top of page
.png)
חיפוש משאבים לפי תוכנית הלימודים במדעי הסביבה
קרוב ל-500 משאבי מרכז בידינו קוטלגו בהתאם לתוכנית הלימודים במדעי הסביבה לפי נושאים, תתי נושאים ומושגים, וכן לפי מאפייני הפעילויות והשפה (עברית/ערבית). בנוסף, לכל פעילות מפורטות המיומנויות הבאות לידי ביטוי לפי תפיסת הלמידה המתחדשת של משרד החינוך.
לא נמצאו תוצאות בהתאם לסינון שהוגדר. נסו שוב.
להלן המשאבים שנמצאו לפי הסינון שהוגדר:
הכנס הארצי ה-13 למורים למדעי הסביבה - מושב 4 - מורים מציגים - ממורה למורה - מצגת "קיימות בתיכון מקיף אום אלפחם"
עברית
מצגת
קיימות בתיכון מקיף אום אלפחם | גדיר זועבי
הכנס הארצי ה-13 למורים למדעי הסביבה - מצגת "חדשנות אקלימית בטכניון"
עברית
מצגת
חדשנות אקלימית בטכניון | פרופ‘ אבנר רוטשילד, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, טכניון
הכנס הארצי ה-13 למורים למדעי הסביבה - תיעוד הסיורים בפאדלט
עברית
H2OLL - מערכת עצמאית להפקת מים מן האוויר | אילן כץ, יזם ומנהל פיתוח, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
מנוע חדשני לניצול חום מבוזבז ואנרגיה סולארית לפי דרישה | פרופ‘ כרמל רוטשילד, הפקולטה להנדסת מכונות
טכנולוגיות להפחתת אובדן מזון | פרופ‘ אסתר סגל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
טכנולוגיות להדפסת חומרים בבניינים להקטנת השפעתם האקלימית | אדר' שני ברט, הפקולטה לאדריכלות
ותכנון ערים
הסוללות של המחר | ד“ר נטע יצחק, המערך לאחסון ואגירת אנרגיה, הפקולטה להנדסה ומדע של חומרים
ייצור חשמל מבוזר באמצעות מיקרו טורבינות | פרופ‘ גו‘ לפקוביץ‘, מר אלכס קליימן, הפקולטה להנדסת
אווירונאוטיקה וחלל
פיתוח פלטפורמות חדשניות לבשר מתורבת | ד“ר לימור ברוך, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
פוטוקטליזה להמרת אנרגיה סולארית לדלק | פרופ‘ לילך עמירב, הפקולטה לכימיה
הלחצים על הים התיכון
עברית
הצעה לפעילות
הים התיכון הוא ים בעל חשיבות אקולוגית רבה. יש בו עולם שלם של טבע ייחודי שרובו אינו מוכר – גני ספוגים, שוניות אלמוגים של מים קרים, שוניות סלעיות, דיונות חול ימיות, דולפינים, ריכוזי כרישים, רבייה והטלה של צבי ים ועוד. הים התיכון מספק שירותי מערכת רבים כגון: חמצן לנשימה, מיתון שינוי אקלים וקליטת גזי חממה, חומרי טבע לתרופות, דגה, פוטנציאל לחינוך ותיירות אולם, הלחצים על הים התיכון הולכים וגוברים – הרס בתי גידול, דיג יתר (כ-%40 דעיכה בדגה בישראל בעשורים האחרונים), זיהום ופסולת, קידוחים ימיים, נמלים, כלובי דגים,
מתקני התפלה, צינורות תשתית, שינוי אקלים, מינים פולשים (מאות מינים שפלשו לים התיכון) ועוד. במשך שנים נתפס הים כמשאב טבע אינסופי, שניתן לדוג בו ללא הגבלה, להזרים אליו פסולת, לבנות בו תשתיות ללא התייחסות להשלכות ולהשפעות של הפעילות האנושית על הים. הפעילות כוללת היכרות עם המערכת האקולוגית של הים התיכון, היכרות עם האיומים על הטבע הימי והצגת פתרונות.
המדען הידען
עברית, ערבית
פעילות מקוונת
תגליות של מדענים ומדעניות פורצי דרך ששינו את העולם. ההיכרות עם מדענים גאונים פורצי דרך ועם רעיונותיהם המסעירים היא מעשירה ומאתגרת. בפעילות זו יערכו התלמידים הדמיה שבה יגלו מה מדעני העבר חושבים על ההווה והעתיד בנושא שינוי האקלים ואלו פתרונות הם מציעים.
המהפכה התעשייתית ודלקים מאובנים
עברית
הצעה לפעילות
המהפכה התעשייתית החלה באמצע המאה ה-18 באנגליה והובילה לשינויים טכנולוגים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שאותם אנו חווים עד היום. הגורם המרכזי לעידן התעשייתי היה המצאת מנוע הקיטור שבו החל שימוש בדלקים מאובנים - הפחם. מאוחר יותר החל שימוש הולך וגובר בדלקים מאובנים נוספים לשימושים תעשייתיים.
בתהליך השריפה של דלקים מאובנים נפלטים גם גזי חממה לאטמוספירה ותורמים לתהליך ההתחממות העולמית.
בפעילות זו התלמידים יכירו את הקשר בין המהפכה התעשייתית וצריכת דלקים מאובנים לשינוי האקלים, ואת השינויים הסביבתיים שלהם גרמה המהפכה התעשייתית מתוך הסיפור של ש ינוי צבע העשים.
המנגנון מאחורי אפקט החממה
עברית
מעטפת פדגוגית לסרטון
המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.
גזי החממה הם פחות מ 1% מכלל הגזים באטמוספירה. אבל למרות שאין הרבה מהם, הם אלו שמצילים את כדור הארץ מקפיאה ומווסתים את הטמפרטורה שלו. מה קורה לטמפרטורה של כ דור הארץ כאשר מוסיפים עוד ועוד גזי חממה לאטמוספירה?
פרופ' יוחאי כספי מסביר למה גזי החממה הם שחקנים כה ראשיים באקלים של כדור הארץ. ומתוך כך, איך הוספת גזי חממה לאטמוספירה על ידי פעילות אנושית גורמת להתחממות כדור הארץ.
המשימה: אנרגיה - נאות שמש מתחדשת - משחק בריחה דיגיטלי
עברית
פעילות משחקית
משחק בריחה וירטואלי חווייתי שבו תלמידים נכנסים לתפקיד צוות מומחים שנדרש להציל עיר עתידית ממשבר אנרגיה ואקלים. דרך פתרון חידות ומשימות אינטראקטיביות, התלמידים לומדים על מקורות אנרגיה מתחדשת, תכנון עירוני חכם, ואתגרי ייצור וצריכת חשמל, ומתנסים בקבלת החלטות מערכתיות. המשחק משלב למידה פעילה, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית, ומחבר בין ידע מדעי לבין יישום במציאות המקומית, כולל עידוד למעורבות אזרחית ופעולה בקהילה.
המשימה: אנרגיה - נאות שמש מתחדשת - משחק בריחה דיגיטלי
ערבית
פעילות משחקית
משחק בריחה וירטואלי חווייתי שבו תלמידים נכנסים לתפקיד צוות מומחים שנדרש להציל עיר עתידית ממשבר אנרגיה ואקלים. דרך פתרון חידות ומשימות אינטראקטיביות, התלמידים לומדים על מקורות אנרגיה מתחדשת, תכנון עירוני חכם, ואתגרי ייצור וצריכת חשמל, ומתנסים בקבלת החלטות מערכתיות. המשחק משלב למידה פעילה, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית, ומחבר בין ידע מדעי לבין יישום במציאות המקומית, כולל עידוד למעורבות אזרחית ופעולה בקהילה.
המשימה: אנרגיה - נאות שמש מתחדשת - משחק בריחה דיגיטלי - מדריך למורה
עברית
מדריך למורה
משחק בריחה וירטואלי חווייתי שבו תלמידים נכנסים לתפקיד צוות מומחים שנדרש להציל עיר עתידית ממשבר אנ רגיה ואקלים. דרך פתרון חידות ומשימות אינטראקטיביות, התלמידים לומדים על מקורות אנרגיה מתחדשת, תכנון עירוני חכם, ואתגרי ייצור וצריכת חשמל, ומתנסים בקבלת החלטות מערכתיות. המשחק משלב למידה פעילה, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית, ומחבר בין ידע מדעי לבין יישום במציאות המקומית, כולל עידוד למעורבות אזרחית ופעולה בקהילה.
הנהר הסודי
עברית
הצעה לפעילות
הפעילות, בסגנון דיבייט, עוסקת בהיבטים שונים של התופעה של עבודות הפוגעות באתרי טבע ייחודיים דרך המקרה של "הנהר הסודי".
בינואר 2020 פורסמה סדרת כתבות בחדשות ערוץ 11 על "נהר סודי" שנחשף לציבור. "הנהר הסודי" הוא קניון הזורם כל השנה בשטח המכונה מיצר לינץ, שאורכו כעשרה ק"מ ועומקו מגיע לעיתים 20 מ'. זהו המשך של נחל הערבה שהתארך בעקבות ירידת מפלס ים המלח והתייבשות האגן הדרומי של ים המלח. בקטע נחל זה, יש מגוון תופעות ייחודיות בקנה מידע עולמי, של התחתרות הנחל, פטריות וצורות מלח, סדקי בוץ גדולים, בולענים שהוצפו במלח ועוד. הנהר ותופעותיו נחקרו ע"י חוקרים של המכון הגיאולוגי. קטע "הנהר הסודי" אינו מוכר לציבור ואף לא לגופי הסביבה ולרשויות. לפני מספר שנים ועדת תכנון הות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות) אישרה למפעלי ים המלח להעביר דרכים לחציית הקטע הזה. האישור ניתן על סמך עדות של מפעלי ים המלח שאין כלום בשטח, כשבוועדה חשבו שמדובר בתעלה מלאכותית קצרה. אף אחד מהגופים הרשמיים שנתנו את האישור לא הכירו את הנהר ותופעותיו. בפועל, הקבלן שמבצע את פריצת הדרכים (מדובר בקבלן ירדני העובד בשטח ישראל) לא פעל לפי הנחיות האישור של הות"ל, אלא פרץ את הדרך באופן שפגע משמעותית בגדת הקניון ופעל ללא פיקוח.
כעת עולות השאלות מי אישר את פריצת הדרכים ומדוע? ומי מפקח על העבודות. בעתיד מתוכנן לרכז עודפי מלח מפרויקט "קציר המלח" (נוכח הסכנה של עליית מפלס המים בבריכה 5 והשפעתה על בתי המלון לאורך החוף, נבחר פתרון של איסוף המלח) בשטח זה – עבודות שעלולות לפגוע בתופעות הטבע הייחודיות.
הסדנה הסביבתית - דוגמאות נבחרות
עברית
חומרי הנחייה למורים
חוברת המעשירה את המורים במאגר של סדנאות ספציפיות לביצוע עם התלמידים, או כהשראה. החוברת כוללת ארבע סדנאות נבחרות בצפון הארץ - חורש וטבע עירוני בנחל זיו בחיפה, חוף הים ופיתוחו בחוף אכזיב, נחלים ושיקומם בנחל הקישון וחופי הכנרת.
הפשרת קרחונים
עברית
הצעה לפעילות
הפשרת קרחונים יבשתיים בעקבות עלייה בטמפרטורה של האוויר או של המים, עלולה לגרום לעליית מפלס הים - קרח שכיסה יבשת כמו אנטארקטיקה או את גרינלנד מפשיר והמים המשתחררים מוסיפים לגובה הים, מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים. תהליך הפשרת הקרחונים מעצים את קצב ההתחממות - קרחונים לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. באופן זה יש להם השפעה מקררת על פני כדה"א. כתוצאה מהפשרת הקרחונים, גדל שטח הפנים הכהה של כדור הארץ וההתחממות מואצת - זה מוביל לתהליך מעגלי (לולאת משוב) של הפשרה > חימום> הפשרה וחוזר חלילה.
בפעילות זו התלמידים יח שפו לתופעת הפשרת הקרחונים כהשלכה של שינוי האקלים כמו גם גורם המאיץ את שינוי האקלים.
הצללה במרחב הציבורי
עברית
מערך שיעור
הפעילות המוצעת מזמינה את התלמידים לשאול שאלות, מנקודת מבט ביקורתית, להעלות טיעונים ולנסח הצעה למקבלי החלטות בנושא היערכות להשלכות שינוי האקלים באמצעות בחינת נושא ההצללה במרחב הציבורי. במסגרת הפעילות, התלמידים יכירו את מפת נתוני צמחייה ומדד כיסוי צמרות ברחובות באמצעות הדגמה על שכונות שונות בחיפה. הם יתנסו בהעלאת השערות, איסוף נתונים ובניית טיעון מבוסס. הם יבחנו את מצב הצל באזורי עניין שיבחרו ויעלו שאלות שירצו לחקור. הם יבססו תשובות על טיעונים מנומקים על בסיס חקירת המפה ויציעו הצעות לשיפור מידת ההצללה במידה ונדרש. את הצעותיהם יציגו בכיתה ויגיש כדו"ח עם המלצות למקבלי ההחלטות ביישוב. הפעילות מאפשרת גם עיסוק בנושאי תכנון עירוני וצדק אקלימי, למשל על ידי בחינת הקשר בין האוכלוסיות השונות המתגוררות ביישוב והשוואת מידת ההצללה בין השכונות.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
הצעה להוראת דו"ח ה – IPCC בכיתה
עברית
הצעה לפעילות
הצעה לפעילות מתוך סביבתון מס' 18. לאחרונה פרסמה ד"ר הגר ליס, מומחית בתחום מדעי כדה"א, אוקיאנוגרפיה ומורה לביולוגיה בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים, סקירה נרחבת ומקיפה על האופן בו ניתן לקיים בשיעורים דיונים מעמיקים על דו"ח ה-IPCC ,תוך שילוב של גרפים מתורגמים, הסברים והרחבות. להלן החלק הראשון של המסמך, ובו הצעות היכולות להוות בסיס למערך שיעור סביב הנתונים והמסקנות של דו"ח ה-IPCC. ההצעות הללו אינן מהוות מערך שיעור בפני עצמן, אך יכולות להיות בעלות ערך רב עבור מורים המעוניינים לשלב את הנושא החשוב הזה במסגרת הוראתם בכיתה.
הצעה לתוכנית לימודים בדגש מזון ושינוי אקלים
עברית
סילבוס
הצעה לתוכנית בנושא הקשר בין הרגלי צריכת המזון ובין ההשפעות הסביבתיות שלהם, מיועדת לתלמידי תיכון. מת וכננת ל 30 שעות הוראה, במסגרת הוראת תחומי מדעים או כל תחום אחר. מטרת התכנית היא העלאת המודעות להשפעות של כמויות וסוגי המזון שאנחנו צורכים ומקורותיהם על שינויי האקלים (צריכה, בזבוז, ייצור, מיחזור, חלוקה, תרומה, שינוע, השפעות חברתיות), ויצירת הקשר בין מעשה לתוצאה מיידית ועתידית.
מטרות משנה הן פיתוח מיומנויות כמו אחריות אישית וחברתית, חשיבה גלובלית, עבודת צוות,
אוריינות מדעית, הצגת רעיון, פיתוח מנהיגות, יכולת הנעה.
הצפות
עברית
הצעה לפעילות
השיטפונות וההצפות הם שתי תופעות טבע הקשורות זו לזו - שיטפון הוא זרם חזק של מים בנחל המאופיין בכמות מים ומהירות זרימה הגדולות מאלו שבשגרה. כאשר השיטפון מתמשך וכמויות המים ג דלות – אפיק הנחל לא יכול להכיל את כל המים הזורמים דרכו, והנחל עולה על גדותיו ומציף את פשטי ההצפה שמעבר לגדותיו.
בפעילות זו התלמידים יכירו תופעות של אקלים קיצון - שטפונות - כחלק מהשלכות שינוי האקלים, ודרכי התמודדות עם השיטפונות.
הרעלת נשרים
עברית
הצעה לפעילות
הפעילות עוסקת בבעיית הכחדת הנשרים בגולן וכוללת שלושה חלקים: א) מבוא קצר לנושא הנשרים בישראל, ב) היכרות עם האיומים על הנשרים – עבודה בקבוצות במצגת שיתופית, ג) הזמנה להצצה בקן הנשרים, ועשייה למען הנשרים - חתימה על עצומה ועוד.
במאי 2019 הורעלו ומתו שמונה נשרים ברמת הגולן מתוך 20 הנשרים שחיו שם, כלומר, 40% מאוכלוסיית הנשרים בגולן! הנשרים אכלו פגרים שהורעלו בזרחן אורגני, כלומר נפגעו בהרעלה משנית. חקלאי שחשוד במעשה נעצר. מכיוון שמדובר בעונת הקינון, יש חשש שתהיה לכך השפעה גם על גידול הגוזלים. המקרה התגלה בזכות משדרים שהיו על 3 נשרים – פקחי רשות הטבע והגנים זיהו חוסר תנועה ומצאו אותם מתים. הנשרים הממושדרים הובאו מספרד כחלק ממאמצי אישוש האוכלוסייה. בשנים האחרונות אירעו מספר אירועי הרעלה שגרמו לפגיעה קשה באוכלוסיות הנשרים בצפון. מרבית המקרים היו הרעלות מכוונות נגד טורפים של בקר וצאן ולעיתים כתוצאה של סכסוכים בין חקלאים על שטחי מרעה. בכל שנה, מבצעת רשות הטבע והגנים פעמיים בשנה ספירת הנשרים. בספירת הקיץ של 2018 נספרו כ-200 נשרים מקראיים בישראל (בנגב, במדבר יהודה, בכרמל ובגולן), לעומת כ-460 נשרים שנספרו ב-2003. הירידה החדה במספרם נגרמת עקב הרעלות, ציד והתחשמלות, וכעת חוששים כי גם טורבינות רוח שתוקמנה בגולן עלולות לפגוע בנשרים.
השינוי בטמפרטורות
עברית
הצעה לפעילות
לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), הטמפרטורה העולמית עלתה בממוצע ב-1.2 מעלות ב-150 השנים האחרונות. אך טמפרטורה זו מחושבת כממוצע של אלפי תחנות בכל רחבי העולם, כולל מדידות והערכות מהאוקיינוסים, המכסים שטח של כ-70 אחוז מפני כדור הארץ. קצב ההתחממות בים נמוך מזה שעל היבשה ולכן הוא ממתן את הערך העולמי. הסיבה להתחממות: הצטברות גזי חממה באטמוספרה בעקבות שריפת דלקים מאובנים ובירוא יערות. את העלייה החדה בריכוז גז החממה הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, אפשר לראות היטב במדידות הישירות שהחלו להתבצע משנות ה-60 של המאה הקודמת.
בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין שימוש בדלקים מאובנים לפליטות פד"ח ולעליית הטמפרטורה העולמית כחלק משינוי האקלים
השינוי הצפוי בטמפרטורה בערים - עברית
עברית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43).
המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח
(אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.
השינוי הצפוי בטמפרטורה בערים - ערבית
ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43).
המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח
(אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.
השפעות הפלסטיק על גוף האדם והסביבה
עברית
הצעה לפעילות
הפלסטיק הפך לחלק גדול מהחיים שלנו. הוא קל, חזק ונראה זול - אבל הוא הרסני לכדור הארץ שלנו. מדי שנה מייצרים בעולם 430 מיליון טונות של פלסטיק, שרובו הופך לפסולת לאחר שימוש אחד בלבד. אם ייצור הפלסטיק ימשיך במתכונתו הנוכחית, הפלסטיק יגרום ל 19% מפליטת גזי החממה בעולם עד 2040 (ב 2019 הפלסטיק גרם ל 3.4% מהפליטות העולמיות).
בפעילות זו התלמידים יכירו את מקור הפלסטיק, מחזור החיים שלו והשפעתו על הסביבה ויפעל ו לצמצום השימוש בפלסטיק.
השפעות שינוי האקלים על עמים ילידים
עברית
הצעה לפעילות
עמים ילידים הם בין הראשונים להתמודד עם ההשלכות הישירות של שינויי האקלים, בשל תלותם ויחסיהם ההדוקים עם הסביבה ומשאביה. שינויי האקלים מחריפים את הקשיים איתם כבר מתמודדות קהילות ילידים, כולל דחיקה פוליטית וכלכלית, אובדן קרקע ומשאבים, הפרות זכויות אדם, אפליה ואבטלה.
בפעילות זו התלמידים יכירו את ההשלכות של שינוי האקלים על עמים ילידים ויחשפו לפתרונות לצמצום הפגיעה בעמים הילידים בעקבות שינוי האקלים
השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה
עברית, ערבית
יחידת הוראה
יחידה זו ממשיכה את יחידת המבוא המציגה רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי, על הראיות לשינויי האקלים ועל הגורמים לפליטת פחמן דו־חמצני וגזי חממה נוספים, על אפקט החממה ומחזור הפחמן, על מודלים לחיזוי תרחישים עתידיים, על הכחשת שינויי האקלים ועוד. ביחידה זו ילמדו התלמידים על חשיבות המערכות הטבעיות והמגוון הביולוגי לאדם וייחשפו להשפעות של שינויי האקלים (כגון שינויים בתפוצת בעלי חיים ובנדידה, השפעה על החמצת האוקיינוסים, הלבנת שוניות אלמוגים) ולהשפעות של שינויי האקלים להקצנה של השפעות אחרות של האדם על המערכות הטבעיות (אובדן בתי גידול, זיהום, ציד וכו'). התלמידים ייחשפו להשפעות שינוי האקלים על בריאות האדם, על הביטחון התזונתי ועל המחסור במים ויבינו איך כלל הגורמים - שינוי אקלים, מגוון ביולוגי, בריאות, מזון ומים קשורים זה בזה. יש להביא בחשבון שנושא שינויי האקלים עלול לגרום לפחדים ולחרדות. לכן עלינו להיות קשובים לתלמידים ולתת מקום לביטוי של רגשות וחששות. השיעורים נבנו באופן כזה אשר מדגיש את הפתרונות האפשריים וגם את המקום של הפרט להשפיע ולשנות ופחות את התרחיש הגרוע ביותר. חשוב להציג גישה חיובית - יש לנו אפשרות ויכולת לשנות את המציאות.
השפעת איקליפטוסים על הצומח בנגב המערבי – השלכות לשיקום
עברית
פעילות סביב מאמר
בשטחים נרחבים בנגב המערבי נטועים עצי אקליפטוס. האקליפטוס הינו מין זר שמקורו לא בישראל, שמתאפיין ב'אללופתיה' – עיכוב גדילת צמחים אחרים על-ידי הפרשת חומרים כימיים. על אף שאין הרבה מידע על השפעתם של איקליפטוסים על הצומח בישראל, ישנה מחלוקת לגבי גידולם בארץ. מחקר זה, שנערך באביב 2023 ביער בארי וליד קיבוץ רעים, בדק את ההשפעה של שלושה מיני איקליפטוס על חברת הצומח העשבוני המספקת שירותי מערכת אקולוגית. נמצא כי הביומסה העשבונית בסביבת האיקליפטוסים הייתה נמוכה מזו שבשטח פתוח, אך להצללה של העצים הייתה השפעה קטנה על ביומסה זו. מה שמרמז על השפעה אללופטית. בנוסף, נמצא כי צפיפות הכלניות ירדה בסביבת האיקליפטוסים, אך מגוון המינים נפגע רק בקרבת איקליפטוס ממין אחד. המחקר מלמד שלמרות היתרונות של האיקליפטוסים, הם עלולים להשפיע באופן שלילי על שירותי המערכת האקולוגית. לכן, בתהליך השיקום לאחר הטרגדיה של אוקטובר , 2023 - באזורים בהם קיימים מינים אנדמיים או נדירים יש לתת עדיפות לנטיעת מיני איקליפטוס בעלי השפעה מינימלית.
השפעת איקליפטוסים על הצומח בנגב המערבי – השלכות לשיקום
ערבית
פעילות סביב מאמר
בשטחים נרחבים בנגב המערבי נטועים עצי אקליפטוס. האקליפטוס הינו מין זר שמקורו לא בישראל, שמתאפיין ב'אללופתיה' – עיכוב גדילת צמחים אחרים על-ידי הפרשת חומרים כימיים. על אף שאין הרבה מידע על השפעתם של איקליפטוסים על הצומח בישראל, ישנה מחלוקת לגבי גידולם בארץ. מחקר זה, שנערך באביב 2023 ביער בארי וליד קיבוץ רעים, בדק את ההשפעה של שלושה מיני איקליפטוס על חברת הצומח העשבוני המספקת שירותי מערכת אקולוגית. נמצא כי הביומסה העשבונית בסביבת האיקליפטוסים הייתה נמוכה מזו שבשטח פתוח, אך להצללה של העצים הייתה השפעה קטנה על ביומסה זו. מה שמרמז על השפעה אללופטית. בנוסף, נמצא כי צפיפות הכלניות ירדה בסביבת האיקליפטוסים, אך מגוון המינים נפגע רק בקרבת איקליפטוס ממין אחד. המחקר מלמד שלמרות היתרונות של האיקליפטוסים, הם עלולים להשפיע באופן שלילי על שירותי המערכת האקולוגית. לכן, בתהליך השיקום לאחר הטרגדיה של אוקטובר , 2023 - באזורים בהם קיימים מינים אנדמיים או נדירים יש לתת עדיפות לנטיעת מיני איקליפטוס בעלי השפעה מינימלית.
השפעת איקליפטוסים על הצומח בנגב המערבי – השלכות לשיקום - מדריך למורה
עברית
מדריך למורה
בשטחים נרחבים בנגב המערבי נטועים עצי אקליפטוס. האקליפטוס הינו מין זר שמקורו לא בישראל, שמתאפיין ב'אללופתיה' – עיכוב גדילת צמחים אחרים על-ידי הפרשת חומרים כימיים. על אף שאין הרבה מידע על השפעתם של איקליפטוסים על הצומח בישראל, ישנה מחלוקת לגבי גידולם בארץ. מחקר זה, שנערך באביב 2023 ביער בארי וליד קיבוץ רעים, בדק את ההשפעה של שלושה מיני איקליפטוס על חברת הצומח העשבוני המספקת שירותי מערכת אקולוגית. נמצא כי הביומסה העשבונית בסביבת האיקליפטוסים הייתה נמוכה מזו שבשטח פתוח, אך להצללה של העצים הייתה השפעה קטנה על ביומסה זו. מה שמרמז על השפעה אללופטית. בנוסף, נמצא כי צפיפות הכלניות ירדה בסביבת האיקליפטוסים, אך מגוון המינים נפגע רק בקרבת איקליפטוס ממין אחד. המחקר מלמד שלמרות היתרונות של האיקליפטוסים, הם עלולים להשפיע באופן שלילי על שירותי המערכת האקולוגית. לכן, בתהליך השיקום לאחר הטרגדיה של אוקטובר , 2023 - באזורים בהם קיימים מינים אנדמיים או נדירים יש לתת עדיפות לנטיעת מיני איקליפטוס בעלי השפעה מינימלית.
השפעת הקורונה על הסביבה
עברית
הצעה לפעילות
משבר הקורונה נוכח בחיינו. מדובר במשבר בריאותי, כלכלי, חברתי אך האם יש למשבר הקורונה יש גם השלכות סביבתיות? בפעילות זו נוכל לבחון את ההשלכות של המשבר נגיף הקורונה הוא וירוס 2-CoV-SARS שעבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם וגרם למגפה עולמית. תחילת התחלואה הייתה בסין אולם משם התפשטה במהירות לכמעט כל מדינות העולם. הנגיף מתפשט ע"י רוק הנפלט כתוצאה משיעול והנדבקים מפתחים תסמינים הדומים לשפעת: חום, שיעול וקוצר נ שימה. נכון לאמצע מרץ 2020 נדבקו בקורונה מעל 170 אלף בני אדם ואלפים מתו. למניעת התפשטות הנגיף הוחלט במדינות רבות להשבית את הפעילות המרכזית ולמנע חיכוך בין אנשים. מהן ההשפעות הסביבתיות של השבתה זו?
השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים - עברית
עברית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.
השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים - ערבית
ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.
השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים
עברית
פעילות סביב מאמר, שער אינטראקטיבי
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.
השפעת חומציות על אלמוגים
עברית, ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: מאור לנדאו ק., פרדה פ., גופרדו ס., דובינסקי צ. ולוי א. (2014). השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני. אקולוגיה וסביבה, 5(1), עמ' 53-57.
בפעילות התלמידים נחשפים להשפעה של עליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני על החמצת האוקיינוסים והשלכותיה על גורמים במערכת האקולוגית - האלמוגים.
המאמר עוסק בהשפעות העלייה בכמות הפחמן הדו–חמצני בעולם, אשר גורמת להתחממות ולהחמצת האוקיינוסים. ומציג את השפעת השינויים הללו על אלמוגים.
הפעילות חושפת את התלמידים לקשר בין חומציות והשפעה על קונכיות ואלמוגים, ועל השפעת האדם בהקשר זה. התלמידים נחשפים למבנה האלמוג ודרכי התרבותו כמו גם לחשיבות שונית האלמוגים כמערכת אקולוגית. כמו כן, המחקר המוצג במאמר מדגים שתי גישות לחקר אקולוגי - ניסוי מעבדה וניסוי שדה, והפעילות עומדת על ההבדלים בין שתי גישות אלו.
בעיקר עקר - השפעת פסולת נוזלית של בתי בד - עברית
עברית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על ספיחת חומרים אורגניים בקרקע נכתב ע"י יונתן קרן, מיכאל. בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי ויצחק צפורי ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2015 ,גליון 4, עמ' 302-308.
העקר הוא פסולת נוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית. הטיפול בעקר מורכב בגלל היותו חומצי מצד אחד ועשיר בחומר אורגני מצד שני. מחקר זה בחן את ההשפעות של פיזור העקר על הקרקע ועל התהליכים המתרחשים בה.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הפסולת הנוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית והשפעתה על הקרקע.
בעיקר עקר - השפעת פסולת נוזלית של בתי בד - ערבית
ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על ספיחת חומרים אורגניים בקרקע נכתב ע"י יונתן קרן, מיכאל. בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי ויצחק צפורי ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2015 ,גליון 4, עמ' 302-308.
העקר הוא פסולת נוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית. הטיפול בעקר מורכב בגלל היותו חומצי מצד אחד ועשיר בחומר אורגני מצד שני. מחקר זה בחן את ההשפעות של פיזור העקר על הקרקע ועל התהליכים המתרחשים בה.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הפסולת הנוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית והשפעתה על הקרקע.
השפעת שינוי האקלים על המגוון הביולוגי
עברית
יחידת הוראה
בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי ומקצינים את הפגיעה האנושית במערכות הטבעיות (למשל צמצום וקיטוע בתי גידול, חדירת מינים פולשים, זיהום, וכו' המשפיעים על הכחדת המינים). נבהיר ששינוי האקלים הוא גורם נוסף המפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות (בנוסף לפעילות אחרת של האדם שאינה קשורה לאקלים). במהלך השיעור נבחן כמה מקרי בוחן שדרכם אפשר לראות את ההשפעות של שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)
השפעת שינויי האקלים על בריאות האדם - פרופ' שלומית פז, אוניברסיטת חיפה
עברית
הרצאה מוקלטת
מה הן ההשפעות של שינויי האקלים על בריאות האדם?
שינויי האקלים גורמים להחרפה במגמת ההקצנה של תופעות מזג האוויר המשפיעות על כל תחומי חיינו לרבות בריאות האדם וביטחונו.
ההשפעות רבות ומגוונות וכוללות תחלואה ותמותה בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים (גלי חום וקור), פגיעה באיכות המים והיבול החקלאי וכדומה.
פרופ' שלומית פז עוסקת בהשפעת האקלים על בריאות האדם ועל ביטחונו.
התכנית להעתקת מפעלי מפרץ חיפה לדרום
עברית
הצעה לפעילות
לאחרונה פורסמה תכנית שמקדמות רשות מקרקעי ישראל והמועצה האזורית רמת נגב, להקמת אזור תעשייה בנגב שישמש לפעילות פטרוכימית, כלומר להעתיק את מפעלי מפרץ חיפה לנגב, ובמקומם לבנות במפרץ חיפה כ 50-100 אלף יחידות דיור. בפעילות זו נבחן מהם היתרונות ומהם החסרונות בהעתקת המפעלים לנגב ומה עמדתם של בעלי העניין. הפעילות מדמה סימולציה של ועדת תכנון המתכנסת לשמיעת טיעוני הצדדים השונים.
התמודדות עם שינויי האקלים - התנהגות האדם: פחמן בצלחת
עברית
מערך שיעור
פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת הבשר ומוצרים מן החי. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)
התמודדות עם שינויי האקלים - התנהגות האדם: צמצום צריכת החשמל
עברית
מערך שיעור
פתרונות לצמצום פליטת גזי החממה, כלומר מיטיגציה קשורים עשויים להיות פתרונות הקשורים במדע ובטכנולוגיה, פתרונות הנוגעים למדיניות ממשלתית, לשינוי תמהיל האנרגיה ולקידום מדיניות נבחרת. בשיעור זה ייחשפו התלמידים לפתרונות לצמצום פליטת גזי החממה הקשורים אך ורק בהחלטות אישיות שלהם וייתנו את הדעת לדילמות שבין שיקולי סביבה להיבטים אישיים. בפעילות זו יעסקו בצמצום צריכת החשמל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)
התמודדות עם שינויי האקלים בדגש הנדסת אקלים
עברית
מערך שיעור
הנדסת אקלים או התערבות אקלים (climate engineering), היא התערבות מכוונת באקלים כדור הארץ כדי לצמצם את הנזקים של שינוי אקלים. חלק מהשיטות האלו שנויות במחלוקת שכן השפעתן לטווח הארוך עדיין אינה ידועה. המונח הנדסת אקלים מתאר שני סוגים של התערבות: 1. סילוק פחמן דו־חמצני וגזי חממה מהאטמוספירה (למשל נטיעת עצים, לכידת פחמן, דישון האוקיינוסים). 2. הפחתת כמות קרינת השמש שכדור הארץ סופג (למשל העלאת האלבדו של פני שטח כדור הארץ בשיטת שונות או ריסוס אירוסולים באטמוספירה כדי להחזיר קרינה לחלל). פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)
ודאות בתחזיות ההתחממות
עברית
מעטפת פדגוגית לסרטון
המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.
באיזו מידה כדור הארץ יתחמם עד שנת 2050 אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב הנוכחי?
בסרטון, פרופ' נילי הרניק מסבירה למה שאלה זו היא פשוטה, אך התשובה מורכבת. פרופ' הרניק מסבירה ממה נובעת המורכבות בחיזוי הטמפרטורה העתידית, כיצד חוקרי אקלים מתמודדים עם אי ודאות במערכות האקלים ועושה סדר במה ודאי ומה פחות. לבסוף, פרופ' הרניק מראה שישנה ודאות גדולה שכדור הארץ ימשיך להתחמם בצורה משמעותית ומסבירה מהי אי הוודאות סביב תחזית זו.
והרי התחזית: שינוי האקלים והגשם בישראל
עברית
מעטפת פדגוגית לסרטון
המעטפת כוללת תקציר ה הרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה.
פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל.
למה חימום כדור הארץ יגרום להפחתת כמויות הגשם בישראל? ואיך מדענים יודעים את זה?
בשביל לענות על השאלות האלו פרופסור דוריטה רוסטקייר אדלשטיין מציגה את השחקנים המרכזיים השולטים מזג האוויר החורפי בארץ ואיך הם ישתנו עם שינוי האקלים. דוריטה היא חוקרת מטאורולוגיה, המחקר שלה, המוצג בהרצאה זו, עוזר לשפר את תחזיות מזג האוויר ואת הערכות האקלימיות ומאפשר לחזות איך כמויות הגשם באזור שלנו ישתנו כתוצאה מחימום העולם.
ועידות האקלים הבינלאומיות ויישום ההסכמים והאמנות
עברית
הצעה לפעילות
בשנת 1972, החל שיתוף פעולה בינלאומי בנושא האקלים בועידת האומות המאוחדות בשטוקהולם. בשנת 1988, הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) כממשק בין מדע למדיניות, במטרה להעריך ולתכלל את הידע המדעי הקיים בנושא שינוי אקלים והשלכותיו, באמצעות בחינת אלפי מאמרים ומחקרים, וניתוח של רמת אי הוודאות ופערי הידע הקיימים. ועידות האקלים עוסקות, בין השאר, בהגדרת יעדים להפחתת פליטות פחמן כחלק מהמאבק בשינוי האקלים.
בפעילות זו התלמידים יחשפו למדיניות להפחתת פליטות - יעדי הפחתת פליטות.
זיהום נהרות ושינוי אקלים
עברית
הצעה לפעילות
שלל סוגי מזהמים ניתן למצוא בנהרות בארה"ב ובנהרות בכל העולם: מזהמים אנאורגניים ובראשם מתכות כבדות, להם מגוון רחב של השפעות שליליות על אורגניזמים מימיים, צמחים ובני אדם. מחקרים הראו כי זיהום נהרות בכימיקלים יכול להוביל לעלייה בטמפרטורת המים, לשינויים במגוון הביולוגי ולהפחתת ספיגת פחמן דו-חמצני. כדי להפחית את זיהום הנהרות יש להחמיר את החקיקה בנושא, להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות לטיפול בשפכים תעשייתיים ולחנך ציבור לחשיבות השמירה על איכות המים.
בפעילות זו התלמידים יבינו את ההשלכות של זיהום נחלים ואת הקשר בין שינוי אקלים ובין התפשטות זיהום שמקורו מנחלים מזוהמים בשל שטפונות.
זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים והשפעתם על דבורי הדבש
עברית, ערבית
פעילות סביב מאמר, פעילות מקוונת
פעילות vמבוססת על מאמר המעובד מתוך: סורוקר ו., שריג ש., סלבצקי י., אפיק א., קמר י., זידמן א., שוקר ש., קנול י. וצעדי א. (2017). זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים לסביבה הטבעית והשפעתה על דבורי דבש. אקולוגיה וסביבה, 8(2), עמ' 16-23.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לחשיבות הדבורים במערכות אקולוגיות ולהשפעת פעולות האדם - הדברה - על אוכלוסיות הדבורים.
זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים והשפעתם על דבורי הדבש - מדריך למורה
עברית
מדריך למורה
מדריך למורה הכולל תשובות
חדר בריחה מקוון בנושא שינוי אקלים
עברית
פעילות משחקית
חדר בריחה הוא כלי חינוכי נפלא ומאתגר הבנוי כמשחק הרפתקאות המבוסס לרוב על אתגר מוביל וחידות המובילות לפתרונו. לחידות אין הנחיות מדויקות לפתרון ולפיכך יש להיות ערניים ולמצוא את הרמזים שיכולים לסייע. בתחנה זו התלמידים יכירו שלושה חדרי בריחה שהוצגו בשבוע החקר הארצי שהתקיים בשנת תשפ"ג בהובלת אגף מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ובהמשך יתכננו רעיון לחדר בריחה.
חדשנות אקלימית להתמודדות עם שינוי האקלים -
גיליון 21, נובמבר 2022, תשפ"ג
עברית
סביבתון
הגיליון עוסק בחדשנות אקלימית ובדרכי ההתמודדות עם שינויי האקלים באמצעות טכנולוגיות ויוזמות ישראליות פורצות דרך. הוא מציג את הצורך הדחוף בצמצום פליטות גזי חממה ובהיערכות להשפעות האקלים, לצד הדגשת חשיבות השינוי החברתי והחינוכי. בגיליון מופיע ראיון עם אוריאל קלר, מנכ"ל PLANETech, המתאר את התפתחות תחום האקלים־טק בישראל ואת האתגרים המרכזיים בתחום. בנוסף נסקרות חברות הזנק ישראליות בתחומים כמו טקסטיל ירוק, לכידת פחמן, חלבונים אלטרנטיביים, תחבורה חכמה, טיפול בפסולת וחקלאות חכמה־אקלימית. העלון מדגיש כיצד חדשנות יכולה לסייע בהפחתת פליטות, בשימוש יעיל במשאבים ובפיתוח פתרונות בני־קיימא. כמו כן מוצעת פעילות חינוכית לתלמידים בנושא השקעה בטכנולוגיות אקלימיות, במטרה לעודד חשיבה ביקורתית ומעורבות סביבתית. בסיום מובאות דוגמאות לעשייה של מורים ותלמידים בתחום הקיימות והאקלים בבתי ספר
חדשנות אקלימית להתמודדות עם שינויי האקלים
עברית
הרצאה מוקלטת
הרצאה ראשונה בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. מה זה אקוסיסטם? מהו האקלים טק הישראלי ועם אלו אתגרים הוא מתמודד? מה שיעור הצמיחה של החברות הישראליות בתחום? בהרצאה זו אוריאל קלר, המייסד והמנכ"ל של ארגון PLANETech המוביל את קהילת האקלים טק הישראלי עונה על שאלות אלו ועוד.
חדשנות בתחום בנייה ירוקה ותכנון מותאם לשינוי אקלים
עברית
הרצאה מוקלטת
הרצאה תשיעית בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. מהן ההשפעות של הבניה על שינוי האקלים וכיצד החדשנות בתחום עשויה לצמצם את פליטות גזי החממה? מהו תכנון מותאם אקלים? על אלו ועוד הרצאה. מרצה: אדריכלית איריס גבעולי, המועצה לבנייה ירוקה
חיזוי בולענים מהחלל
עברית, ערבית
פעילות מקוונת, פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: בר ג., נוף ר., רז, א. (2017). חיזוי בולענים מהחלל. אקולוגיה וסביבה 18(1), עמ' 346-353.
בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הבולענים כתוצאה של ירידת המפלס של ים המלח.
חינוך בנושא משבר האקלים תמונת מצב בארץ ובעולם - הרצאה
עברית
הרצאה מוקלטת
חינוך בנושא משבר האקלים תמונת מצב בארץ ובעולם - פרופ' אורית בן-צבי אסרף.
חינוך בנושא משבר האקלים תמונת מצב בארץ ובעולם - מצגת
עברית
מצגת
חינוך בנושא משבר האקלים תמונת מצב בארץ ובעולם - פרופ' אורית בן-צבי אסרף.
חינוך לפעולה בנושא שינוי האקלים
עברית
חומרי הנחייה למורים
בחוברת זו בחרנו להתמקד בחינוך לפעולה בדגש על שינוי האקלים, ולהציג תיאוריה, רעיונות, מתווים ודוגמאות מהשטח ללמידה הכוללת פעולה בנושא שינוי האקלים. מטרת החוברת לשמש ככלי למורים ומורות בחטיבה ובתיכון הרוצים להטמיע בתחומי הדעת שלהם פעולה בנושא שינוי האקלים, בצורה יעילה, באמצעות פדגוגיה חדשנית המותאמת למיומנויות הנדרשות במאה ה-21.
החוברת כוללת מספר פרקים: פרק א': מבוא, פרק ב': מדריך למורה: מתווה יישומי לפעולה בנושא שינוי אקלים בבית הספר, פרק ג': דוגמאות של חינוך לפעולה בתחום שינוי האקלים מחטיבות ביניים ותיכוניים מהארץ.
חינוך מבוסס מקום בדגש עירוני - צמצום פליטות והתאמות להתמודדות עם שינוי אקלים
עברית
הצעה לפעילות, חומרי הנחייה למורים
חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים).
הצעה זו כוללת רקע על שינוי אקלים בדגש על הסביבה העירוני והצעות לפע ילויות בנושא המיועדות להכנה לסיור, לסיור עצמו ולסיכום הסיור.
חינוך מבוסס מקום בדגש שינוי אקלים
עברית
הצעה לפעילות, חומרי הנחייה למורים
חינוך מבוסס מקום הינה גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים).
חוברת זו נכתבה במטרה לסייע למורים בקידום חינוך מבוסס מקום בהקשר של שינוי אקלים. לשם כך, בנוסף לרקע על חינוך מבוסס מקום, מוצעות בחוברת הצעות כלליות ללמידה חוץ כיתתית הניתנות להתאמה מקומית ומיועדות למורים לתלמידי חטיבה ותיכון. ההצעות כוללות שבע סביבות שונות שעשויות להיות בסביבה הקרובה של בתי הספר: נחלים, חורש, חורשה ויער, שטח חקלאי, סביבה עירונית, שטחי טבע פתוחים, מדבר וים.
חינוך מבוסס מקום בדגש שינוי אקלים - הים וחוף הים
עברית
חומרי הנחייה למורים, הצעה לפעילות
חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ה התמודדות עם שינוי האקלים).
הצעה זו כוללת רקע על הים וחוף הים בהקשר שינוי אקלים והצעות לפעילויות בנושא המיועדות להכנה לסיור, לסיור עצמו ולסיכום הסיור.
חינוך מבוסס מקום בדגש שינוי אקלים - חורש חורשה ויער
עברית
הצעה לפעילות, חומרי הנחייה למורים
חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה ול יצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים).
הצעה זו כוללת רקע על חורש, חורשה ויער בהקשר שינוי אקלים והצעות לפעילויות בנושא המיועדות להכנה לסיור, לסיור עצמו ולסיכום הסיור.
חינוך מבוסס מקום בדגש שינוי אקלים - חקלאות
עברית
הצעה לפעילות, חומרי הנחייה למורים
חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחו ץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים).
הצעה זו כוללת רקע על החקלאות בהקשר שינוי אקלים והצעות לפעילויות בנושא המיועדות להכנה לסיור, לסיור עצמו ולסיכום הסיור.
חינוך מבוסס מקום בדגש שינוי אקלים - נחלים
עברית
הצעה לפעילות, חומרי הנחייה למורים
חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים).
הצעה זו כוללת רקע על נחלים בהקשר שינוי אקלים והצעות לפעילויות בנושא המיועדות להכנה לסיור, לסיור עצמו ולסיכום הסיור.
חינוך מבוסס מקום בדגש שינוי אקלים - שטחים מדבריים
עברית
הצעה לפעילות, חומרי הנחייה למורים
חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים).
הצעה זו כוללת רקע על שטחים מדבריים בהקשר שינוי אקלים והצעות לפעילויות בנושא המיועדות להכנה לסיור, לסיור עצמו ולסיכום הסיור.
חינוך מבוסס מקום בדגש שינוי אקלים - שטחים פתוחים טבעיים
עברית
הצעה לפעילות, חומרי הנחייה למורים
חינוך מבוסס מקום הינו גישה חינוכית המשלבת למידה מחוץ לכותלי הכיתה, מתוך הקשר למקום ולקהילה. הוראה של נושא שינוי האקלים באמצעות גישת חינוך מבוסס מקום, עשויה להיות יעילה במיוחד, לגוון את דרכי ההוראה וליצור בקרב התלמידים חיבור למקום ולקהילה, מודעות ונכונות לפעול פעולה סביבתית (פעולה כללית למען הסביבה) או פעולה אקלימית (לצמצום פליטות גזי חממה או הגברת ההתמודדות עם שינוי האקלים).
הצעה זו כוללת רקע על שטחים פתוחים טבעיים בהקשר שינוי אקלים והצעות לפעילויות בנושא המיועדות להכנה לסיור, לסיור עצמו ולסיכום הסיור.
חינוך סביבתי וחינוך לקיימות, תיאוריה ומעשה - הרצאה
עברית
הרצאה מוקלטת
חינוך סביבתי וחינוך לקיימות, תיאוריה ומעשה - פרופ' טלי טל, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה
חינוך סביבתי וחינוך לקיימות, תיאוריה ומעשה - מצגת
עברית
מצגת
חינוך סביבתי וחינוך לקיימות, תיאוריה ומעשה - פרופ' טלי טל, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה
חלבונים אלטרנטיביים
עברית
הרצאה מוקלטת
הרצאה עשירית בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. איך מייצרים חלבונים אלטרנטיביים והאם הם באמת עשויים לצמצם את פליטות גזי החממה? מתי נאכל בשר וחלב מתורבתים? על אלו ועוד הרצאה. מרצה: פרופ' אילת פישמן, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון
חפש את הפחמן
עברית, ערבית
פעילות משחקית
פליטות פחמן דו חמצני נובעות מגורמים שונים, כתוצאה מתהליכי ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים. גם בבית הספר יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים ישחקו משחק רמזים במהלכו עליהם לאתר מקומות בבית הספר שמשפיעים על שינוי האקלים.
חקלאות חכמה מותאמת לשינוי אקלים
עברית
הרצאה מוקלטת
הרצאה שלישית בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. מהי תרומת החקלאות לפליטות הפחמן? כיצד טכנולוגיות בחקלאות יכולות לסייע בהתמודדות עם שינוי אקלים? מהי חקלאת משמרת / מדייקת / חקלאות בת קיימא? על אלו ועוד בהרצאה. ד"ר אנה ברוק, אוניברסיטת חיפה.
חקלאות מקומית מול מיובאת
עברית, ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: חרובי נ., ושלהבת ש. (2013). צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת - השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים. אקולוגיה וסביבה, 4(1), עמ' 38-43.
אנו מוקפים במודעות ופרסומות אשר מעודדות אותנו לצרוך מוצרים "כחול לבן", גם כאשר מדובר במזון בכלל ובפירות וירקות בפרט. אולם, האם צריכת תוצרת חקלאית מקומית ידידותית יותר לסביבה מאשר צריכת תוצרת מיובאת? המאמר משווה את השפעות צריכת תוצרת חקלאית מקומית עם השפעות צריכת תוצרת מיובאת בהקשר של מספר גידולים חקלאיים הקיימים בישראל, אך גם מיובאים בהיקף נרחב, תוך שימוש בשיטת 'ניתוח מחזור החיים' לבחינת שתי החלופות. ניתוח מחזור חיים משקלל בתוכו את ההשפעות של התוצר החל מהפקתו דרך הפצתו וצריכתו וכלה בהפיכתו לפסולת.
הפעילות המבוססת על המאמר חושפת את התלמידים למורכבות שבהחלטה של צריכת מזון מקומי מול מיובא תוך הכרות עם מגוון שיקולים המעורבים בהחלטה זו, החלטה הנוגעת ישירות לחיי היומיום שלהם.
חקלאות עירונית
עברית
פעילות מקוונת, הצעה לפעילות
חקלאות עירונית היא עיסוק בגידול מזון באזורים עירוניים ויש לה מניעים ותועלות רבות: תוצרת מזון טרייה וטבעית (ללא הדברה וריסוסים) בעלות נמוכה ישירות למגדל, רווח כלכלי במכירת התוצרת, פעילות פנאי מהנה, יצירת קשרים חברתיים וקהילתיים, העצמה אישית, יצירת זיקה לחקלאות וטבע, ניצול שטחים לא מנוצלים (כמו שולי העיר, גגות ומרפסות).
בפעילות זו התלמידים יכירו את יתרונות החקלאות העירונית והשיטות השונות שמשלבים בה, ויתנסו בכתיבת הצעה לחקלאות עירונית בסביבה הקרובה
חקר גורמי זיהום - פליטות לסביבה
עברית
מערך שיעור
בפעילות זו נדמה את התלמידים לקבוצת תושבים שהם פעילים סביבתיים, אשר מעוניינים להכיר את הגורמים המזהמים בסביבתם, להבין את משמעות הזיהום ולפעול במידת הצורך לצמצום הזיהום או להגברת האכיפה כל זאת לצד הגברת המודעות הציבורית המקומית. התלמידים יתחלקו לקבוצות עבודה שכל קבוצה תחקור סוג אחר של מאגרי מידע הקשור לפליטות: ניטור איכות אוויר, איתור מפעלים וניתוח מזהמים, זיהום אוויר מארובות.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים
חקר גורמי זיהום - פליטות לסביבה
ערבית
מערך שיעור
בפעילות זו נדמה את התלמידים לקבוצת תושבים שהם פעילים סביבתיים, אשר מעוניינים להכיר את הגורמים המזהמים בסביבתם, להבין את משמעות הזיהום ולפעול במידת הצורך לצמצום הזיהום או להגברת האכיפה כל זאת לצד הגברת המודעות הציבורית המקומית. התלמידים יתחלקו לקבוצות עבודה שכל קבוצה תחקור סוג אחר של מאגרי מידע הקשור לפליטות: ניטור איכות אוויר, איתור מפעלים וניתוח מזהמים, זיהום אוויר מארובות.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים
חקר השפעת פיתוח על מגוון מינים - המקרה של עמק השלום
עברית
מערך שיעור
בפעילות זו התלמידים נכנסים לנעליהם של חוקרים ובוחנים את השפעת הפיתוח על המגוון הביולוגי בעמק השלום.
הם מתמודדים עם דילמה אמיתית: האם לפתח את האזור לבנייה או לשמר את ערכי הטבע שבו.
התלמידים עובדים בקבוצות, נעזרים במפות, גרפים, מאגרי מידע ומקורות מדע אזרחי.
כל קבוצה חוקרת קבוצת מינים (צומח, עופות, יונקים, זוחלים או חרקים) ובוחנת את מצבם באזור.
בנוסף, כל קבוצה מתעמקת במין בסכנת הכחדה ומעריכה את הסיכונים הנשקפים לו מהפיתוח.
הממצאים מסוכמים במצגת שיתופית ויוצגו בפני "ועדה מתכננת" המדמה קבלת החלטות סביבתית.
בסיומה של הפעילות התלמידים מגבשים מסקנות והמלצות: עצירת בנייה, פיתוח זהיר או חלופות אחרות.
הפעילות משלבת חקר נתונים אמיתיים, חשיבה ביקורתית ודיון ערכי על יחסי אדם-טבע.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
חקר השפעת פיתוח על מגוון מינים - המקרה של עמק השלום - ערבית
עברית
מערך שיעור
בפעילות זו התלמידים נכנסים לנעליהם של חוקרים ובוחנים את השפעת הפיתוח על המגוון הביולוגי בעמק השלום.
הם מתמודדים עם דילמה אמיתית: האם לפתח את האזור לבנייה או לשמר את ערכי הטבע שבו.
התלמידים עובדים בקבוצות, נעזרים במפות, גרפים, מאגרי מידע ומקורות מדע אזרחי.
כל קבוצה חוקרת קבוצת מינים (צומח, עופות, יונקים, זוחלים או חרקים) ובוחנת את מצבם באזור.
בנוסף, כל קבוצה מתעמקת במין בסכנת הכחדה ומעריכה את הסיכונים הנשקפים לו מהפיתוח.
הממצאים מסוכמים במצגת שיתופית ויוצגו בפני "ועדה מתכננת" המדמה קבלת החלטות סביבתית.
בסיומה של הפעילות התלמידים מגבשים מסקנות והמלצות: עצירת בנייה, פיתוח זהיר או חלופות אחרות.
הפעילות משלבת חקר נתונים אמיתיים, חשיבה ביקורתית ודיון ערכי על יחסי אדם-טבע.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
חקר נתוני זיהום נחלים
עברית
פעילות מקוונת, מערך שיעור
בפעילות זו התלמידים נחשפים לחשיבותם של נחלי ישראל כמערכות אקולוגיות ייחודיות וכמוקדי פנאי לציבור.
באמצעות עבודה עם מאגרי מידע ממשלתיים, הם בוחנים איכות מים בנחלים, רמות זיהום בקטריאלי ומקורות זיהום שונים. הפעילות משלבת חקר עצמאי או קבוצתי של שכבות מידע במפות אינטראקטיביות ומאפשרת זיהוי מגמות והשוואת נתונים. במהלכה התלמידים מפתחים מיומנויות באוריינות מידע, חשיבה ביקורתית ואחריות סביבתית.
המטרה היא לעורר מודעות להשפעות זיהום הנחלים ולעודד מעורבות אזרחית בשמירה על משאבי המים.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
חקר נתוני זיהום נחלים - נחלים
ערבית
פעילות מקוונת, מערך שיעור
בפעילות זו התלמידים נחשפים לחשיבותם של נחלי ישראל כמערכות אקולוגיות ייחודיות וכמוקדי פנאי לציבור.
באמצעות עבודה עם מאגרי מידע ממשלתיים, הם בוחנים איכות מים בנחלים, רמות זיהום בקטריאלי ומקורות זיהום שונים. הפעילות משלבת חקר עצמאי או קבוצתי של שכבות מידע במפות אינטראקטיביות ומאפשרת זיהוי מגמות והשוואת נתונים. במהלכה התלמידים מפתחים מיומנויות באוריינות מידע, חשיבה ביקורתית ואחריות סביבתית.
המטרה היא לעורר מודעות להשפעות זיהום הנחלים ולעודד מעורבות אזרחית בשמירה על משאבי המים.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
חקר נתוני פסולת
עברית
מערך שיעור, הצעה לפעילות, פעילות מקוונת
בפעילות זו התלמידים מתנסים ב הכרת דרכי הטיפול בפסולת ברמה המקומית והארצית, תוך שימוש במפות נתונים אינטראקטיביות.
באמצעות חידון חווייתי וניתוח נתונים על פחי הפרדה ואתרי טיפול בפסולת, הם לומדים על הפערים בין יישובים שונים בישראל.
הפעילות משלבת חשיבה ביקורתית על גורמי ההבדלים והשלכותיהם על הסביבה, הבריאות ואיכות החיים.
במהלכה התלמידים מפתחים מיומנויות באוריינות מידע, עבודת צוות ואחריות גלובלית.
המטרה היא לעורר מודעות ולהניע לפעולה מקומית לקידום מיחזור והפחתת פסולת.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
חקר תפוצת מינים פולשים
עברית
פעילות מקוונת, הצעה לפעילות
בפעילות זו התלמידים לומדים להכיר מינים פולשים נפוצים בישראל באמצעות עבודה עם מאגרי נתונים אמינים ומעודכנים.
הכיתה מתחלקת לקבוצות, וכל קבוצה חוקרת מין פולש אחר (צמחים, חרקים, עופות או יונקים) תוך שימוש במאגרים ייעודיים. התוצרים מוצגים בלוח או מצגת שיתופית, לצד בדיקה של המינים הפולשים בסביבת התלמידים ודיון בדרכי פעולה אפשריות.
במהלך הפעילות התלמידים מפתחים מיומנויות של אוריינות מידע, אוריינות מדעית, עבודת צוות ואחריות גלובלית.
המטרה היא לחזק את ההבנה של מושגי יסוד במערכות אקולוגיות, לעודד סקרנות ולקדם מעורבות פעילה בשמירה על המגוון הביולוגי.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
חקר תפוצת מינים פולשים - ערבית
ערבית
הצעה לפעילות, פעילות מקוונת
בפעילות זו התלמידים לומדים להכיר מינים פולשים נפוצים בישראל באמצעות עבודה עם מאגרי נתונים אמינים ומעודכנים.
הכיתה מתחלקת לקבוצות, וכל קבוצה חוקרת מין פולש אחר (צמחים, חרקים, עופות או יונקים) תוך שימוש במאגרים ייעודיים. התוצרים מוצגים בלוח או מצגת שיתופית, לצד בדיקה של המינים הפולשים בסביבת התלמידים ודיון בדרכי פעולה אפשריות.
במהלך הפעילות התלמידים מפתחים מיומנויות של אוריינות מידע, אוריינות מדעית, עבודת צוות ואחריות גלובלית.
המטרה היא לחזק את ההבנה של מושגי יסוד במערכות אקולוגיות, לעודד סקרנות ולקדם מעורבות פעילה בשמירה על המגוון הביולוגי.
פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.
חשיבות היציאה לטבע
עברית
הצעה לפעילות
מחקרים רבים מצאו שהשהייה בטבע והפעילות הגופנית בו חשובות ותורמות לבריאות הנפשית.והפיזית שלנו מגפת הקורונה הדגישה את הצורך והחשיבות בפעילות בחוץ. הפעילות באמצעות כלים דיגיטליים אינטראקטיביים: מנטימטר ופדלט.
טביעת רגל פחמנית, פליטות גזי החממה בעולם ובישראל
עברית, ערבית
מערך שיעור
בשיעור זה התלמידים יכירו את ההבדלים בין מקורות פליטה של גזי חממה ויבינו את ההשפעה האישית שלהם בנושא באמצעות התנסות בחישוב טביעת הרגל הפחמנית. התלמידים יחקרו את תרומתן של מדינות שונות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. התלמידים ידונו בהתחיבויות של ישראל לצמצום פליטות גזי חממה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)
טורבינות רוח בתל פארס ואוכלוסיית הנשרים
עברית
הצעה לפעילות
השימוש בטורבינות רוח, מתוך מטרה לפתח מקורות של אנרגיה מתחדשת הוא דבר מבורך. אבל מה קורה כשהדרך לכוונות הטובות רצופה בגיהינום? על פי מומחים של רשות הטבע והגנים ושל הוועדה לתשתיות לאומיות, הקמת חוות טורבינות רוח בתל פארס משמעותה פגיעה בלתי הפיכה באוכלוסיית הנשרים של רמת הגולן. גם מיני דורסים ועופות אחרים מועדים לפגיעה קשה בשל הקמת הטורבינות. הפעילות תעסוק בהגדרת הדילמה ומשמעותה , הצגת העמדות השונות והמשמעות של הבחירה בכל אחת מהן.
טיהור מי שתיה זיהום מתכות כבדות מאמר ופעילות ערבית
ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת.
הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.
טיהור מי שתיה, זיהום מתכות כבדות מאמר ופעילות בעברית
עברית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת.
הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.
טיהור מי שתייה
עברית, ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.
טיהור מי שתייה
עברית
שער אינטראקטיבי
ייצור מזון דורש משאבים רבים של קרקע, מים, דשן ועוד, ולכן בתהליך הייצור נפלטים גזי חממה רבים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות ייצור המזון על פליטת גזי חממה ויקבלו החלטה לבניית תפריט גם על פי שיקולי פליטת גזי חממה.
טכנולוגיה ודיגיטל – חלק מהפתרון או חלק מהבעיה הסביבתית?
עברית
הרצאה מוקלטת
הרצאה שמינית בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. טכנולוגיה ודיגיטל - חלק מהפתרון או חלק מהבעיה הסביבתית? מהן ההשפעות של הטכנולוגיה והעולם הדיגיטלי על שינוי האקלים וכיצד ניתן לצמצם את פליטות גזי חממה שלהם? אלו טכנולוגיות קיימות בתחום? על אלו ועוד בהרצאה. ד"ר ורד בלאס, בי"ס פורטר, אוניברסיטת תל אביב.
טכנולוגיות לכידת פחמן והנדסת אקלים - הרצאת מבוא ומפגש עם מובילי סטרטאפים
עברית
הרצאה מוקלטת
הרצאה שנייה בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. מפגש זה מוקדש לנושאים של הנדסת אקלים וטכנולוגיות ללכידת פחמן. פרופ' יואב יאיר, הדיקן של ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה מספר על התחום של הנדסת אקלים ולכידת פחמן. מומלץ לקרוא את המאמר שכתב "הנדסת אקלים – ההבטחה, הסכנות והמוצא האחרון" אשר התפרסם בגיליון סתיו, 2022 (כרך 13(3)) של כתב העת אקולוגיה וסביבה. דן דבירי מציג את CarbonBlue - חברת סטארטאפ ישראלית המפתחת טכנולוגיה ייחודית להסרה של פחמן דו חמצני ממי ים. הטכנולוגיה של Carbon Blue מפנה מקום במי הים ומאפשרת לים לספוח כמות הגדולה בהרבה מ-30% של הפליטות ממקורות של אדם. הטכנולוגיה שהחברה מפתחת היא ראשונה מסוגה, שכן אין אף מתקן תעשייתי המבצע הסרה של פחמן דו חמצני ממי ים בעולם. ענבל קן-תור, מנהלת הפיתוח העסקי של יחידת ה- CCUS, בחברת Airovation Technologies העוסקת בפיתוח פתרונות שמטרתם להתמודד עם איכות האוויר, ובייחוד עם עודף פחמן דו חמצני בחללים סגורים, ומפתחת ממברנות שסופחות פחמן דו חמצני ממפעלים.
טרופיקליזציה של הים התיכון בשל שינוי אקלים ופלישות מינים - אתגר לשמירת טבע
עברית
הרצאה מוקלטת
ההרצאה עוסקת בנושא שימור משאבים ימיים. מרצה: פרופ' גיל רילוב, אקולוג ימי, חוקר בכיר במכון לחקר ימים ואגמים, פרופסור חבר בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת חיפה. עוסק בתחומי מחקר הקשורים לאקולוגיה ימית ושימור ולאקולוגיה קהילתית. מוביל את מעבדת המחקר Marine Community Ecology. הרצאה זו היא החמישית בסדרת ההרצאות העוסקות ביעדי האו"ם, שניתנו במסגרת פיתוח מקצועי למורים מטעם מרכז המורים בידינו לחינוך סביבתי ולקיימות.
יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים - מדריך למורה
עברית
מדריך למורה
מדריך למורה הכולל תשובון
יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים - עברית
עברית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43).
בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים.
תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים - ערבית
ערבית
פעילות סביב מאמר
פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43).
בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים.
תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
יום עיון מקוון - איך מלמדים על שינוי האקלים? - מושב המליאה - הקלטה
עברית
הרצאה מוקלטת
ברכות:
ד"ר נירית לביא אלון, מנהלת מרכז המורים, הטכניון
ד"ר גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים במזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
גב' רפאלה בביש, ממונה תחום שינוי אקלים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
גב' סאמיה אבו חיט, מפמ"ר מדעי הסביבה, אגף מדעים, משרד החינוך
פרופ' טלי טל, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון
הרצאות:
עקרונות פדגוגיים בהוראת שינוי אקלים | פרופ' טלי טל, הטכניון
הוראת שינוי אקלים – סקירת המרווח שבין ידע, ערכים והתנהגות. היבטים תיאורטיים ומבט על תוכניות בעולם | ד"ר אפרת עילם, אוניברסיטת ויקטוריה, אוסטרליה
מטרות ונושאי ליבה מומלצים בהוראת שינוי אקלים | ד"ר רוחמה ארנברג, אגף מדעים, משרד החינוך
היערכות משרד החינוך לפיתוח מקצועי והכשרת מורים בנושא שינוי אקלים | ד"ר הגר ליס ומילכה שאולוב אגף מדעים, משרד החינוך
bottom of page