משחק בריחה וירטואלי חווייתי שבו תלמידים נכנסים לתפקיד צוות מומחים שנדרש להציל עיר עתידית ממשבר אנרגיה ואקלים. דרך פתרון חידות ומשימות אינטראקטיביות, התלמידים לומדים על מקורות אנרגיה מתחדשת, תכנון עירוני חכם, ואתגרי ייצור וצריכת חשמל, ומתנסים בקבלת החלטות מערכתיות. המשחק משלב למידה פעילה, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית, ומחבר בין ידע מדעי לבין יישום במציאות המקומית, כולל עידוד למעורבות אזרחית ופעולה בקהילה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

משחק בריחה וירטואלי חווייתי שבו תלמידים נכנסים לתפקיד צוות מומחים שנדרש להציל עיר עתידית ממשבר אנרגיה ואקלים. דרך פתרון חידות ומשימות אינטראקטיביות, התלמידים לומדים על מקורות אנרגיה מתחדשת, תכנון עירוני חכם, ואתגרי ייצור וצריכת חשמל, ומתנסים בקבלת החלטות מערכתיות. המשחק משלב למידה פעילה, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית, ומחבר בין ידע מדעי לבין יישום במציאות המקומית, כולל עידוד למעורבות אזרחית ופעולה בקהילה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), הטמפרטורה העולמית עלתה בממוצע ב-1.2 מעלות ב-150 השנים האחרונות. אך טמפרטורה זו מחושבת כממוצע של אלפי תחנות בכל רחבי העולם, כולל מדידות והערכות מהאוקיינוסים, המכסים שטח של כ-70 אחוז מפני כדור הארץ. קצב ההתחממות בים נמוך מזה שעל היבשה ולכן הוא ממתן את הערך העולמי. הסיבה להתחממות: הצטברות גזי חממה באטמוספרה בעקבות שריפת דלקים מאובנים ובירוא יערות. את העלייה החדה בריכוז גז החממה הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, אפשר לראות היטב במדידות הישירות שהחלו להתבצע משנות ה-60 של המאה הקודמת. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין שימוש בדלקים מאובנים לפליטות פד"ח ולעליית הטמפרטורה העולמית כחלק משינוי האקלים

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43). המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח (אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: חופית יצחק בן שלום, רנה סמואלס ז"ל, עודד פוצ'טר ופנחס אלפרט. פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, ספטמבר 2019, גליון 3 (עמ' 38-43). המחקר המתואר בחן את השינוי באקלים בארבע ערים ישראליות הממוקמות באזורי אקלים שונים: אקלים ים תיכוני (גוש דן/תל-אביב), אקלים ים תיכוני הררי (ירושלים), אקלים צחיח למחצה (באר שבע) ואקלים צחיח (אילת). במקביל לכל תחנה עירונית נבחרה גם תחנה כפרית באותו אזור. בעזרת מודל אקלימי נערך חישוב של טמפרטורות האוויר הצפויות עד שנת 2060 בשלושה תרחישים שונים לשינויים בגודל האוכלוסיה. מודל אקלימי נבנה על סמך נתונים שנמדדו בעבר, ומאפשר ליצור תחזיות אקלימיות לעתיד. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא השפעת הערים על הטמפרטורה בסביבה. המחקר בוצע באזורים שונים בארץ בעלי אקלים שונה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בשטחים נרחבים בנגב המערבי נטועים עצי אקליפטוס. האקליפטוס הינו מין זר שמקורו לא בישראל, שמתאפיין ב'אללופתיה' – עיכוב גדילת צמחים אחרים על-ידי הפרשת חומרים כימיים. על אף שאין הרבה מידע על השפעתם של איקליפטוסים על הצומח בישראל, ישנה מחלוקת לגבי גידולם בארץ. מחקר זה, שנערך באביב 2023 ביער בארי וליד קיבוץ רעים, בדק את ההשפעה של שלושה מיני איקליפטוס על חברת הצומח העשבוני המספקת שירותי מערכת אקולוגית. נמצא כי הביומסה העשבונית בסביבת האיקליפטוסים הייתה נמוכה מזו שבשטח פתוח, אך להצללה של העצים הייתה השפעה קטנה על ביומסה זו. מה שמרמז על השפעה אללופטית. בנוסף, נמצא כי צפיפות הכלניות ירדה בסביבת האיקליפטוסים, אך מגוון המינים נפגע רק בקרבת איקליפטוס ממין אחד. המחקר מלמד שלמרות היתרונות של האיקליפטוסים, הם עלולים להשפיע באופן שלילי על שירותי המערכת האקולוגית. לכן, בתהליך השיקום לאחר הטרגדיה של אוקטובר , 2023 - באזורים בהם קיימים מינים אנדמיים או נדירים יש לתת עדיפות לנטיעת מיני איקליפטוס בעלי השפעה מינימלית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

כמו כן ניתן לצפות במצגת שהוכנה על ידי הפיקוח על מדעי הסביבה.

בשטחים נרחבים בנגב המערבי נטועים עצי אקליפטוס. האקליפטוס הינו מין זר שמקורו לא בישראל, שמתאפיין ב'אללופתיה' – עיכוב גדילת צמחים אחרים על-ידי הפרשת חומרים כימיים. על אף שאין הרבה מידע על השפעתם של איקליפטוסים על הצומח בישראל, ישנה מחלוקת לגבי גידולם בארץ. מחקר זה, שנערך באביב 2023 ביער בארי וליד קיבוץ רעים, בדק את ההשפעה של שלושה מיני איקליפטוס על חברת הצומח העשבוני המספקת שירותי מערכת אקולוגית. נמצא כי הביומסה העשבונית בסביבת האיקליפטוסים הייתה נמוכה מזו שבשטח פתוח, אך להצללה של העצים הייתה השפעה קטנה על ביומסה זו. מה שמרמז על השפעה אללופטית. בנוסף, נמצא כי צפיפות הכלניות ירדה בסביבת האיקליפטוסים, אך מגוון המינים נפגע רק בקרבת איקליפטוס ממין אחד. המחקר מלמד שלמרות היתרונות של האיקליפטוסים, הם עלולים להשפיע באופן שלילי על שירותי המערכת האקולוגית. לכן, בתהליך השיקום לאחר הטרגדיה של אוקטובר , 2023 - באזורים בהם קיימים מינים אנדמיים או נדירים יש לתת עדיפות לנטיעת מיני איקליפטוס בעלי השפעה מינימלית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

כמו כן ניתן לצפות במצגת שהוכנה על ידי הפיקוח על מדעי הסביבה.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים. נכתב ע"י הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קד וליאון בלאושטיין, ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה 7(3), אוקטובר 2016. עמ' 251-252. בפעילות זו התלמידים נחשפים לבעיית הצמצום של השטחים הפתוחים ולהשפעת הגגות הירוקים על קיבוע הפחמן. כמו כן, המערך משלב פעילויות העוסקות בפוטוסינתזה ואפקט החממה, ומשלבת ניסוי לבחינת השפעת כמות עלים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: מאור לנדאו ק., פרדה פ., גופרדו ס., דובינסקי צ. ולוי א. (2014). השפעות החמצת האוקיינוסים וההתחממות העולמית על אלמוג ים תיכוני. אקולוגיה וסביבה, 5(1), עמ' 53-57. בפעילות התלמידים נחשפים להשפעה של עליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני על החמצת האוקיינוסים והשלכותיה על גורמים במערכת האקולוגית - האלמוגים. המאמר עוסק בהשפעות העלייה בכמות הפחמן הדו–חמצני בעולם, אשר גורמת להתחממות ולהחמצת האוקיינוסים. ומציג את השפעת השינויים הללו על אלמוגים. הפעילות חושפת את התלמידים לקשר בין חומציות והשפעה על קונכיות ואלמוגים, ועל השפעת האדם בהקשר זה. התלמידים נחשפים למבנה האלמוג ודרכי התרבותו כמו גם לחשיבות שונית האלמוגים כמערכת אקולוגית. כמו כן, המחקר המוצג במאמר מדגים שתי גישות לחקר אקולוגי - ניסוי מעבדה וניסוי שדה, והפעילות עומדת על ההבדלים בין שתי גישות אלו.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הפסולת הנוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית והשפעתה על הקרקע. הפעילות מבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על ספיחת חומרים אורגניים בקרקע נכתב ע"י יונתן קרן, מיכאל. בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי ויצחק צפורי ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2015 ,גליון 4, עמ' 302-308. העקר הוא פסולת נוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית. הטיפול בעקר מורכב בגלל היותו חומצי מצד אחד ועשיר בחומר אורגני מצד שני. מחקר זה בחן את ההשפעות של פיזור העקר על הקרקע ועל התהליכים המתרחשים בה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הפסולת הנוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית והשפעתה על הקרקע. הפעילות מבוססת על מאמר מעובד מתוך: השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על ספיחת חומרים אורגניים בקרקע נכתב ע"י יונתן קרן, מיכאל. בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי ויצחק צפורי ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2015 ,גליון 4, עמ' 302-308. העקר הוא פסולת נוזלית הנוצרת בתהליך הפקת שמן זית. הטיפול בעקר מורכב בגלל היותו חומצי מצד אחד ועשיר בחומר אורגני מצד שני. מחקר זה בחן את ההשפעות של פיזור העקר על הקרקע ועל התהליכים המתרחשים בה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות vמבוססת על מאמר המעובד מתוך: סורוקר ו., שריג ש., סלבצקי י., אפיק א., קמר י., זידמן א., שוקר ש., קנול י. וצעדי א. (2017). זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים לסביבה הטבעית והשפעתה על דבורי דבש. אקולוגיה וסביבה, 8(2), עמ' 16-23. בפעילות זו התלמידים נחשפים לחשיבות הדבורים במערכות אקולוגיות ולהשפעת פעולות האדם - הדברה - על אוכלוסיות הדבורים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: בר ג., נוף ר., רז, א. (2017). חיזוי בולענים מהחלל. אקולוגיה וסביבה 18(1), עמ' 346-353. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא הבולענים כתוצאה של ירידת המפלס של ים המלח.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: חרובי נ., ושלהבת ש. (2013). צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת - השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים. אקולוגיה וסביבה, 4(1), עמ' 38-43. אנו מוקפים במודעות ופרסומות אשר מעודדות אותנו לצרוך מוצרים "כחול לבן", גם כאשר מדובר במזון בכלל ובפירות וירקות בפרט. אולם, האם צריכת תוצרת חקלאית מקומית ידידותית יותר לסביבה מאשר צריכת תוצרת מיובאת? המאמר משווה את השפעות צריכת תוצרת חקלאית מקומית עם השפעות צריכת תוצרת מיובאת בהקשר של מספר גידולים חקלאיים הקיימים בישראל, אך גם מיובאים בהיקף נרחב, תוך שימוש בשיטת 'ניתוח מחזור החיים' לבחינת שתי החלופות. ניתוח מחזור חיים משקלל בתוכו את ההשפעות של התוצר החל מהפקתו דרך הפצתו וצריכתו וכלה בהפיכתו לפסולת. הפעילות המבוססת על המאמר חושפת את התלמידים למורכבות שבהחלטה של צריכת מזון מקומי מול מיובא תוך הכרות עם מגוון שיקולים המעורבים בהחלטה זו, החלטה הנוגעת ישירות לחיי היומיום שלהם.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. כאשר אתם חושבים על כוס מי שתיה, אילו מילים עולות בראשכם? מים נקיים? בטוחים? מרעננים? למרבה הצער, מילים אלו אינן מתאימות למרבית מי השתייה בעולם. במאמר מוצג חומר ייחודי לטיהור מים שיצרו חוקרים דרך ספיגת נחושת. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב המים, ועוסק במונחים כגון: מזהמי מים, דשנים, ספיחה, תשטיפים ומתכות כבדות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43). בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים. תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43). בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים. תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינוי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינוי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינוי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינוי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינוי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינוי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).