יום שיא הינו יום בו המשתתפים עוצרים את עיסוקיהם הרגילים ומתמקדים בנושא אחד באמצעות שיטות שונות ואינטראקציות חברתיות משתנות. יום זה הוא יום בו "שוברים שגרה" והוא מייצר הזדמנויות להטמעת ידע, מיומנויות וערכים בהם הצוות החינוכי מחליט להתמקד. מטרת יום שיא בנושא שינוי האקלים היא לפתוח את הדלת להוראת הנושא, ולהניע את התלמידים לפעולה כמו גם לספק לתלמידים סביבת למידה המעודדת התנסות פעילה (Hands-on). יום שיא הוא הזדמנות נפלאה לחשיפת המשתתפים בנושא שינוי האקלים והכנתם להתמודדות עם אתגרי המציאות המשתנה. בחוברת זו תמצאו הצעה מודולרית לתכנון יום שיא לפתיחת ההוראה בנושא שינוי אקלים המיועדת למורים לתלמידים בחטיבת הביניים ובתיכון. ההצעה כוללת: מבנה ליום שיא הכולל פעילות פתיחה משותפת לכלל התלמידים, פעילויות קבוצתיות בתחנות ופעילויות סיכום אישיות, קבוצתיות או במליאה.

הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינויי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר. מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינויי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינוי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינוי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מדענים הוכיחו כי פליטות של גזי חממה גורמות לשינוי אקלים, אך מה גורם לפליטות גזי חממה מלכתחילה? במאמר מוערכת כמות גזי החממה - "טביעת הרגל" הפחמנית הנפלטים כחלק מאורח החיים של אנשים שגרים בחלקים שונים של אירופה הבנה של האופן בו הרכישות שלנו משפיעות על פליטות גזי חממה היא צעד חשוב בעיצוב מדיניות וקווים מנחים לצמצום פליטות והתמודדות עם שינויי האקלים. הפעילות עוסקת בנושאים הקשורים לשינוי אקלים, קיימות ואפקט החממה, ומתאימה כחלק מהוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות ומשאב האוויר.

החמצת האוקיינוסים היא נושא סביבתי המאפשר למידה בהיבטים שונים. ביחידה המוצעת קיים שילוב של מספר דיסציפלינות, אשר בלמידה המסורתית לא נהוג לקשר ביניהן, לרבות: חברה וסביבה - השפעת הקידמה (תעשייה, רכב, זיהום אוויר) על הסביבה (היבטים אקולוגיים ומוסריים); כימיה (חומצות ובסיסים); ביולוגיה - שרשרת המזון (בים). הפעילות המוצעת משלבת לימוד כימיה (חומציות, סולם pH ,תגובות כימיות) באמצעות "חקירת" תופעה המתרחשת בטבע שלה השלכות על היבטים רבים כגון: היבטים סביבתיים, חברתיים ומוסריים.

היחידה עוסקת בנושא עיקרון הזהירות המונעת שהוא מושג חוצה נושאים. יחידה זו מדגימה למידה אינטגרטיבית במודל הרב תחומי, כאשר המושג עיקרון הזהירות המונעת נלמד בהיבטים סביבתיים שונים (קרינה בלתי מייננת, חומרים מסוכנים, מערכות אקולוגיות והנדסה גנטית).

יחידת הוראה בת 4 שיעורים בנושא - לא בחצר ביתי או (Not in my back yard ובקיצור – MINBY) הוא ביטוי המשקף תופעה שבה תושבים מתנגדים למטרד לא רצוי כגון מפעל מרעיש או מזהם, כביש ראשי או אנטנה סלולארית בסביבת ביתם. במקרים אלו, על פי רוב, התושבים מתנגדים לבניית במטרדם בשל חשש לבריאותם ומתוך דאגה לירידת ערך הנכסים שלהם. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות המטרד נודד לאזורים מוחלשים שבהם אין אוכלוסייה המביעה התנגדות. לכן נושא זה קשור ישירות להיבטים של צדק סביבתי, כלומר חלוקה צודקת של מפגעים סביבתיים בקרב אוכלוסיות שונות ובאזורים גאוגרפיים שונים

יחידות הוראה בנושא משבר אקלים ואקלים קיצון - ד"ר הגר ליס

יחידות הוראה בנושאים שונים - עינת פילר, בית ספר למדעים, תיכון למנהיגות מדעית קהילתית-עתיד לוד.

יחידת הוראה בת 3 שיעורים בנושא זיהום אור. יחידת הוראה זו מציעה רקע מפורט ונרחב לנושא וכן כלי מגוון ומעניין להוראת נושא חדשני וחשוב זה. יחידת ההוראה נכתבה בראייה אינטגרטיבית ומאפשרת התבוננות בנושא במגוון היבטים – מדעי, טכנולוגי, חברתי, כלכלי, משפטי ורפואי ופיתוח חשיבה ביקורתית. היחידה, עושה שימוש במאמרים על מחקרים בנושא זיהום אור והיא מקדמת גם מיומנויות חקר, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית.

יחידת הוראה בת 3 שיעורים בנושא זיהום אוויר. יחידת הוראה זו מתייחסת למקורות השונים של זיהום האוויר, בדגש על זיהום האוויר שנובע כתוצאה מפעילות האדם ובפרט התעשייה וכן לבעיות הסביבתיות הנובעות מזיהום האוויר. יחידה זו כוללת את נושא החקיקה בתחום זיהום האוויר - חוק אוויר נקי ועיקרון חוק המזהם משלם המתייחס לכלל מפגעי הסביבה.

יחידת הוראה בת 3 שיעורים בנושא "ניטור מינים בסכנת הכחדה" מקדמת למידה של מספר נושאים מפרק "מערכות אקולוגיות ויחסי אדם סביבה" שבתוכנית הלימודים, כמו: המגוון הביולוגי, שירותי מערכת אקולוגית, מינים בסכנת הכחדה, יחסי גומלין, ניטור ועוד. העיסוק במינים בסכנת הכחדה יכול לאפשר לתלמידים להיות פעילים ולתרום למען הסביבה. יחידה זו נכתבה תוך התמקדות במין אירוס הגולן אך ניתנת להתאמה למינים נדירים אחרים.

יחידת הוראה בת 3 שיעורים וסיור בנושא טבע עירוני. שילוב טבע עירוני מקומי בתוכנית הלימודים יכול ליצור חיבור רגשי וחוויתי אצל התלמידים, ובכך להעמיק את חיבורם לטבע ואת המעורבות הסביבתית שלהם. נושא הטבע העירוני, מאפשר ללמד ולהנגיש מושגים ונושאים רבים מעולם מדעי הסביבה, כגון: מגוון ביולוגי, שירותי מערכת, מינים פולשים, הרס בתי גידול, זיהום, שיתוף ציבור, תכנון עירוני, שימור מול פיתוח, מאבקים אזרחיים אקטואליים בנושאי סביבה ועוד.

במהלך השנים חלו שינויים ביחסי האדם והטבע. מקובל לזהות שלוש גישות מרכזיות ביחסי אדם וטבע (שטסל, 2009): הגישה האנתרופוצנטרית, הגישה הביוצנטרית והגישה האקוצנטרית. בפעילות זו התלמידים ילמדו על הקשר בין פעולות האדם לשינויים בטבע והעלאת המודעות לפיתוח בר-קיימא.

בהרצאתה, ד"ר אורלי רונן רותם עוסקת בנושא של ערים וקהילות מקיימות וכוללת סקירה של יעדי האו"ם בהקשר לתפיסות של קיימות ופיתוח בר קיימא (מערכת היחסים בין חברה, כלכלה וסביבה), נתונים על ההתפתחויות בעשור האחרון אשר משפיעות על תפיסות אלו ודוגמאות לפתרונות לקהילות עירוניות. כמו כן, ד"ר אורלי רונן רותם מתייחסת בהרצאתה לדו"ח היערכות ישראל למשבר האקלים שסוקר את היערכות מדינת ישראל בעקבות הפעולות המרכזיות הננקטות כיום בעולם בנוגע לשינויי האקלים ולמדריך להכנת תוכנית פעולה מקומית להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת אשר הופק בשיתוף משרד י ממשלה, מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15. ד"ר אורלי רונן רותם הינה מייסדת המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית בבית ספר פורטר ללימודי סביבה, מנכ"ל לשעבר של מרכז השל לקיימות ומייסדת המרכז לקיימות מקומית במרכז השל. לאורלי תואר שלישי בגיאוגרפיה ותכנון ערים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים ומדיניות ציבורית. אורלי מובילה מזה כעשור את הקיימות המקומית בישראל דרך הכשרות, פיתוח מסגרות אסטרטגיות ויצירת כלים לרשויות המקומיות ולקהילות התושבים.

גיליון פברואר 2022 של “הסביבתון” מוקדש ליעדי האו״ם לפיתוח בר־קיימא (SDGs) ולשילובם בחינוך סביבתי וקיימות. העלון מסביר את משמעות 17 היעדים, שמטרתם לקדם רווחה, צדק חברתי, שמירה על הסביבה ופיתוח בר־קיימא עד שנת 2030. בגיליון מופיעים ראיונות עם מומחים ואנשי חינוך על הטמעת יעדי האו״ם בישראל, ובהם צרויה שבח וחני פלג, לצד דוגמאות למיזמים חינוכיים כמו “השיעור הגדול בעולם” ותוכניות יזמות סביבתית בבתי ספר. בנוסף מוצגת תרומת המדע האזרחי להערכת יעדי האו״ם באמצעות איסוף נתונים ושיתוף הציבור במחקר סביבתי. חלק פדגוגי עוסק באוצרות דיגיטלית ככלי ללמידה משמעותית סביב נושאים כמו ביטחון תזונתי, קיימות ושינוי אקלים. עוד מוצגות יוזמות תלמידים לשמירה על חופים, נחלים וחורשות, עדכוני השתלמויות למורים, פיתוח חומרי הוראה ומאמרים מדעיים מעובדים בנושאי אקלים וסביבה.

בשנת 2015 התכנסה הקהילה הבינלאומית, הכוללת את מדינות ה-OECD והמדינות הפחות מפותחות, במטרה לגבש חזון משותף לפיתוח בר-קיימא עד 2030. גיבוש החזון המשותף והחתירה להשגתו תהובילו לבניית תכנית בעלת שבעה עשר יעדים מרכזיים במגוון תחומים, שמטרתם להביא את האנושות לרווחה ושלומות (well being) של כלל האנושות. יעדים אלו מכונים SDG’s-Sustainable Development Goals. מתוך יעדי העל, הוגדרו 169 מטרות אופרטיביות לקידום היעדים, ו-242 מדדים להערכת ההתקדמות ביישומם והשגתם בכל מדינה. ההרצאה ניתנה על ידי גב' צרויה שבח, עורכת הדו"ח הממשלתי של יעדי האו"ם, המפרטת בהרצאתה על מהות ה SDG's וחושפת את הצעדים וההערכה שנעשים בארץ על מנת להשיג את החזון ב-2030. הרצאה זו היא הראשונה בסדרת ההרצאות העוסקות ביעדי האו"ם, שניתנו במסגרת פיתוח מקצועי למורים מטעם מרכז המורים בידינו לחינוך סביבתי ולקיימות.

כעשור לאחר שצפינו כולנו בפניה של רננה רז נסדקות ומתייבשות ( ישראל מתייבשת ), כלל הציבור בארץ נקרא שוב לדגל ולהידוק החגורה בשימוש במים (ישראל מתייבשת שוב). הקמפיין מדגיש את הצורך בשינוי הרגלי צריכת המים הביתית ומזהיר כי לאור שינויי האקלים והבצורת הממושכת שממנה סובלת ישראל, לא נוכל להישען על התפלה לבדה. אבל, הכצעקתה? האם באמת מדובר במחסור במי שתייה? ומה עם מקורות המים שלנו בארץ? ומתקני ההתפלה? ואיך צמצום צריכת המים קשורה לשינויי האקלים? נושא משק המים בישראל הוא מורכב ועבר שינויים משמעותיים במהלך השנים. כולנו מודעים לירידת מפלס הכנרת ולמראות של החופים החושפים האדמה היבשה שלאורכה. אבל הכנרת היא רק גורם אחד במשוואה הזו, שרבים מהמשתנים שלה נסתרים מהעין ומשפיעים עלינו לא פחות. מטרת הפעילות היא להכיר את מאפייני משק המים בישראל ומצבו כיום. אפשר לחלק את הנושאים ברשימה על פי השאלות הבאות: 1 .מה הם הגורמים למשבר המים בארץ? (זיהום מקורות מים, שאיבת יתר, התאדות מים כתוצאה מהתחממות אקלימית, גידול אוכלוסין ועלייה ברמת החיים, מיעוט משקעים בשנים האחרונות, חלוקת מים עם שכנינו) 2 .מהם ההשלכות של משבר המים? (פגיעה באקולוגיה של מערכות מים, פגיעה בחקלאות) 3 .מהם הפתרונות למשבר המים בישראל? (התפלת מים, טיהור מים, חסכון בצריכה הביתית).

פעילות זו נועדה לחשוף את המורכבות של קבלת החלטות בניהול שימושי קרקע, במצב שבו יש לשקול אינטרסים המתחרים זה בזה. כמו כן, הפעילות מאתגרת את התלמידים לחשוב כיצד לתמחר משאבים טבעיים כגון עצים ומים נקיים.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

מדריך למורה הכולל תשובון

מטרת העל של חינוך כלכלי בחינוך סביבתי היא להעצים את היכולת של התלמידים ליטול חלק פעיל בקבלת החלטות על נושאים סביבתיים. התלמידים שלנו חיים בחברה פתוחה, דמוקרטית עם כלכלת שוק. לפיכך הם נהנים לאורך חייהם מחירויות והזדמנויות להשפיע על פתרונות של בעיות סביבתיות, כצרכנים של מוצרים, כאינדיבידואלים הבוחרים מקצוע, כאזרחים פעילים למען הסביבה וכבוחרים של נציגי הציבור. חוברת העשרה זו פותחה במטרה להניח יסודות ללימוד הכלכלי-סביבתי בגישה סוציו-מדעית. העיסוק באופן הזה ברעיונות כלכליים והסביבתיים, נעשה מתוך ניסיון לקרב רעיונות אלו אל עולמו של התלמיד ואל המפגש שלו עם בעיות סביבתיות, שעמם הוא נפגש הן ב-"עולם האמיתי" והן באמצעות תכנית הלימודים.

מדי שנה חוגגים את ל"ג בעומר דרך התכנסות חברתית והבערת מדורות. בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של זיהום האוויר הנגרם משריפת עצים כחלק ממנהגי החג. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנזק הסביבתי הנגרם ממדורות ל"ג בעומר באמצעות משימות המשלבות גרפים ותרשימים, ומנסחים כללים להתנהגות סביבתית במדורות ל"ג בעומר.

יערות מכסים כשליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. יש להם חשיבות ותועלת רבה בהתמודדות עם שינוי האקלים מעצם תפקידם במחזור הפחמן - הם קולטים פחמן דו-חמצני שאחרת היה נפלט לאטמוספירה וכן בהיותם גורם המשפיע על החזר הקרינה (אלבדו) שממתן טמפרטורה ומסייע בהסתגלות לשינוי האקלים. למרות זאת הם נמצאים תחת איום מתמשך בשל כריתת יערות לניצול העצים ופתיחת שטחים למטרות חקלאיות. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של יערות הגשם כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית ואתההשלכות של צמצום יערות הגשם בעקבות כריתה מסיבית

הצעה לפעילות בנושא ועידת האקלים. מטרת הפעילות לחשוף את התלמידים לאירוע ועידת האקלים העולמי ולעודד חשיבה ביקורתית באמצעות דיון פתוח בשאלת ההשתתפות הועידה. בין התאריכים 6 - 18 בנובמבר מתקיימת בשארם א-שייח' שבמצרים ועידת האקלים ה-27 ה-cop - Conference of the Parties . הוא האירוע הבינלאומי הגדול ביותר של האו"ם בו ישתתפו עשרות אלפי משתתפים מכל רחבי העולם - נציגי ממשלות, ארגונים בינלאומיים, חברה אזרחית, אקדמיה ועוד. למרות חשיבות הועידה, יש מנהיגים ופעילים סביבתיים שהודיעו שלא יגיעו השנה לועידה. הבחירה במצרים עוררה מחלוקת: הפגנות הן חלק מוועידות האקלים במשך השנים, ואילו כעת נערכת הוועידה במדינה שבה הפגנות אסורות. פעילי זכויות אדם טוענים שהגעתם לאזור נמנעה, והפגנות ראווה בודדות שאושרו מראש יתקיימו בשטח שהוגדר עבורן, בסמוך לכביש ראשי, הרחק מעיני הפוליטיקאים. במצרים לא היססו לאפשר לחברות שהן מזהמות ענק להפוך נותנות חסות של הוועידה, בהן קוקה קולה, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם, ויצרנית הרכב ג׳נרל מוטורס, מחמש חברות הרכב המזהמות בעולם. בנוסף לכך, לכנסים מקומיים ובינלאומיים יש מחיר סביבתי גבוה בעיקר בשל הטיסות שהן גורם מרכזי לפליטות גזי חממה. הפעילות המוצעת מורכבת משני חלקים מרכזיים: א) עבודה אישית שבה נחשפים התלמידים לועידת האקלים ומעלים טענות בעד ונגד ההשתתפות הועידה; ב) דיון כיתתי בו התלמידים מציגים את טיעוניהם בעד או נגד ההשתתפות בועידה.

למידה חברתית-רגשית (SEL – Learning Emotional Social) היא מונח המתייחס לפן הרגשי של הלמידה, הכולל ידע ומיומנויות להבנה וניהול של רגשות בהקשרים שונים. מדובר בתהליך חינוכי-התפתחותי השזור יחד עם ההיבטים הקוגניטיבים של הלמידה, ומטרתו קידום עמדות, ידע ומיומנויות חברתיות ורגשיות. בחוברת זו מוצעות פעילויות אשר נועדו לעודד את התלמידים לשתף את רגשותיהם כחלק מהלמידה החברתית-רגשית. הפעילויות המוצעות מתייחסות לנושא העל של שינוי האקלים או לכל תת נושא רלוונטי, למשל: רעב ובטחון תזונתי, הכחדת מינים, פגיעה במגוון הביולוגי, אירועי מזג אוויר קיצון, פעילות סביבתית, עליית פני הים, פליטי אקלים, צריכה נבונה, מחסור במים וכדומה.

גיליון ספטמבר 2023 של “הסביבתון” עוסק בלמידה חברתית־רגשית (SEL) בהוראת שינוי האקלים ובדרכים לשלב היבטים רגשיים וחברתיים בלמידה סביבתית. העלון מדגיש כי הוראת שינוי האקלים מעוררת מגוון רגשות בקרב תלמידים – חרדה, פחד, אדישות ולעיתים גם תקווה ואחריות – ולכן נדרשת התייחסות חינוכית מותאמת. בגיליון מוצגים עקרונות למידה חברתית־רגשית, מודל CASEL וחמש המיומנויות המרכזיות: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, מיומנויות בין־אישיות וקבלת החלטות אחראית. בנוסף מובאים ראיונות, מחקרים וסקרי מורים על רגשות תלמידים ומורים ביחס לשינוי האקלים ועל האתגרים בהוראת הנושא. העלון מציע פרקטיקות הוראה ופעילויות מעשיות, כולל רפלקציה, עבודה קבוצתית, למידה מבוססת מקום ויוזמות אקלימיות קהילתיות. עוד מוצגת דוגמה לפרויקט “סיירת אקלים”, שבו תלמידים פעלו בקהילה להתמודדות עם השלכות שינוי האקלים וחיזקו תחושת מסוגלות, שייכות ואחריות סביבתית.

ללמידה החוץ כיתתית מטרות בהיבט קוגניטיבי, ריגושי וחברתי. לאור היתרונות הרבים של למידת חו. כיתתית חוברת זו מאגדת בתוכה רקע על גישת ההוראה יחד עם הצעות לסיורים לימודיים באתרים ברחבי הארץ שיכולים לקדם הבנה ולמידה של נושא סביבה וקיימות בכלל ושינוי האקלים בפרט. כל הצעה משלבת בתוכה מידע על המקום ועל ההדרכות המוצעות כמו גם הצעות ורעיונות לפעילויות הכנה, לפעילויות מלוות לסיור ולפעילויות סיכום.

החל מהשבעה באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ישראל נמצאת ב"שגרת חירום". שגרת חירום דורשת גמישות בהוראה. באוגדן זה פעילויות משלושה סוגים: א. פעילויות מותאמות ללמידה מרחוק (סינכרונית או אסינכרונית), ב. פעילויות הפגתיות - פעילויות קצרות וחוויתיות, המעודדות למידה פעילה והתנסותית ו-ג. פעילויות המעודדות חוסן - דרך עידוד לביטוי רפלקטיבי ושיח רגשי, יציאה מחוץ לכיתה, אקטיביזם ועוד.

נושא שינוי האקלים קשור לכל דבר בחיים שלנו. מוצרים ושירותים שאנו צורכים משפיעים על פליטות פחמן דו חמצני, עצים וצמחיה סופחים פחמן. גם בבית הספר ובסביבתו יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים יצאו לסיור התבוננות בסביבה הקרובה ויאתרו גורמים הקשורים לשינוי האקלים.

למדענים ולקובעי מדיניות קשה מאוד לייצור מעורבות ציבור בנושאים מורכבים ולעיתים שנויים במחלוקת ולהסביר להם מושגים מורכבים וכיצד הם קשורים לחיי היומיום שלהם. לכן, שיתופי פעולה בין אמנים ומדענים יכולים לסייע לעורר מודעות, הבנה והשראה לשינוי התנהגות. בפעילות זו התלמידים יתחברו לנושא שינוי האקלים דרך חיבור לעולם האמנות ויכירו את האומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים, לצד חשיפה לשינוי האקלים והשלכותיו

ישראל נמצאת באזור רגיש מאוד לשינוי אקלים וקצב השינויים האקלימיים גבוה בהשוואה לממוצע העולמי. אמנים ישראלים מתייחסים לביטויים מקומיים של שינוי האקלים, וכן לסוגיות סביבתיות שונות הקשורות להשפעת האדם על הטבע. בפעילות זו התלמידים יחשפו לאומנות ככלי הסברתי לנושא שינוי האקלים ולשינוי האקלים והשלכותיו

החל מ 2006 החלו למדוד את מדד האושר של כדור הארץ (Happy Planet Index) הבוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א. במדד זה מתייחסים למדד האושר (על פי האו"ם) ולרווחת בני האדם (על פי תוחלת שנים) ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע (ע"פ טביעת הרגל האקולוגית של המדינה - חישוב כמותי של שטח האדמה הנדרש כדי לספק את הצרכים (אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה), ולקלוט את חומרי הפסולת). בפעילות זו התלמידים יכירו את מדד האושר והאופן בו מושפע מטביעת הרגל האקולוגית.

כשחם לנו בבית או בכיתה אנו יכולים לווסת את החום בלחיצת כפתור אחת של המזגן. אבל מה קורה במרחב הציבורי שלנו? בפעילות זו נמדוד את הטמפרטורה באזורים שונים בבית הספר, נלמד על השפעות תנאים שונים על הטמפרטורה במרחב הציבורי שלנו ונחשוב איך ניתן לגרום להפחתתה.

גיליון יולי 2022 של “הסביבתון” מוקדש לנושא מדע אזרחי סביבתי בבית הספר ולתרומתו ללמידה, למחקר ולמעורבות סביבתית. העלון מציג כיצד תלמידים ומורים משתלבים במחקרים מדעיים אמיתיים בתחומי אקלים, מגוון ביולוגי, איכות מים וצפרות, וכיצד השתתפות זו מחזקת אוריינות מדעית, מיומנויות חקר ותחושת אחריות סביבתית. בגיליון מובאים מחקרים המראים כי מדע אזרחי מעודד פעלנות סביבתית, מעורבות קהילתית ותחושת מסוגלות בקרב בני נוער. בנוסף מוצגים מיזמים חינוכיים כמו “ספירת הציפורים”, “מדוזות בעם”, “סיירת הפחמן” ותוכנית GLOBE הבינלאומית, המשלבים תלמידים באיסוף וניתוח נתונים מדעיים. עוד מובאות דוגמאות לפעילות בתי ספר בתחומי קיימות, תחבורה ירוקה וגינות קהילתיות. העלון מדגיש את הערך החינוכי של חיבור בין מדע, קהילה וסביבה ואת תרומת המדע האזרחי לפיתוח דור של תלמידים פעילים, חוקרים ומעורבים חברתית וסביבתית.

חישוב טביעת הרגל הפחמנית של בית הספר הוא כלי חינוכי חשוב שעשוי לחבר את התלמידים בצורה ישירה להשפעתם על הסביבה ולעודד אותם לפתח אחריות סביבתית. מעבר לעניין והרלוונטיות שהוא מעורר, חישוב זה מספק מדד מוחשי לכמות פליטות גזי החממה שנגרמות מהפעילות הבית-ספרית – מצריכת חשמל ועד שימוש בתחבורה וייצור פסולת. המודעות לפליטות אלו יכולה להוביל לשינויים בהתנהגות ולהפחתתן, הן ברמת בית הספר והן בחיי היומיום של התלמידים. מדריך זה נועד לסייע בחישוב טביעת הרגל הפחמנית של בית הספר בצורה מובנית וברורה. הוא כולל גיליון אלקטרוני ייעודי שבו ניתן להזין את הנתונים הבית-ספריים, ולקבל ניתוח של רמות פליטת פחמן דו חמצני ותחומים לשיפור. המדריך כולל: הצעה לפעילות עם תלמידים, הסבר מפורט על אופן החישוב, רקע למורה על שינוי אקלים וטביעת רגל פחצנית והסבר נוסף על אופן ביצוע החישובים של פליטות הפחמן וקיבועו. את דפי ההנחיה לתלמידים כקובץ מוכן להדפסה ניתן למצוא גם כאן.

בפעילות זו התלמידים מתמודדים עם תפיסה שגויה רווחת: שההתחממות הנוכחית היא חלק ממחזור טבעי של שינויי אקלים. הם לומדים להבחין בין מחזורי האקלים הארוכים שהתרחשו בעבר לבין העלייה החריגה והמהירה בטמפרטורות בעשורים האחרונים. בעזרת גרפים ונתונים מדעיים, התלמידים בוחנים את תפקיד קרינת השמש ותנועת כדור הארץ במחזורי האקלים, ומשווים אותם להשפעת גזי החממה, ובמיוחד לפחמן דו־חמצני שמקורו בפעילות אנושית. הפעילות מחזקת מיומנויות של ניתוח נתונים, בחינה ביקורתית של טיעונים מדעיים והסקת מסקנות, ומובילה להבנה שההתחממות הנוכחית אינה מוסברת בתהליכים טבעיים, אלא נגרמת בעיקר מפעילות האדם. פעילות זו היא חלק מאוגדן תפיסות שגויות בנושא שינוי אקלים, ולה קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות זו התלמידים מתמודדים עם תפיסה שגויה רווחת: שההתחממות הנוכחית היא חלק ממחזור טבעי של שינויי אקלים. הם לומדים להבחין בין מחזורי האקלים הארוכים שהתרחשו בעבר לבין העלייה החריגה והמהירה בטמפרטורות בעשורים האחרונים. בעזרת גרפים ונתונים מדעיים, התלמידים בוחנים את תפקיד קרינת השמש ותנועת כדור הארץ במחזורי האקלים, ומשווים אותם להשפעת גזי החממה, ובמיוחד לפחמן דו־חמצני שמקורו בפעילות אנושית. הפעילות מחזקת מיומנויות של ניתוח נתונים, בחינה ביקורתית של טיעונים מדעיים והסקת מסקנות, ומובילה להבנה שההתחממות הנוכחית אינה מוסברת בתהליכים טבעיים, אלא נגרמת בעיקר מפעילות האדם. פעילות זו היא חלק מאוגדן תפיסות שגויות בנושא שינוי אקלים, ולה קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

מה הסרט שלך? - יוזמת תלמידים לקידום מודעות לשינוי אקלים | נדב שמגר, מדריך גאוגרפיה אדם וסביבה, משרד החינוך

בפעילות אינטראקטיבית זו, הבנויה בפלטפורמת מוודל, התלמידים יחקרו את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים באמצעות נתונים, גרפים וכתבות מהתקשורת. המשימה נועדה להתמודד עם תפיסה שגויה רווחת, ומקדמת הבנה עמוקה של מושגים מדעיים הקשורים לשינוי אקלים. הפעילות מדגישה מיומנויות של אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, ואוריינות מידע, בהתאם לתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיז"ה 2025. הפעילות מתאימה לתלמידי חטיבת ביניים ועליונה ונשענת על חומרים עדכניים בהקשר מקומי.

בפעילות אינטראקטיבית זו, הבנויה בפלטפורמת מוודל, התלמידים יחקרו את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים באמצעות נתונים, גרפים וכתבות מהתקשורת. המשימה נועדה להתמודד עם תפיסה שגויה רווחת, ומקדמת הבנה עמוקה של מושגים מדעיים הקשורים לשינוי אקלים. הפעילות מדגישה מיומנויות של אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, ואוריינות מידע, בהתאם לתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיז"ה 2025. הפעילות מתאימה לתלמידי חטיבת ביניים ועליונה ונשענת על חומרים עדכניים בהקשר מקומי.

מהם שינוי אקלים? איך מודדים אותם? ואילו השלכות יש לשינוי אקלים על הטבע? פרופ' ז'וזה גרינצוויג משיב על שאלות אלו ובוחן מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינוי אקלים גורמים לטבע. מבנה השידור: חלק 1 – מהם שינוי אקלים בארץ ובעולם? מהו ההיקף של שינוי אקלים הגלובליים? איך הם באים לידי ביטוי בישראל? איך אנחנו מודדים אותם? מהם הגורמים לשינויי האקלים? הסרת אי הבנות בקשר לשינוי אקלים חלק 2 – ההשלכות של שינוי אקלים על הטבע, איך צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות מגיבים לשינוי אקלים? האם הם עשויים להתאים את עצמם לתנאים החדשים? מה תפקידו של האדם בצמצום הנזקים ששינויי האקלים גורמים לטבע?

הרצאה רביעית בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. מהי כלכלת מימן? מה ההבדל בין מימן ירוק לכחול ואפור? האם אנרגיית מימן היא האנרגיה של העתיד? על נושאים אלו ועוד בהרצאה. פרופ' גדעון גרדר, הפקולטה להנדסה כימית, הטכניון, הינו ממיסדי חברת H2Pro. החברה הינה חברה ישראלית המפתחת טכנולוגיה לפיצול מים לאטומי מימן וחמצן לשם הפקת אנרגיית מימן.

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נעסוק במודלים אשר מבוססים על תרחישי פליטות שונים. בסיכום נדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים. למידע נוסף כנסו לאתר וויקי בעברית. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 6 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

מודלי אקלים הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מחקר אקלים כדה"א. מודלים הם כלי מחקרי אשר עוזר למדענים להבין את מערכת האקלים בעבר הרחוק, בהווה וגם לגבש תחזיות לגבי האקלים העתידי. מודלי האקלים של כדור הארץ הם מודלים כמותיים שמתארים בעזרת משוואות את התהליכים ואת יחסי הגומלין אשר מניעים את מערכת האקלים. המודל הפשוט ביותר מתייחס לכדור הארץ כנקודה הקולטת ומחזירה חום (מאזן אנרגיה פשוט). מודלים מורכבים יותר יבטאו את מעברי האנרגיה (אנרגיית קרינה / חום/ קרינה תת-אדומה וכו'…) ומעברי החומר (כגון פחמן במחזור הפחמן) בין האטמוספרה, האוקיינוסים, הקרקע והקרחונים. מודלי אקלים מבוססים על תהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים במערכות כדה"א. עם השנים המודלים הולכים ונהיים מורכבים ומדויקים יותר הודות למספר גורמים: חקר האקלים בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ; הבנה עמוקה יותר של הגורמים ושל התהליכים המשפיעים על האקלים; שיפור בכוח המחשוב. חשוב לזכור שמודלי אקלים אינם מושלמים ואינם "המציאות", אלא קרובים למציאות. בשיעור נשים דגש על השימושים במודלים ובפרט כיצד התחזיות של המודלים משתנות בתרחישים שונים של פליטת גזי חממה. בפתיחת השיעור נערוך היכרות עם מודלים - נגדיר מהו מודל, נבין את המורכבות בבניית מודלים ונדון בשימושים של מודלי אקלים. בגוף השיעור נתנסה במודל פשוט בו התלמידים יכולים לשנות גורמים שונים, כגון - עננות או פליטת פד"ח, ולראות מה ההשפעה על טמפרטורה. בסיכום נצפה בסרטון ונדון ביתרונות ובמגבלות של מודלי אקלים. בתום השיעור התלמידים ידעו לתאר מהו מודל ויבינו מה החשיבות של מודלים במובן של שינוי האקלים.

מורים למען האקלים - הילה-לרנאו

מורים למען האקלים - הילה-לרנאו

מושב 1: דרכים להוראת שינוי האקלים מנחה: דקלה גיש מדריכה ארצית, תחום שינוי אקלים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך מתאקלמים - שבוע שינוי האקלים העירוני בירושלים | יעל להמן, מנהל חינוך ירושלים צל עירוני - תכנון הצללה של מטפסים מקבעי פחמן | גלית בן הרוש, נעמי הורביץ, מיקה שוורץ, החווה החקלאית בעין שמר ומבואות עירון מה הסרט שלך? - יוזמת תלמידים לקידום מודעות לשינוי אקלים | נדב שמגר, מדריך גאוגרפיה אדם וסביבה, משרד החינוך

מושב 2: יוזמות חינוכיות ועשיה פעילה בנושא שינוי האקלים מנחה: שני צור, בידינו, מרכז המורים הארצי לחינוך סבבתי וקיימות מהאקתון שינוי אקלים לאקטיביזם חברתי - יוזמות תלמידים בערד | איריס חממה, מנהלת תפוח פיס ערד תלמידים כסוכני שינוי מובילים יום שיא קהילתי | רודי בוקסנבאום, מנהלת אשכול פיס, ארז דגן, חטיבת ביניים אלון, רעננה תחבורה ירוקה - פעילות לשינוי הרגלי תחבורה | שפאא ותד, אורט מקיף ערבי רמלה

מושב 3: למידה בין תחומית בנושא שינוי האקלים מנחה: ד"ר פרחי וקסמן, תיכון שמעון בן צבי גבעתיים, מדריכה ארצית בביולוגיה, המרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות הביולוגיה, אוניברסיטת בר אילן תלמידי ביולוגיה וגיאוגרפיה פועלים למען שמירת הטבע במסגרת תכנית TiME | מלי בר, מאיה ניר, ליאובק חיפה כשבית ספר כולו מתגייס ללמד שינויי האקלים | ד"ר פרחי וקסמן, תיכון שמעון בן צבי גבעתיים דיון: איך מקדמים למידה בין תחומית בבית הספר?

מושב 5: סקירת חומרי הוראה לחטיבות ולתיכון בדגש שינוי אקלים מציגה: ד"ר מיה אלסר, צוות תחום שינוי אקלים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מושב 5: סקירת חומרי הוראה לחטיבות ולתיכון בדגש שינוי אקלים מציגה: ד"ר מיה אלסר, צוות תחום שינוי אקלים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

שימוש במודלים וסימולציות ממוחשבות להוראת נושא האקלים | ד"ר תום ביאליק, המכללה האקדמית בית ברל פיתוח אכפתיות ביחס לשינוי אקלים בתוך המרחב הכיתתי | ד"ר קרן קפלן מינץ, מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה.

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הרואה, באופן מוטעה, אירועי מזג אוויר רגעיים, המתרחשים בסדרי זמן של דקות, שעות או ימים, כתופעה של אקלים. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים גם בקרב תלמידים בעלי הישגים גבוהים בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, בשל היעדר אבחנה בין שני המושגים מזג אוויר ואקלים, שאמנם קשורים זה לזה ואנו חווים אותם בצורה משולבת, אך, שונים באופן מהותי מבחינת סקלות הזמן והמרחב. בעוד אקלים מתייחס לפרקי זמן של עשרות שנים לפחות נש שנה ואף הרבה יותר מכך ולשטחים נרחבים אלפי קמ"ר, מזג האוויר מתייחס לפרקי זמן קצרים של ימים ושבועות ולשטחים מצומצמים יותר. הבלבול בין מזג אוויר לאקלים עלול אף להעצים נוכח העובדה כי אירועי מזג אוויר קיצון הם ביטוי של של שינוי אקלים. הבלבול בין אירועי מזג אוויר לאקלים משמש לעיתים אף כ"עדויות" להכחשת שינוי האקלים. בפעילות זו נחדד את ההבדל בין שני המושגים "מזג אוויר" ו"אקלים" במטרה לערער את התפיסה השגויה ולהחליפה בתפיסה המדעית. נעשה זאת, ראשית, באמצעות כתבות שפורסמו בעיתונות לגבי אירועי מזג אוויר קיצון, ולאחר מכן, באמצעות הצגת נתוני מדידה של טמפרטורה וכמות גשם שנערכו בישראל על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי. למידה באמצעות אירועים רלוונטיים המסוקרים באמצעי התקשורת ובהקשרים מקומיים, עשויה לעורר עניין ומוטיבציה בקרב הלומדים. לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הרואה, באופן מוטעה, אירועי מזג אוויר רגעיים, המתרחשים בסדרי זמן של דקות, שעות או ימים, כתופעה של אקלים. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים גם בקרב תלמידים בעלי הישגים גבוהים בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, בשל היעדר אבחנה בין שני המושגים מזג אוויר ואקלים, שאמנם קשורים זה לזה ואנו חווים אותם בצורה משולבת, אך, שונים באופן מהותי מבחינת סקלות הזמן והמרחב. בעוד אקלים מתייחס לפרקי זמן של עשרות שנים לפחות נש שנה ואף הרבה יותר מכך ולשטחים נרחבים אלפי קמ"ר, מזג האוויר מתייחס לפרקי זמן קצרים של ימים ושבועות ולשטחים מצומצמים יותר. הבלבול בין מזג אוויר לאקלים עלול אף להעצים נוכח העובדה כי אירועי מזג אוויר קיצון הם ביטוי של של שינוי אקלים. הבלבול בין אירועי מזג אוויר לאקלים משמש לעיתים אף כ"עדויות" להכחשת שינוי האקלים. בפעילות זו נחדד את ההבדל בין שני המושגים "מזג אוויר" ו"אקלים" במטרה לערער את התפיסה השגויה ולהחליפה בתפיסה המדעית. נעשה זאת, ראשית, באמצעות כתבות שפורסמו בעיתונות לגבי אירועי מזג אוויר קיצון, ולאחר מכן, באמצעות הצגת נתוני מדידה של טמפרטורה וכמות גשם שנערכו בישראל על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי. למידה באמצעות אירועים רלוונטיים המסוקרים באמצעי התקשורת ובהקשרים מקומיים, עשויה לעורר עניין ומוטיבציה בקרב הלומדים. לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה. פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. מה הקשר בין אירועי מזג אוויר קיצוניים והתחממות גלובלית? ד“ר שירה רוה-רובין, חוקרת דינמיקה של מערכות מזג אוויר ממכון ויצמן מסבירה איך התחממות כדור הארץ משפיעה על העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני. ד“ר רוה-רובין מתארת את הכלים בהם המדע משתמש בשביל להבין איך ישתנו אירועי מזג אוויר קיצוני בעתיד ומהי הוודאות שאירועים כאלו ילכו ויגברו ככל שהטממפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות.

Wordwall הוא כלי נהדר ליצירת פעילויות מותאמות לרמת הכיתה בדרך חוויתית. בפעילות זו התלמידים יתנסו במשחקים בנושא שינוי אקלים, יפתחו משחק משלהם ויתנסו במשחקים שפיתחו עמיתיהם.

פרופ' אבנר עדין עוסק במחזור המים ובטיפול בשפכים. הוא מתאר שיטה שפיתח ושמהּ אלקטרופלוקולציה המאפשרת תהליך ייחודי לטיהור המים המבוסס על חשמל במקום כימיקלים. פרופ' עדין מסביר איך אפשר לטהר מים לחקלאות ולשתייה מבלי לפגוע בסביבה.

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה. פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. האקלים של כדור הארץ משתנה בצורה מחזורית בין תקופות קרח לתקופות חמות. אז אולי ההתחממות העולמית של מאה השנים האחרונות היא התחממות טבעית? ד“ר יוני גולדסמית, חוקר מחזורי אקלים של כדור הארץ, מסביר איך נוצרים מחזורי אקלים טבעיים ומספר איך השתנה האקלים של כדור הארץ במאות אלפי השנים האחרונות. על בסיס ההבנה של התנהגות מחזורי האקלים הטבעיים של כדור הארץ ניתן לקבוע שההתחממות העולמית כיום אינה מחזור אקלים טבעי והדרך היחידה להסביר את ההתחממות היא כתוצאה מפעילות האדם.

ישראלים ידועים כעם מטייל, ויעידו על כך כמויות הנופשים השוטפים את אתרי הארץ השונים בימי חג ומועד.אולם לתופעה המבורכת של תיירות ונופש יש גם צד יפה הרבה פחות. השארת אשפה בשטח, הבערת אש במקומות אסורים, הצבת זרקורים ומקורות אור אחרים וגרימת רעש חזק, כל אלו ועוד משפיעים על הסביבה הטבעית ומזיקים לה. אתרי תיירות ונופש נלחמים בתופעה ומנסים למצוא לה פתרונות וגם הארגון למען תיירות אקולוגית ובת קיימא בישראל עושה מאמצים להעלות את הנושא לסדר היום.

באמצע הקיץ, בשלהי החופש הגדול ושיא עונת התיירות בגולן, התבשרנו על סגירת נחלים (זוויתן, זאכי, יהודייה,בריכת המשושים, ג'ילבון, פארק הירדן והמג'רסה ) שהיו חשודים כמזוהמים וגרמו ככל הנראה, להתפרצות מחלת העכברת. התפרצות מחלת העכברת היא ככל הנראה תוצאה של זרימות נמוכות מאוד בנחלים שמצמצמות את תחלופת המים בנחלים ומאפשרות להפרשות בעלי חיים המכילות את החיידק להצטבר במקורות המים ולהעלות בהם את ריכוז החיידקים, מה שמעלה גם את סיכויי ההידבקות במחלה. בעיית התייבשות מקורות המים בצפון אינה חדשה אלא תהליך מתמשך המושפע מהבצורת ומקידוחים ושאיבות של המים לשימושים שונים. הפעילות כוללת שלושה שלבים: א. איסוף מידע ובניית לוח שיתופי על מחלת העכברת ב. הצגת המידע שנאסף להבנה עמוקה של התופעה ג. דיון במצב משבר המים בצפון והצעת פתרונות לבעיה

מדריך למורה הכולל תשובון

איגוד ערים דן לתברואה פיתח מחשבון פחמן שמאפשר למדוד את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הטיפול בפסולת, מעבר למדדים המסורתיים כמו אחוזי מִחזור או הפחתת הטמנה. המחשבון מבוסס על מיפוי של שלבי הטיפול – מהגעת הפסולת לחירייה ועד לאתרי הקצה – ומחשב את הפליטות ביחידות שוות ערך לפחמן דו-חמצני (eqCO₂). נמצא כי עיקר הפליטות (98%) מקורן באתרי הקצה. באמצעות המחשבון ניתן להעריך את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס של הטמנה מלאה. לדוגמה, מיון במפעל RDF מפחית את הפליטות ביותר מ־50%. הכלי מסייע כיום גם בתכנון אסטרטגי ובבניית תרחישים עתידיים לטיפול יעיל יותר בפסולת. בפעילות זו התלמידים יעמיקו במחקר ובתוצאותיו ויכירו את האופן בו פסולת משפיעה על פליטות פחמן.

איגוד ערים דן לתברואה פיתח מחשבון פחמן שמאפשר למדוד את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הטיפול בפסולת, מעבר למדדים המסורתיים כמו אחוזי מִחזור או הפחתת הטמנה. המחשבון מבוסס על מיפוי של שלבי הטיפול – מהגעת הפסולת לחירייה ועד לאתרי הקצה – ומחשב את הפליטות ביחידות שוות ערך לפחמן דו-חמצני (eqCO₂). נמצא כי עיקר הפליטות (98%) מקורן באתרי הקצה. באמצעות המחשבון ניתן להעריך את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס של הטמנה מלאה. לדוגמה, מיון במפעל RDF מפחית את הפליטות ביותר מ־50%. הכלי מסייע כיום גם בתכנון אסטרטגי ובבניית תרחישים עתידיים לטיפול יעיל יותר בפסולת. בפעילות זו התלמידים יעמיקו במחקר ובתוצאותיו ויכירו את האופן בו פסולת משפיעה על פליטות פחמן.

איגוד ערים דן לתברואה פיתח מחשבון פחמן שמאפשר למדוד את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הטיפול בפסולת, מעבר למדדים המסורתיים כמו אחוזי מִחזור או הפחתת הטמנה. המחשבון מבוסס על מיפוי של שלבי הטיפול – מהגעת הפסולת לחירייה ועד לאתרי הקצה – ומחשב את הפליטות ביחידות שוות ערך לפחמן דו-חמצני (eqCO₂). נמצא כי עיקר הפליטות (98%) מקורן באתרי הקצה. באמצעות המחשבון ניתן להעריך את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס של הטמנה מלאה. לדוגמה, מיון במפעל RDF מפחית את הפליטות ביותר מ־50%. הכלי מסייע כיום גם בתכנון אסטרטגי ובבניית תרחישים עתידיים לטיפול יעיל יותר בפסולת. בפעילות זו התלמידים יעמיקו במחקר ובתוצאותיו ויכירו את האופן בו פסולת משפיעה על פליטות פחמן.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא אוויר. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: ניטור אוויר, המקורות למזהמים האוויר, גזי חממה, הסכנות הבריאותיות של מגוון מזהמים, ודרכים לטיפול וצמצום זיהום האוויר

מטרות ונושאי ליבה מומלצים בהוראת שינוי אקלים | ד"ר רוחמה ארנברג, אגף מדעים, משרד החינוך

המעטפת כוללת תקציר ההרצאה וחשיבותה, רקע מדעי והעשרה והצעות לפעילויות בעקבות ההרצאה. פרויקט 'מעלה וחצי' מסביר את העובדות של החימום הגלובלי ושינוי האקלים מפי "פורום האקלים" - המורכב ממיטב מדעני/ות האקלים והאנרגיה בישראל. בדיון הציבורי היום נשמעות דעות מגוונות המטילות ספק בקיומו של שינויי האקלים. הרצאתו של דר' אורי ריב מציגה ראיות מדעיות כמענה לספקות. שילוב הסרטון בהוראה הוא בעל ערך כפול ללמידה: (1) ההרצאה מסבירה איך המדע יודע שפעילות אנושית היא הסיבה לעליית ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה (2) ההרצאה מאפשרת לשלב תכנים הנוגעים לחשיבה ביקורתית, עובדה מול דעה, עיצוב דעת קהל, תפקיד המדיה והחדשות ועוד.

מילון מונחים הקשורים בכלכלה סביבתית.

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: דולב ע., קפוטא ד., טלמון ע.,רייכמן א., יהודה י.,גולדשטיין ח., קינג ר. וזלץ ד. (2016). ממשק אוכלוסיות יתר של תנים - מתֵאוריה למציאות. אקולוגיה וסביבה, 7(2), עמ' 137-144. בשנים האחרונות החקלאים בגליל ובגולן מתמודדים עם פגיעות קשות בעדריהם הנעשות על ידי תנים ושועלים. דבר זה גורר ציד מצד החקלאים ובמקביל פעולות ממשק יזומות ע"י המדינה במטרה לצמצם את הנזק לחקלאים ולשמור כמה שניתן על המאזן העדין של המערכת האקולוגית באזור. המאמר מעלה את נושא הפסולת של המשקים כגורם המשפיע על גידול אוכלוסיית הטורפים, ובוחן דרך לצמצום אוכלוסייתם דרך סילוק מקורות המזון הללו. בפעילות המוצעת תלמידים נחשפים למורכבות של יחסי הגומלין במערכת הכוללת את: הטורפים (התנים), הנטרפים (העגלים והצבאים), נפגעי המשנה (הנשרים) והחקלאים, ולאופן בו גורם אחד משפיע על האחר במערכת.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות זו מבוססת על מאמר המעובד מתוך: מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף ויגיל אסם, אקולוגיה וסביבה, אפריל 2018, גליון 1, (עמ' 30-39). בפעילות התלמידים נחשפים לתופעת ריבוי השריפות בעולם וכן לטיפולי חיץ שנועדו לצמצם את נזקי השריפות.

מדריך למורה הכולל תשובות

פעילות זו מיועדת לעסוק במושג מנהיגות סביבתית. במסגרתה יכירו התלמידים דמויות של בני נוער אשר גילו מנהיגות סביבתית ולא נשארו אדישים, הם פעלו ועשו מעשה בנושאי אקלים וסביבה. התלמידים יקראו קטעי קריאה המספרים על פעילותן של דמויות שונות - לאה נמוגרוה, ריאן הרליאק, סוורן סוזוקי, גרטה תונברג, ג'רום פוסטר, מתוך כוונה שירצו בהשראתם לקדם עשייה סביבתית מקומית.

פעילות זו מיועדת לעסוק במושג מנהיגות סביבתית. במסגרתה יכירו התלמידים דמויות של בני נוער אשר גילו מנהיגות סביבתית ולא נשארו אדישים, הם פעלו ועשו מעשה בנושאי אקלים וסביבה. התלמידים יקראו קטעי קריאה המספרים על פעילותן של דמויות שונות - לאה נמוגרוה, ריאן הרליאק, סוורן סוזוקי, גרטה תונברג, ג'רום פוסטר, מתוך כוונה שירצו בהשראתם לקדם עשייה סביבתית מקומית.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019. הפעילות עוסקת בהשפעלת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019. הפעילות עוסקת בהשפעלת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים.

הפעילות עוסקת בהשפעת פעילות האדם על חיות הבר, ועל תכנון וניהול של מסדרונות אקולוגיים. פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: מסדרונות אקולוגיים מחסומים בלתי נראים — תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים | רועי מאור , הילה שמון, תמר דיין ודויד זלץ , אקולוגיה וסביבה 10(1), מרץ 2019.

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: Yosef, R., Zduniak, P., & Tryjanowski, P. (2012). Unmasking Zorro: functional importance of the facial mask in the Masked Shrike (Lanius nubicus). Behavioral Ecology, 23(3), 615-618. אחד המאפיינים המעניינים בבעלי חיים הינו ההתאמה המורפולגית לתפקוד שלהם, כאשר צבע הפרווה או הנוצות מהווה אחד ממאפיינים אלו. פרופ' ראובן יוסף חקר את האופן בו מסיכות פנים של החנקן הנובי מסייעות לו בציד. בפעילות זו התלמידים נחשפים להיבטים הקשורים להתאמות בבעלי חיים דרך "מסיכת הפנים" של החנקן הנובי המהווה מרכיב חשוב המסייע בתהליך הציד שלו, ותורם להישרדותו. כמו כן, התלמידים נחשפים לתהליך המחקר המדעי ולאופן פרסום המחקר באמצעות מאמר מדעי.

מדריך למורה הכולל תשובון

מסתכלים לזבל בעיניים - אלה סלה מיכאלוב, תיכון בית ירח

בפעילות זו יבינו התלמידים כיצד האדם תלוי במערכות האקולוגיות, התלמידים ילמדו מהו מגוון ביולוגי ויבחנו את ההשפעות של האדם על המגוון הביולוגי (כגון פגיעה וקיטוע בתי גידול, זיהום, ניצול יתר, כניסת מינים פולשים, פגיעה ישירה במינים למשל בציד והרעלות). פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 1 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

מערכי בריחה בנושאי אוויר וקרינה - ד"ר קרן לוי, מרכז בידינו

אחת מההשלכות של שינוי האקלים הוא עליית מפלס הים. העלייה נגרמת משני תהליכים: א. התכת הקרחונים היבשתיים (ניסוי 1) ב. התחממות מי האוקיינוסים ועלייה בנפח המים (ניסוי 2). בפעילות זו התלמידים יבינו את הגורמים לעליית מפלס הים

הרצאה שביעית בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. כיצד הפסולת שלנו יכולה להפוך לאנרגיה ומה ההשלכות של מהלך כזה על פליטות גזי חממה? אלו טכנולוגיות קיימות בתחום? על אלו ועוד בהרצאה. ד"ר שירה דסקל, המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

פעילות סיכום ייחודית וחווייתית העוסקת בנושא קרינה. הפעילויות המרכיבות את המערך בנויות בסגנון "חדרי בריחה" המשלבות חידות ומציאת קודים. בכל פעילות על התלמידים לפתור חידה, לגלות את הקוד ולהזין אותו לטופס על מנת להמשיך לחידה הבאה. המערך משלב חידות בנושאים: סוגי קרינה, קרינה מייננת ובלתי מייננת, קרינת רנטגן, קרינת UV וקרינה רדיואקטיבית.

אמנות היא כלי לביטוי רגשי בדרך אותנטית המסייעת לבטא את הקול הייחודי של התלמיד. בפעילות זו בתלמידים יביעו את עצמם ואת האופן בו הם תופסים את שינוי האקלים באמצעות אמנות הרישום

מצעד האקלים - הילה-נקש, החברה להגנת הטבע.

מצעד האקלים - הילה-נקש, החברה להגנת הטבע.