פעילות זו נועדה לחשוף את המורכבות של קבלת החלטות בניהול שימושי קרקע, במצב שבו יש לשקול אינטרסים המתחרים זה בזה. כמו כן, הפעילות מאתגרת את התלמידים לחשוב כיצד לתמחר משאבים טבעיים כגון עצים ומים נקיים.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינוי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינוי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

למדענים ולקובעי מדיניות קשה מאוד לייצור מעורבות ציבור בנושאים מורכבים ולעיתים שנויים במחלוקת ולהסביר להם מושגים מורכבים וכיצד הם קשורים לחיי היומיום שלהם. לכן, שיתופי פעולה בין אמנים ומדענים יכולים לסייע לעורר מודעות, הבנה והשראה לשינוי התנהגות. בפעילות זו התלמידים יתחברו לנושא שינוי האקלים דרך חיבור לעולם האמנות ויכירו את האומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים, לצד חשיפה לשינוי האקלים והשלכותיו.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

החל מ 2006 החלו למדוד את מדד האושר של כדור הארץ (Happy Planet Index) הבוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א. במדד זה מתייחסים למדד האושר (על פי האו"ם) ולרווחת בני האדם (על פי תוחלת שנים) ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע (ע"פ טביעת הרגל האקולוגית של המדינה - חישוב כמותי של שטח האדמה הנדרש כדי לספק את הצרכים (אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה), ולקלוט את חומרי הפסולת). בפעילות זו התלמידים יכירו את מדד האושר והאופן בו מושפע מטביעת הרגל האקולוגית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות אינטראקטיבית זו, הבנויה בפלטפורמת מוודל, התלמידים יחקרו את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים באמצעות נתונים, גרפים וכתבות מהתקשורת. המשימה נועדה להתמודד עם תפיסה שגויה רווחת, ומקדמת הבנה עמוקה של מושגים מדעיים הקשורים לשינוי אקלים. הפעילות מדגישה מיומנויות של אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, ואוריינות מידע, בהתאם לתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיז"ה 2025. הפעילות מתאימה לתלמידי חטיבת ביניים ועליונה ונשענת על חומרים עדכניים בהקשר מקומי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות אינטראקטיבית זו, הבנויה בפלטפורמת מוודל, התלמידים יחקרו את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים באמצעות נתונים, גרפים וכתבות מהתקשורת. המשימה נועדה להתמודד עם תפיסה שגויה רווחת, ומקדמת הבנה עמוקה של מושגים מדעיים הקשורים לשינוי אקלים. הפעילות מדגישה מיומנויות של אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, ואוריינות מידע, בהתאם לתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיז"ה 2025. הפעילות מתאימה לתלמידי חטיבת ביניים ועליונה ונשענת על חומרים עדכניים בהקשר מקומי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הרואה, באופן מוטעה, אירועי מזג אוויר רגעיים, המתרחשים בסדרי זמן של דקות, שעות או ימים, כתופעה של אקלים. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים גם בקרב תלמידים בעלי הישגים גבוהים בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, בשל היעדר אבחנה בין שני המושגים מזג אוויר ואקלים, שאמנם קשורים זה לזה ואנו חווים אותם בצורה משולבת, אך, שונים באופן מהותי מבחינת סקלות הזמן והמרחב. בעוד אקלים מתייחס לפרקי זמן של עשרות שנים לפחות נש שנה ואף הרבה יותר מכך ולשטחים נרחבים אלפי קמ"ר, מזג האוויר מתייחס לפרקי זמן קצרים של ימים ושבועות ולשטחים מצומצמים יותר. הבלבול בין מזג אוויר לאקלים עלול אף להעצים נוכח העובדה כי אירועי מזג אוויר קיצון הם ביטוי של של שינוי אקלים. הבלבול בין אירועי מזג אוויר לאקלים משמש לעיתים אף כ"עדויות" להכחשת שינוי האקלים. בפעילות זו נחדד את ההבדל בין שני המושגים "מזג אוויר" ו"אקלים" במטרה לערער את התפיסה השגויה ולהחליפה בתפיסה המדעית. נעשה זאת, ראשית, באמצעות כתבות שפורסמו בעיתונות לגבי אירועי מזג אוויר קיצון, ולאחר מכן, באמצעות הצגת נתוני מדידה של טמפרטורה וכמות גשם שנערכו בישראל על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי. למידה באמצעות אירועים רלוונטיים המסוקרים באמצעי התקשורת ובהקשרים מקומיים, עשויה לעורר עניין ומוטיבציה בקרב הלומדים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

איגוד ערים דן לתברואה פיתח מחשבון פחמן שמאפשר למדוד את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הטיפול בפסולת, מעבר למדדים המסורתיים כמו אחוזי מִחזור או הפחתת הטמנה. המחשבון מבוסס על מיפוי של שלבי הטיפול – מהגעת הפסולת לחירייה ועד לאתרי הקצה – ומחשב את הפליטות ביחידות שוות ערך לפחמן דו-חמצני (eqCO₂). נמצא כי עיקר הפליטות (98%) מקורן באתרי הקצה. באמצעות המחשבון ניתן להעריך את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס של הטמנה מלאה. לדוגמה, מיון במפעל RDF מפחית את הפליטות ביותר מ־50%. הכלי מסייע כיום גם בתכנון אסטרטגי ובבניית תרחישים עתידיים לטיפול יעיל יותר בפסולת. בפעילות זו התלמידים יעמיקו במחקר ובתוצאותיו ויכירו את האופן בו פסולת משפיעה על פליטות פחמן.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

איגוד ערים דן לתברואה פיתח מחשבון פחמן שמאפשר למדוד את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הטיפול בפסולת, מעבר למדדים המסורתיים כמו אחוזי מִחזור או הפחתת הטמנה. המחשבון מבוסס על מיפוי של שלבי הטיפול – מהגעת הפסולת לחירייה ועד לאתרי הקצה – ומחשב את הפליטות ביחידות שוות ערך לפחמן דו-חמצני (eqCO₂). נמצא כי עיקר הפליטות (98%) מקורן באתרי הקצה. באמצעות המחשבון ניתן להעריך את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס של הטמנה מלאה. לדוגמה, מיון במפעל RDF מפחית את הפליטות ביותר מ־50%. הכלי מסייע כיום גם בתכנון אסטרטגי ובבניית תרחישים עתידיים לטיפול יעיל יותר בפסולת. בפעילות זו התלמידים יעמיקו במחקר ובתוצאותיו ויכירו את האופן בו פסולת משפיעה על פליטות פחמן.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

איגוד ערים דן לתברואה פיתח מחשבון פחמן שמאפשר למדוד את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הטיפול בפסולת, מעבר למדדים המסורתיים כמו אחוזי מִחזור או הפחתת הטמנה. המחשבון מבוסס על מיפוי של שלבי הטיפול – מהגעת הפסולת לחירייה ועד לאתרי הקצה – ומחשב את הפליטות ביחידות שוות ערך לפחמן דו-חמצני (eqCO₂). נמצא כי עיקר הפליטות (98%) מקורן באתרי הקצה. באמצעות המחשבון ניתן להעריך את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס של הטמנה מלאה. לדוגמה, מיון במפעל RDF מפחית את הפליטות ביותר מ־50%. הכלי מסייע כיום גם בתכנון אסטרטגי ובבניית תרחישים עתידיים לטיפול יעיל יותר בפסולת. בפעילות זו התלמידים יעמיקו במחקר ובתוצאותיו ויכירו את האופן בו פסולת משפיעה על פליטות פחמן.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: דולב ע., קפוטא ד., טלמון ע.,רייכמן א., יהודה י.,גולדשטיין ח., קינג ר. וזלץ ד. (2016). ממשק אוכלוסיות יתר של תנים - מתֵאוריה למציאות. אקולוגיה וסביבה, 7(2), עמ' 137-144. בשנים האחרונות החקלאים בגליל ובגולן מתמודדים עם פגיעות קשות בעדריהם הנעשות על ידי תנים ושועלים. דבר זה גורר ציד מצד החקלאים ובמקביל פעולות ממשק יזומות ע"י המדינה במטרה לצמצם את הנזק לחקלאים ולשמור כמה שניתן על המאזן העדין של המערכת האקולוגית באזור. המאמר מעלה את נושא הפסולת של המשקים כגורם המשפיע על גידול אוכלוסיית הטורפים, ובוחן דרך לצמצום אוכלוסייתם דרך סילוק מקורות המזון הללו. בפעילות המוצעת תלמידים נחשפים למורכבות של יחסי הגומלין במערכת הכוללת את: הטורפים (התנים), הנטרפים (העגלים והצבאים), נפגעי המשנה (הנשרים) והחקלאים, ולאופן בו גורם אחד משפיע על האחר במערכת.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות זו מבוססת על מאמר המעובד מתוך: מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף ויגיל אסם, אקולוגיה וסביבה, אפריל 2018, גליון 1, (עמ' 30-39). בפעילות התלמידים נחשפים לתופעת ריבוי השריפות בעולם וכן לטיפולי חיץ שנועדו לצמצם את נזקי השריפות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019. הפעילות עוסקת בהשפעת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019. הפעילות עוסקת בהשפעת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019. הפעילות עוסקת בהשפעת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: Yosef, R., Zduniak, P., & Tryjanowski, P. (2012). Unmasking Zorro: functional importance of the facial mask in the Masked Shrike (Lanius nubicus). Behavioral Ecology, 23(3), 615-618. אחד המאפיינים המעניינים בבעלי חיים הינו ההתאמה המורפולגית לתפקוד שלהם, כאשר צבע הפרווה או הנוצות מהווה אחד ממאפיינים אלו. פרופ' ראובן יוסף חקר את האופן בו מסיכות פנים של החנקן הנובי מסייעות לו בציד. בפעילות זו התלמידים נחשפים להיבטים הקשורים להתאמות בבעלי חיים דרך "מסיכת הפנים" של החנקן הנובי המהווה מרכיב חשוב המסייע בתהליך הציד שלו, ותורם להישרדותו. כמו כן, התלמידים נחשפים לתהליך המחקר המדעי ולאופן פרסום המחקר באמצעות מאמר מדעי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי. מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים. תקציר המחקר: במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי. מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים. תקציר המחקר: במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי. מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים. תקציר המחקר: במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל שיר טריקי ומידד קיסינגר | אקולוגיה וסביבה, גליון 2,עמ' 20-27, יוני 2019. הפעילות חושפת את התלמידים למחזור החיים של ייצור החלב, ומתייחס להשלכות הייצור על: אוויר, מים ואנרגיה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל שיר טריקי ומידד קיסינגר | אקולוגיה וסביבה, גליון 2,עמ' 20-27, יוני 2019. הפעילות חושפת את התלמידים למחזור החיים של ייצור החלב, ומתייחס להשלכות הייצור על: אוויר, מים ואנרגיה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

חוברת המרכזת שאלות מייצגות מכלן אחד מתחומי תוכנית הלימודים מתוך מבחני מורים ומתוך שאלוני בחינות בכרות משנים עברו.

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: מור–מוסרי ע., לואי ס., בר (קותיאל) פ. ובודובסקי א. (2016). השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב. אקולוגיה וסביבה, 5(4), עמ' 349-336. רעיית יתר הינה בעיה נפוצה באזורי המדבר בהם נפוצים אוכלוסיות העוסקות בגידול צאן למחייתן. הרעייה מזיקה לצמחייה בסביבה, והמשך הרעייה באופן בלתי מבוקר עלול להזיק לאזור באופן בלתי הפיך עקב חוסר היכולת של הצמחייה להתאושש. לכן, ישנה מגמה לנהל את האזורים הבעייתיים באופן של רעייה מתונה אשר מגבילה את כמות הרעייה. המחקר המוצג במאמר עוסק בנמלת הקציר כאורגניזם מהנדס סביבה אשר מעודד את התאוששות הצמחייה לאחר תקופה של רעיית יתר ומעבר לניהול השטח דרך רעייה מתונה. הפעילות מאפשרת ללומדים להיחשף לנושא של רעיית יתר על כלל היבטיה – החברתיים, הכלכליים והסביבתיים, וכן להיחשף לאופן בו אורגניזמים בסביבה מאפשרים התאוששות של המערכת האקולוגית לאחר פגיעה בה. הפעילות עוסקת בהשפעת גורמים ביוטיים - נמלות הקציר - על סביבתם. כמו כן הפעילות מתייחסת להשפעת החקלאות - גידול עיזים ורעיית יתר על הסביבה ולפעולות ממשק שנועדו לשקם את הסביבה בעקבות הנזקים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).