים.

ההתחממות הגלובלית והעליה בשריפות כתוצאה מכך, היא נושא מורכב המעלה שאלות רבות ומאפשר העמקה בכיוונים רבים. לכן, בחרנו לעשות שימוש בהוראה באמצעות קבוצות, שמטרתה לחקור את הנושא סביב שאלה מרכזית אותה בוחרים התלמידים. שיטה זו מאפשרת לתלמידים בחירת נושא שמעניין אותם, ממקדת את הלמידה בזווית אחת של הנושא ומאפשרת אינטגרציה של החומר וחשיפת התלמידים לזוויות נוספות שלו. מומלץ לפעול בקבוצות של 4-3 תלמידים, על מנת לאפשר לכל תלמיד לבוא לידי ביטוי.

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 18.

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 18. לאחרונה פרסמה ד"ר הגר ליס, מומחית בתחום מדעי כדה"א, אוקיאנוגרפיה ומורה לביולוגיה בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים, סקירה נרחבת ומקיפה על האופן בו ניתן לקיים בשיעורים דיונים מעמיקים על דו"ח ה-IPCC ,תוך שילוב של גרפים מתורגמים, הסברים והרחבות. להלן החלק הראשון של המסמך, ובו הצעות היכולות להוות בסיס למערך שיעור סביב הנתונים והמסקנות של דו"ח ה-IPCC. ההצעות הללו אינן מהוות מערך שיעור בפני עצמן, אך יכולות להיות בעלות ערך רב עבור מורים המעוניינים לשלב את הנושא החשוב הזה במסגרת הוראתם בכיתה. מורים המעוניינים להעמיק בנושאים נוספים כגון: השפעות של גורמים שונים על טמפרטורת כדה"א, כיצד העתיד האקלימי עשוי להראות, ונתונים על שינויי טמפרטורה ומשקעים בעולם.

הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 19. סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה הוא מצע פורה ללמידה משמעותית. בפעילות המוצעת להלן בחרנו לעסוק ביעד השני של יעדי האו“ם – הכחדת הרעב/אי־ביטחון תזונתי עד 2030 . נושא זה הוא נושא חשוב ורלוונטי ברמה המקומית והעולמית, וקשור במידה רבה למגוון נושאים סביבתיים שבהם חקלאות בת קיימא ושימור מערכות אקולוגיות לאור שינויי האקלים. הפעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית בשם אוֹצְרוּת דיגיטלית שתתואר להלן. אסטרטגיית הוראה זו יכולה במידה רבה לשמש להוראה של יעדים נוספים ונושאים סביבתיים אחרים. נוסף על כך נביא רעיונות לכלים מקוונים אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת.

החמצת האוקיינוסים היא נושא סביבתי המאפשר למידה בהיבטים שונים. ביחידה המוצעת קיים שילוב של מספר דיסציפלינות, אשר בלמידה המסורתית לא נהוג לקשר ביניהן, לרבות: חברה וסביבה - השפעת הקידמה (תעשייה, רכב, זיהום אוויר) על הסביבה (היבטים אקולוגיים ומוסריים); כימיה (חומצות ובסיסים); ביולוגיה - שרשרת המזון (בים). הפעילות המוצעת משלבת לימוד כימיה (חומציות, סולם pH ,תגובות כימיות) באמצעות "חקירת" תופעה המתרחשת בטבע שלה השלכות על היבטים רבים כגון: היבטים סביבתיים, חברתיים ומוסריים.

 בפעילות התלמידים נחשפים להשפעה של עליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני על החמצת האוקיינוסים והשלכותיה על גורמים במערכת האקולוגית - האלמוגים. המאמר עוסק בהשפעות העלייה בכמות הפחמן הדו–חמצני בעולם, אשר גורמת להתחממות ולהחמצת האוקיינוסים. ומציג את השפעת השינויים הללו על אלמוגים. הפעילות חושפת את התלמידים לקשר בין חומציות והשפעה על קונכיות ואלמוגים, ועל השפעת האדם בהקשר זה. התלמידים נחשפים למבנה האלמוג ודרכי התרבותו כמו גם לחשיבות שונית האלמוגים כמערכת אקולוגית. כמו כן, המחקר המוצג במאמר מדגים שתי גישות לחקר אקולוגי - ניסוי מעבדה וניסוי שדה, והפעילות עומדת על ההבדלים בין שתי גישות אלו.

הפעילות מבוססת על מאמר המעובד מתוך: מאור לנדאו ק., פרדה פ., גופרדו ס., דובינסקי צ. ולוי א. (2014). השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני. אקולוגיה וסביבה, 5(1), עמ' 53-57.

לפעילות זה קיים מדריך מורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (ניתן לצפייה לאחר הרשמה לאתר ואישור ההרשמה)

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית". נכתב ע"י יקיר פרייזלר י., רוטנברג א., הר נ., יצחק י., ספרינצין ש., גרינצוויג ז., יקיר ד, אקולוגיה וסביבה, 1(7) 51-41, 2016. במחקר במתואר בחנו את הגורמים והסיבות שהובילו לתמותת עצים ביער יתיר בעקבות שנות בצורת. הפעילות עוסקת במורכבות המערכת האקולוגית ומשלבת מונחים כגון: בית-גידול, קיבוע פחמן, ביומסה, תחרות ומדבור.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו יש שער אינטראקטיבי המוביל לחלקי הפעילות.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43). המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח (אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

לפעילות זו קיימים חומרים נלווים:

1. מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

2. מצגת בעברית ומצגת בערבית שהוכנו על ידי מדריכים ומדריכות של מדעי הסביבה.

מה הן ההשפעות של שינויי האקלים על בריאות האדם? שינויי האקלים גורמים להחרפה במגמת ההקצנה של תופעות מזג האוויר המשפיעות על כל תחומי חיינו לרבות בריאות האדם וביטחונו. ההשפעות רבות ומגוונות וכוללות תחלואה ותמותה בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים (גלי חום וקור), פגיעה באיכות המים והיבול החקלאי וכדומה. פרופ' שלומית פז עוסקת בהשפעת האקלים על בריאות האדם ועל ביטחונו.

מהם שינויי אקלים? איך מודדים אותם? ואילו השלכות יש לשינויי אקלים על הטבע? פרופ' ז'וזה גרינצוויג משיב על שאלות אלו ובוחן מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי אקלים גורמים לטבע. מבנה השידור: חלק 1 – מהם שינויי אקלים בארץ ובעולם? מהו ההיקף של שינויי אקלים הגלובליים? איך הם באים לידי ביטוי בישראל? איך אנחנו מודדים אותם? מהם הגורמים לשינויי האקלים? הסרת אי הבנות בקשר לשינויי אקלים חלק 2 – ההשלכות של שינויי אקלים על הטבע, איך צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות מגיבים לשינויי אקלים? האם הם עשויים להתאים את עצמם לתנאים החדשים? מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי האקלים גורמים לטבע?