פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צקיך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צקיך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צקיך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר". נכתב ע"י סוארי, י., שיש ל., גפני ש., עמית ט., גלבוע מ., ברוקוביץ' ע. ויהל ג. ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, 2017, 8(3), 52-44. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא האסטואר, אזור מפגש בין הנחל ומי הים המתאפיין בשינויים קיצוניים בתכונותיו, של נחל אלכסנדר, ועל בתי הגידול באזור זה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר". נכתב ע"י סוארי, י., שיש ל., גפני ש., עמית ט., גלבוע מ., ברוקוביץ' ע. ויהל ג. ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, 2017, 8(3), 52-44. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא האסטואר, אזור מפגש בין הנחל ומי הים המתאפיין בשינויים קיצוניים בתכונותיו, של נחל אלכסנדר, ועל בתי הגידול באזור זה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43). בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים. תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורים" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. לטיסות יש מחיר סביבתי כבד מאוד. בעידן של "שמיים פתוחים" התרבו מאוד הטיסות. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב-87% בין 1990 ל-2006. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם. מאידך, בימי משבר הקורונה נסגרו השמיים ובבת אחת הופסקו כל הטיסות. האם יכול להיות מצב דומה בו יפחיתו את הטיסות על מנת לצמצם את פליטות הפחמן? בפעילות זו התלמידים: יכירו את מחשבון הפד"ח הנפלט מטיסות, יביעו עמדה לגבי נכונותם האישית להימנע מטיסות, יכירו המלצות ויעלו רעיונות לצמצום ההשפעות הסביבתיות של טיסות, יפעלו להגדלת החשיפה להמלצות אלו. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו).

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פסולת ימית מוצקה היא בעיה סביבתית כלל-עולמית, המשפיעה על האדם ועל מערכות אקולוגיות רבות בים ובחוף. בשנים 2012–2018 נערך מחקר סביבתי מקיף, שניטר ובחן את הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל, במטרה לספק כלים להתמודדות עם בעיה זו. המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם. למרות הירידה שנצפתה בכמות שקיות הפלסטיק ובריכוז הפלסטיק בחופים, יש להמשיך במאמצים להפחתת כמות פסולת הפלסטיק המגיעה לחופים ולים. ניתן לעשות זאת דרך מגוון פעולות, כגון צמצום צריכת כלים חד-פעמיים; הגברת המודעות לבעיית זיהום הפלסטיק בים, לרבות בדלי סיגריות שאינם מתכלים; ניהול נכון יותר של הפסולת בסביבה החופית, הכולל התאמת תדירות ניקוי החופים לקצב הצטברות הפסולת בהם.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פסולת ימית מוצקה היא בעיה סביבתית כלל-עולמית, המשפיעה על האדם ועל מערכות אקולוגיות רבות בים ובחוף. בשנים 2012–2018 נערך מחקר סביבתי מקיף, שניטר ובחן את הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל, במטרה לספק כלים להתמודדות עם בעיה זו. המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם. למרות הירידה שנצפתה בכמות שקיות הפלסטיק ובריכוז הפלסטיק בחופים, יש להמשיך במאמצים להפחתת כמות פסולת הפלסטיק המגיעה לחופים ולים. ניתן לעשות זאת דרך מגוון פעולות, כגון צמצום צריכת כלים חד-פעמיים; הגברת המודעות לבעיית זיהום הפלסטיק בים, לרבות בדלי סיגריות שאינם מתכלים; ניהול נכון יותר של הפסולת בסביבה החופית, הכולל התאמת תדירות ניקוי החופים לקצב הצטברות הפסולת בהם.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

הכחדת מינים הוא תהליך טבעי, אולם השפעת האדם על כדור הארץ הביאה להגברת קצב הכחדת המינים ופגיעה במערכות הא קולוגיות באופן חסר תקדים. הגורמים המרכזיים לשינויים במגוון המינים הם הרס, אבדן וקיטוע בתי גידול כתוצאה מתהליכי הפיתוח מואצים - הפיכת השטחים הטבעיים לשטחים מבונים וקיטוע השטחים ע"י כבישים ותשתיות; מינים פולשים המשבשים תהליכים אקולוגים טבעיים כמו המיינה ההודית שהובאה לישראל לצפארי שבפארק הירקון בתל אביב והתפשטה משם לכל הארץ וכיום כנראה, פוגע ת בצורה משמעותית באוכלוסיות של מיני עופות מקומיים; זיהום קרקע, מים ואויר משפיעים על מרבית בתי הגידול ומאיימים על המגוון הביולוגי ; ניצול יתר של משאבי הטבע ושטחים טבעיים, שינוי אקלים ועוד, מאיימים על למעלה ממיליון מינים בעולם שעלולים להיכחד כתוצאה משינויים אקלימיים. מדע אזרחי – כאשר הציבור מדווח על תצפיותיו במינים מסוימים יכולים החוקרים בעזרת ניתוחים סטטיסטיים ומודלים מורכבים, לעקוב אחר שינויים בגודל האוכלוסיות ובתפוצת המינים. ניטור שיטתי מעקב מתמשך לאורך זמן, מאפשרים טוב יותר לעקוב אחר השינויים לאורך זמן. דוגמה לכך היא ספירת הציפורים השנתית. הפעילות המוצעת כוללת מספר שלבים, ניתן לבחור אלו שלבים לבצע בהתאם לזמן העומד לרשותכם: א. היכרות עם מדע אזרחי בכלל ועם מיזמים של תיעוד מגוון ביולוגי בישראל וספירת הציפורים בפרט ב. הכנה לקראת ספירת הציפורים – הכרת מיני הציפורים, תכנון שאלות חקר ג. יציאה לתצפית בציפורים והזמנה לפעילות תורמת ד. ניתוח תוצאות של התלמידים וניתוח תוצאות של כלל הספירה."

פעילות סביב מאמר מעובד המשלבת נושאים מגוונים, ביניהם: שימושי קרקע והשינויים שעברו, חישה מרחוק ושטחים פתוחים והקשר שלהם להתמודדות עם שינוי האקלים. המאמר עוסק בשינויים שעובר השובל העירוני-כפרי בישראל הכוללים שינויים בשימושי הקרקע שאפיינו אותו תקופה ארוכה. המחר בוחן אתההשינויים שחלו לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג שבמרכז הארץ, המייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב. השינויים בשימושי קרקע נבחנו בעזרת נתונים מחישה מרחוק ומתצלומי אוויר, והצביעו על עלייה בשטח הבנוי משנות ה-70 ועד ימינו, ירידה בגודל שטחי הפרדסים ועלייה בשטח של גידולי השורה. מושגים: פרבור, עיור, מטרופוליס, גידול אוכלוסין, שימושי קרקע, אגן ניקוז, שטחים בנויים (שטח מבונה), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים, שינוי אקלים, שימור המגוון הביולוגי, חישה מרחוק, תצלומי אוויר, דימות לווין.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות סביב מאמר מעובד המשלבת נושאים מגוונים, ביניהם: שימושי קרקע והשינויים שעברו, חישה מרחוק ושטחים פתוחים והקשר שלהם להתמודדות עם שינוי האקלים. המאמר עוסק בשינויים שעובר השובל העירוני-כפרי בישראל הכוללים שינויים בשימושי הקרקע שאפיינו אותו תקופה ארוכה. המחר בוחן אתההשינויים שחלו לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג שבמרכז הארץ, המייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב. השינויים בשימושי קרקע נבחנו בעזרת נתונים מחישה מרחוק ומתצלומי אוויר, והצביעו על עלייה בשטח הבנוי משנות ה-70 ועד ימינו, ירידה בגודל שטחי הפרדסים ועלייה בשטח של גידולי השורה. מושגים: פרבור, עיור, מטרופוליס, גידול אוכלוסין, שימושי קרקע, אגן ניקוז, שטחים בנויים (שטח מבונה), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים, שינוי אקלים, שימור המגוון הביולוגי, חישה מרחוק, תצלומי אוויר, דימות לווין.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית". נכתב ע"י יקיר פרייזלר י., רוטנברג א., הר נ., יצחק י., ספרינצין ש., גרינצוויג ז., יקיר ד, אקולוגיה וסביבה, 1(7) 51-41, 2016. במחקר במתואר בחנו את הגורמים והסיבות שהובילו לתמותת עצים ביער יתיר בעקבות שנות בצורת. הפעילות עוסקת במורכבות המערכת האקולוגית ומשלבת מונחים כגון: בית-גידול, קיבוע פחמן, ביומסה, תחרות ומדבור.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית". נכתב ע"י יקיר פרייזלר י., רוטנברג א., הר נ., יצחק י., ספרינצין ש., גרינצוויג ז., יקיר ד, אקולוגיה וסביבה, 1(7) 51-41, 2016. במחקר במתואר בחנו את הגורמים והסיבות שהובילו לתמותת עצים ביער יתיר בעקבות שנות בצורת. הפעילות עוסקת במורכבות המערכת האקולוגית ומשלבת מונחים כגון: בית-גידול, קיבוע פחמן, ביומסה, תחרות ומדבור.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "שרידות יער אורנים על גבול המדבר בעקבות שנות בצורת קיצונית". נכתב ע"י יקיר פרייזלר י., רוטנברג א., הר נ., יצחק י., ספרינצין ש., גרינצוויג ז., יקיר ד, אקולוגיה וסביבה, 1(7) 51-41, 2016. במחקר במתואר בחנו את הגורמים והסיבות שהובילו לתמותת עצים ביער יתיר בעקבות שנות בצורת. הפעילות עוסקת במורכבות המערכת האקולוגית ומשלבת מונחים כגון: בית-גידול, קיבוע פחמן, ביומסה, תחרות ומדבור.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: תזונה מקיימת וביטחון תזונתי בחקלאות בישראל – נתונים כמותיים מגידולי הצומח, גדעון טופורוב, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט, חנן בזק, אורי צוק-בר ויעל קחל. אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2018, גליון 4, (עמ' 27-18). בפעילות התלמידים נחשפים לנושאים הקשורים בתזונה מקיימת, משבר המזון העולמי ובטחון תזונתי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו לאתר ואושרו).