רשימת אתרי אינטרנט הכוללים משאבים מגוונים בנושא שינוי האקלים. הרשימה הוכנה על ידי Hisham Attia, אוניברסיטת ויקטוריה, אוסטרליה.

גיליון אוקטובר 2021 של “הסביבתון” מוקדש למשבר האקלים ולדו״ח ה־IPCC, ומציג את השלכות שינויי האקלים ואת הצורך הדחוף בפעולה חינוכית, סביבתית ומדינית. העלון כולל ריאיון עם פרופ’ נגה קרונפלד־שור על מדיניות האקלים בישראל, היערכות לאירועי קיצון והחשיבות של חינוך אקלימי המעודד תקווה ופעולה ולא חרדה. בנוסף מובא הסבר מפורט על דו״ח ה־IPCC, משמעות הממצאים המדעיים, העלייה בטמפרטורה העולמית והשלכותיה על הטבע, הבריאות והחברה. הגיליון מציע מערכי הוראה ודיונים כיתתיים סביב שינוי האקלים, שריפות ואירועי קיצון, תוך שימוש בגרפים, מודלים מדעיים ועבודה קבוצתית. עוד מוצגות דוגמאות לעשייה חינוכית סביבתית, כמו סדנאות חופים והשתלמויות בנושא נחלים ומשבר האקלים. בנוסף מוצגים ימי עיון, כנסים והשתלמויות מקצועיות למורים בתחום קיימות, אקלים וחינוך סביבתי.

משבר האקלים והדו"ח השישי של ה-IPCC - פרופ' נגה קורנפלד שור, מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה.

משבר האקלים והדו"ח השישי של ה-IPCC - פרופ' נגה קורנפלד שור, מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה.

התמקדות בשינוי האקלים כבעיה ללא הדגשת הפתרונות האפשריים, יכולה לייצר חרדה מיותרת אצל התלמידים. נקיטת צעדים רגולטוריים, מדיניים וטכנולוגיים משמעותיים באופן מיידי, יכולה במידה רבה לעכב את ההשלכות ההרסניות של שינוי האקלים. בתחנה זו נציג לתלמידים פתרונות טכנולוגים אפשריים להתמודדות עם שינויי האקלים.

מתאקלמים - שבוע שינוי האקלים העירוני בירושלים | יעל להמן, מנהל חינוך ירושלים - מצגת

הצעה לסיור וירטואלי בנחל אלכסנדר שבמסגרתו נערכת היכרות עם ערוץ הנחל, ועוסקים בנושאים כגון: בריאות המערכת האקולוגית בנחל ובסביבתו, בריאות המים, ספיקת מים, הצבים בנחל אלכסנדר.

הצעה לסיור וירטואלי בנחל אלכסנדר שבמסגרתו נערכת היכרות עם ערוץ הנחל, ועוסקים בנושאים כגון: בריאות המערכת האקולוגית בנחל ובסביבתו, בריאות המים, ספיקת מים, הצבים בנחל אלכסנדר.

עצים ויערות הם מאגרים של פחמן, והם קולטים ומאחסנים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. בתהליך הפוטוסינתזה הצמחים מפרקים את הפד"ח והופכים אותו לסוכר המשמש כאנרגיה לחילוף החומרים שלו, לצמיחה, פריחה, פירות וכדומה (תהליך המכונה קיבוע פחמן). כשהעצים מתים הם נרקבים ומתפרקים וחלק מהפחמן משתחרר חזרה לסביבה, כך גם במקרה של שריפה. עלים וענפים שנערמים על הקרקע תורמים להצטברות פחמן בקרקע. בפעילות זו התלמידים יבינו את החשיבות של עצים כמקבעי פחמן, כמספקי חמצן, כמשאב טבע וכמערכת אקולוגית, ואת ההיבטים הקשורים בעצים כדרך להתמודדות עם שינוי האקלים.

הרצאה מאת דר' שירה דסקל בעלת דוקטורט בניהול משאבי טבע וסביבה מאוניברסיטת חיפה. בשידור זה נחשפים לטיפול בפסולת בישראל ועל השפעות הרגולציה בנושא, במטרה לעודד את התלמידים לבחון את הנושא לעומקו, לנקוט עמדה ולייצר פחות פסולת. השידור עוסק בנושאים הבאים: ממצאי המחקר על שוק הפסולת העירונית המוצקה בישראל, עקרונות הרגולציה שיושמה בשנים 2015-1996, האם הושגו מטרות והיעדים שהגדיר המשרד לאיכות הסביבה?, השפעות והתוצאות של הרגולציה, העלות והתועלת של יישום הרגולציה

אפקט החממה הוא תהליך שבו חום נלכד בתוך האטמוספרה של כדור הארץ, בגלל גזי חממה אשר עוטפים את האטמוספרה, ולא נותנים לחום "לברוח", בדומה לקירות זכוכית בחממה. זהו מונח חיוני להבנת שינוי האקלים. בפעילות זו יתנסו התלמידים במודל פשוט של אפקט החממה אשר מדגים את היכולת של גזי חממה באטמוספירה ללכוד חום.

אוכלוסיית כדור הארץ גדלה ללא הפסק ויחד איתה עולה רמת החיים והצורך במוצרים, בתשתיות ובמתקנים ציבוריים. לשם כך אנו משתמשים בחומרי גלם שאותם אנחנו מפיקים ממשאבי הטבע של כדור הארץ. כמות המשאבים – החומרים – מוגבלת, וככל שאנחנו מנצלים אותם יותר הם הולכים ומתמעטים, קשה יותר ויותר למצוא חומרים וקשה יותר להפיק אותם. בפעילות זו התלמידים ילמדו על החשיבות של משאבי טבע וכמותם המוגבלת ויבינו את ההשלכות של הפקה ושל צריכה מוגברת של משאבי טבע

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי. מושגים: מדיניות, אנרגיה, משאבי אנרגיה מתכלים, משאבי אנרגיה מתחדשים, משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, דלק פוסילי, גזי חממה, תמ"ג (תוצר מקומי גולמי), תמהיל אנרגיה, הסכם פריז, פליטות פחמן, צמיחה בת קיימא, גז טבעי, גז מחצבים. תקציר המחקר: במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי. תקציר המחקר: במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג). לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

בפעילות זו התלמידים נחשפים למודל לניתוח עלות-תועלת של חלופות מדיניות במשק האנרגיה. נושאים  מתוכנית הלימודים: מערוכת אקולוגיות ויחסי אדם סביבה, משאב האוויר, תכנון וניהול סביבתי. תקציר המחקר: במחקר המתואר במאמר נבחנו ונותחו חלופות מדיניות עיקריות להפחתת פליטות גזי חממה בראייה ארוכת-טווח, באמצעות מודל חדשני לניתוח עלות–תועלת של החלופות השונות במשק האנרגיה הישראלי. התוצאות מראות כי על-ידי אימוץ מדיניות משולבת ניתן להפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה עד שנת 2050 בכ- 60% עד 90% ביחס לשנת 2015 , כמעט מבלי להשפיע על צמיחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג). לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל שיר טריקי ומידד קיסינגר | אקולוגיה וסביבה, גליון 2,עמ' 20-27, יוני 2019. הפעילות חושפת את התלמידים למחזור החיים של ייצור החלב, ומתייחס להשלכות הייצור על: אוויר, מים ואנרגיה.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל שיר טריקי ומידד קיסינגר | אקולוגיה וסביבה, גליון 2,עמ' 20-27, יוני 2019. הפעילות חושפת את התלמידים למחזור החיים של ייצור החלב, ומתייחס להשלכות הייצור על: אוויר, מים ואנרגיה.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות המבוססת על מאמר המעובד מתוך: מור–מוסרי ע., לואי ס., בר (קותיאל) פ. ובודובסקי א. (2016). השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב. אקולוגיה וסביבה, 5(4), עמ' 349-336. רעיית יתר הינה בעיה נפוצה באזורי המדבר בהם נפוצים אוכלוסיות העוסקות בגידול צאן למחייתן. הרעייה מזיקה לצמחייה בסביבה, והמשך הרעייה באופן בלתי מבוקר עלול להזיק לאזור באופן בלתי הפיך עקב חוסר היכולת של הצמחייה להתאושש. לכן, ישנה מגמה לנהל את האזורים הבעייתיים באופן של רעייה מתונה אשר מגבילה את כמות הרעייה. המחקר המוצג במאמר עוסק בנמלת הקציר כאורגניזם מהנדס סביבה אשר מעודד את התאוששות הצמחייה לאחר תקופה של רעיית יתר ומעבר לניהול השטח דרך רעייה מתונה. הפעילות מאפשרת ללומדים להיחשף לנושא של רעיית יתר על כלל היבטיה – החברתיים, הכלכליים והסביבתיים, וכן להיחשף לאופן בו אורגניזמים בסביבה מאפשרים התאוששות של המערכת האקולוגית לאחר פגיעה בה. הפעילות עוסקת בהשפעת גורמים ביוטיים - נמלות הקציר - על סביבתם. כמו כן הפעילות מתייחסת להשפעת החקלאות - גידול עיזים ורעיית יתר על הסביבה ולפעולות ממשק שנועדו לשקם את הסביבה בעקבות הנזקים.

מדריך למורה הכולל תשובון

"נקודות מפנה" (Tipping Points) הן שלבים קריטיים במערכת האקלים שבהם שינוי קטן עלול להוביל לתגובה מואצת ובלתי הפיכה, כמו קריסת מערכות טבעיות ושחרור גזי חממה נוספים. דוגמה לכך היא הפשרת הקרחונים, שעלולה להאיץ התחממות אזורית, לשנות את זרמי האוקיינוס ולהעלות את מפלס פני הים. בפעילות זו, התלמידים בוחנים טענות שונות בנושא הפשרת קרחונים ובודקים האם מדובר בעובדות מדעיות או במידע מטעה ("אמת או פייק"). הם עובדים בזוגות, חוקרים מקורות אמינים, ומנסחים מסקנה מנומקת. בסיום, הם מציגים את ממצאיהם במצגת שיתופית בפני הכיתה. הפעילות מפתחת חשיבה ביקורתית, אוריינות מדעית ושימוש מושכל בכלים דיגיטליים.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. מקומות המתאימים לחיי הנשרים עלולים להיות טובים גם למיקום חוות רוח, משום שיש בהם רוח שיכולה לסובב את הטורבינות ולייצר חשמל באופן קבוע. כשנשרים עפים בקרבת הטורבינות, הלהבים הנעים עלולים לפגוע בהם ולהרוג או לפצוע אותם באופן חמור. במחקר במתואר נאסף מידע אודות חוות רוח קיימות, וכאלה שמתוכננות לקום ביוון ונערכה השוואה בין מידע זה למידע על האזורים בהם חיות העוזניות השחורות (monachus Aegypius) במטרה לבחון את ההשפעה של חוות הרוח על העוזניות. הפעילות מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, תכנון וניהול סביבתי ואתיקה וסביבה, ועוסקת במונחים: ההתחממות הגלובלית, משבר אקלים, משאבי אנרגיה, משאבי אנרגיה מתחדשים, מינים בסכנת הכחדה, שימור מינים, רגישות סביבתית (נופית), תסקירי השפעה על הסביבה, שימור המגוון הביולוגי.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים לשינוי האקלים, השלכות של שינוי האקלים ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. בפעילות זו התלמידים יחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות

בשיעור זה התלמידים יכירו חלק מסל הכלים הבינלאומיים להקטנת פליטות כמו סחר וקיזוז בפליטות וידונו בשאלות אתיות הנוגעות לאחריות וצדק סביבתי. לסיכום ידונו לגבי תו הפחמן ויישומו בישראל. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 8 גזי חממה - של מי האחריות? (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו התלמידים ילמדו את נושא שינוי האקלים דרך סיור ובחינת היבטים שונים הקשורים לשינוי אקלים במרחב הציבורי. פעילות זו מזמנת התבוננות במרחב העירוני כאמצעי להעמקת המודעות וההבנה של נושא שינוי אקלים, ומתאימה לאחר למידה מקדימה של היבטים שונים ומושגים בנושא. הפעילות מזמנת פעולה ועשייה לפי בחירת התלמידים, על מנת לתת מענה להיבטים שזיהו בסיור אשר דורשים טיפול.

בפעילות זו התלמידים ילמדו את נושא שינוי האקלים דרך סיור ובחינת היבטים שונים הקשורים לשינוי אקלים במרחב הציבורי. פעילות זו מזמנת התבוננות במרחב העירוני כאמצעי להעמקת המודעות וההבנה של נושא שינוי אקלים, ומתאימה לאחר למידה מקדימה של היבטים שונים ומושגים בנושא. הפעילות מזמנת פעולה ועשייה לפי בחירת התלמידים, על מנת לתת מענה להיבטים שזיהו בסיור אשר דורשים טיפול.

ביחידה זו, נפרט כיצד ניתן ללמד את נושא שינוי האקלים באמצעות סיור בקניון. הקניון מאפשר לבחון את שינוי האקלים מנקודת מבט ייחודית הטומנת בתוכה מצד אחד את המתח בין תרבות הצריכה והבילוי שאנו רגילים אליו בעולם המערבי, ובין החובה שלנו כאזרחים מודעים ואחראים לדאוג לצמצום של ההשלכות הקשות של צריכה מוגברת הקשורות באופן הדוק לשינוי האקלים. הקניון מוכר למרבית התלמידים המבלים בו שעות מזמנם ומאפשר ללמוד על נושא שינוי האקלים מתוך התייחסות רלוונטית למרחב המוכר לחיי התלמידים, ולעורר את הדיון החשוב בין הנוחות וההנאה של הפרט לבין האחריות האזרחית ולטווח ארוך. יחידת ההוראה כוללת הכנה, סיור וסיכום (6 שעות). בנוסף מוצע לשלב פעילות אקטיביסטית בקניון כפועל יוצא של הסיור ומסקנותיו.

הצעה לסיור וירטואלי בים המלח. כניסה דרך הזדהות מטח או הזדהות משרד החינוך.

הצעה לסיור וירטואלי בים המלח. כניסה דרך הזדהות מטח או הזדהות משרד החינוך.

סיורים וירטואליים כאמצעי לעורר מודעות ומעורבות סביבתית - סוהיר סורה, בית ספר חקלאי ימה, זמר

סרטון להצגת המשאב "אוגדן ניסויים בנושא שינוי אקלים"

סרטון בערבית להצגת המשאב "אוגדן ניסויים בנושא שינוי אקלים"

סרטון להצגת המשאב "אוגדן פעילויות חקר נתונים"

סרטון בערבית להצגת המשאב "אוגדן פעילויות חקר נתונים"

סרטון להצגת המשאב "האקתון ככלי להתמודדות עם שינוי אקלים ועידוד יזמות בבית הספר"

סרטון בערבית לחשיפה למשאבי למידה בערבית

סרטון בערבית להצגת משאבים בנושא טביעת רגל פחמנית

סרטון להצגת משאבים בנושא למידה חוץ כיתתית

סרטון בערבית להצגת משאבים בנושא למידה חוץ כיתתית

סרטון להצגת המשאב "מדריך חינוך לפעולה"

סרטון בערבית להצגת המשאב "מדריך חינוך לפעולה"

סרטון להצגת הסביבתון בנושא תכנון מותאם אקלים

סרטון להצגת פעילויות חוויתיות לימי שיא ושגרת חירום

סרטון המציג פעילויות מתוקשבות במוודל בנושא שינוי אקלים

סרטון בערבית המציג פעילויות מתוקשבות במוודל בנושא שינוי אקלים

סרטון להצגת פעילויות סביב מאמרים מעובדים

סרטון להצגת יחידת ההוראה PFAS - כימיקליים נצחיים

סרטון בערבית להצגת יחידת ההוראה PFAS - כימיקליים נצחיים

מחוון מעודכן להערכת עבודת האקוטופ, רעיונות לאקוטופים בסביבה הקרובה והצעה להוראת האקוטופ מרחוק. תשפ"ב, 2022

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צריך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צקיך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

מדריך למורה הכולל תשובון

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. אוקיינוסים ודייריהם המגוונים מספקים לנו אוכל, מים, אוויר נקי, הכנסה ונופש, ובנוסף הם מאיטים שינויים אקלימיים מעשי ידי אדם. למרות זאת, נעשה מעט מדי על מנת להגן על מתנות אלו שהם מעניקים לנו. במחקר בחנו איזה חלק מכלל האוקיינוסים צקיך להיות מוגן על מנת לשמור על המגוון הביולוגי ועל כל שירותי המערכת האקולוגית החשובים שהם מספקים. הפעילות מתאימה להוראת הנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב האוויר ותכנון וניהול סביבתי, ועוסקת במושגים כגון: קיימות, שימור מגוון ביולוגי, שינויי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, שירותי טבע, שמורות טבע ודייג יתר.

לונדון אינה העיר היחידה החשופה לסכנות עקב עליית מפלס הים, המאיימת על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן. עליית המפלס נובעת משני גורמים: המסת הקרחונים היבשתיים בעקבות ההתחממות הגלובלית והתפשטות מי הים כשהם מתחממים. בפעילות זו התלמידים יכירו את עליית מפלס הים כחלק מהשלכות שינוי האקלים ועם הפתרונות לבעיה זו דרך צמצום פליטות גזי חממה והתמודדות עם העלייה במפלס הים.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר". נכתב ע"י סוארי, י., שיש ל., גפני ש., עמית ט., גלבוע מ., ברוקוביץ' ע. ויהל ג. ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, 2017, 8(3), 52-44. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא האסטואר, אזור מפגש בין הנחל ומי הים המתאפיין בשינויים קיצוניים בתכונותיו, של נחל אלכסנדר, ועל בתי הגידול באזור זה.

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: "עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר". נכתב ע"י סוארי, י., שיש ל., גפני ש., עמית ט., גלבוע מ., ברוקוביץ' ע. ויהל ג. ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, 2017, 8(3), 52-44. בפעילות זו התלמידים נחשפים לנושא האסטואר, אזור מפגש בין הנחל ומי הים המתאפיין בשינויים קיצוניים בתכונותיו, של נחל אלכסנדר, ועל בתי הגידול באזור זה.

מדריך למורה הכולל תשובון

עקרונות פדגוגיים בהוראת שינוי אקלים | פרופ' טלי טל, הטכניון

ערים רבות ברחבי העולם עושות מאמצים ומשקיעות משאבים כדי להפוך "חכמות" ולמתג עצמן ככאלה. האם כל עיר שמצטיידת במאות חיישנים הופכת מיד לעיר חכמה? ד"ר ענת צ'צ'יק משיבה על שאלה זו כמו גם על שאלות אחרות ובהן: מה הם האיומים שטומנת בחובה עיר חכמה, מי הם המרוויחים הפוטנציאלים ומי הם המפסידים ואם "חכם" בהכרח מתבסס על טכנולוגיה מתקדמת. בהרצאה מתבוננת המרצה באופן ביקורתי על העיר החכמה ונותנת דוגמאות מהעולם. כמו כן נסקרים שני מחקרים אקדמיים המדגימים מקצת מהאתגרים העומדים בפני מנהיגי הערים בבואם ליישם פתרונות חכמים.

ייצור מזון דורש משאבים רבים של קרקע, מים, דשן ועוד, ולכן בתהליך הייצור נפלטים גזי חממה רבים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות ייצור המזון על פליטת גזי חממה ויקבלו החלטה לבניית תפריט גם על פי שיקולי פליטת גזי חממה.

פיתוח אכפתיות ביחס לשינוי אקלים בתוך המרחב הכיתתי | ד"ר קרן קפלן מינץ, מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה.

פליטי אקלים מוגדרים כמי שנאלצו לעזוב את סביבתם הטבעית באופן זמני או קבוע עקב התחממות עולמית והשלכותיה (שריפות, סופות, הצפות, חום קיצוני, עליית מפלס הים וכו'). לפי דוחות האו"ם, בין השנים 2008-2016 נאלצו בכל שנה 21.5 מיליון איש בממוצע להגר בגלל סיבות אקלימיות. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת פליטי האקלים והגורמים לה.

כ-12% מהפסולת שאנו מייצרים בעולם היא פלסטיק שהפך לחלק גדול מהחיים שלנו. הפלסטיק קל, חזק וייצורו זול - אבל הוא הרסני לכדור הארץ. מדי שנה אנו מייצרים 430 מיליון טון של פלסטיק, שרובו הופך לפסולת לאחר שימוש אחד בלבד (340 אלף טון הוא משקל הפלסטיק המיוצר בשנה בישראל). בהינתן מצב של 'עסקים כרגיל' (כלומר ללא שינוי המצב הקיים), ייצור הפלסטיק ישולש עד 2060 והפלסטיק יגרום ל 19% מפליטת גזי החממה בעולם עד 2040 (ב 2019 הפלסטיק גרם ל 3.4% מפליטות גזי החממה העולמיות). על פי תחזית הבנק העולמי, ללא שינוי מדיניות דחוף, הפסולת העולמית תגדל ב-70% עד שנת 2050. בפעילות זו התלמידים יחשפו לבעיית פסולת הפלסטיק והקשר שלה לאורח החיים המודרני במדינות המפותחות ולפתרונות לבעיית פסולת.

פעילויות אקטואליה בכיתה - שני צור, מרכז בידינו

פעילות המבוססת על מאמר מעובד מתוך: יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים, נכתב ע"י אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזורע ופורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה, יולי 2017, גליון 3, (עמ' 36-43). בפעילות זו התלמידים נחשפים להשלכות של יבוא גרעינים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים על חדירת מינים זרים ומזיקים. תקציר המאמר: למדינת ישראל מיובאים מדי שנה מרחבי העולם כארבעה מיליון טונות של גרעינים המשמשים לתעשיית המזון ולהזנת בעלי חיים. לעיתים המשלוחים כוללים זרעים של מינים זרים המוגדרים כזרעי עשבים מזיקים. על מנת לבחון את היקף הבעיה של חדירה לא מכוונת של מינים זרים ומזיקים באמצעות גרעינים למספוא ולתעשייה המיובאים לארץ, הוחלט לבדוק את הרכב המשלוחים לתעשייה ולמספוא ולזהות את תכולתם. במאמר זה מוצגות תוצאות סקר שנערך בשנת 2010 ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

הפרפרים מוכרים כסמן ביולוגי לבריאות הסביבה ולזיהוי שינויים שחלים במערכת האקולוגית, בזכות רגישותם המיוחדת לשינויים סביבתיים. שינוי האקלים משפיע גם על פרפרים. בפעילות זו התלמידים יתנסו בניטור פרפרים כחלק ממיזם מדע אזרחי - ספירת הפרפרים.

יחידה זו עוסקת בפתרונות המגוונים לשינויי האקלים. יחידה זו מסתמכת על הרקע המדעי הנלמד ביחידות הקודמות: "מבוא לשינויי האקלים" ו"השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה". הבעיה והשלכותיה יכולות לעורר תחושות של חרדה ולכן ליחידה זו חשיבות רגשית רבה - היא מציגה בפני התלמידים מגוון רחב של פתרונות לשינויי האקלים שאפשר ליישם ומראה שהמצב אינו אבוד. התלמידים ילמדו על פתרונות מדעיים וטכנולוגיים, על פתרונות שיכולים להתוות במדיניות ובכלכלה והחשוב ביותר – גם על פתרונות שכל אדם יכול להשתתף בהם. מטרת היחידה - לעורר סקרנות ועניין של תלמידים וולקרוא להם לפעול ולהשתתף בפתרון. היחידה נפתחת בנושא התלות של האנושות באנרגיה ובאתגרים באספקת האנרגיה הזאת. לאחר מכן עוסקים במקורות אנרגיה חלופיים ופתרונות טכנולוגיים ומדעיים לעודף הפחמן הדו־חמצני שכבר באטמוספירה. בשיעור 4 יישמו התלמידים את הידע שרכשו במשחק תפקידים כיתתי להמחשת המציאות המורכבת שבה אנו חיים וכדי להבין שבכל זאת אפשר למצוא פתרונות לשינוי האקלים. סוף היחידה מוקדש למקום האדם הפרטי בפתרונות לשינויי האקלים.

הרצאה חמישית בסדרת המפגשים בנושא "התמודדות עם שינוי האקלים" כחלק ממפגשי הקורס לפיתוח מקצועי - "עדכון ידע מדעי" תשפ"ג. כיצד הטבע יכול לסייע בהתמודדות עם שינויי האקלים? מהם הפתרונות המבוססים על הטבע ומה תרומתם? על נושאים אלו ועוד בהרצאה. תמר רביב הינה ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה

בין הפתרונות השונים לשינויי האקלים עלינו לעודד פתרונות של מיתון - מיטיגציה (פעילות שמטרתה למנוע, להפחית או לדחות שינוי אקלים בעיקר בהפחתה של פליטות גזי חממה לאטמוספירה). לדוגמה שימוש באנרגיות חלופיות ונקיות, התייעלות אנרגטית, מיסוי ירוק והנדסת אקלים. בשיעור הזה יתנסו התלמידים בקבלת החלטות – הם ישקלו בכל אסטרטגיה את העלות לעומת התועלת שלה מנקודת מבטם של קבוצות בעלות אינטרסים שונים. העבודה תתבסס על הדמיה של en-roads, ארגון שצמח מתוך MIT Sloan (בית ספר לניהול של אוניברסיטת MIT). מטרת ההדמיה היא לקדם דיונים פוריים בנושא שינויי האקלים הנותנים את הדעת למורכבות הרבה הכרוכה בכך. ההדמיה מורכבת ומאפשרת רמת פירוט גבוה. ההצעה להלן היא ברמה הבסיסית ביותר. מורים המתעניינים באפשרויות נוספות יכולים לצפות בסרטון ההדרכה הזה או להיכנס לאתר. בפתיחה לשיעור ילמדו התלמידים לעבוד עם ההדמיה. בהצעה הראשונה במהלך השיעור יערכו התלמידים עבודה בסיסית בהדמיה ויענו על שאלות. בהצעה השנייה ייצגו התלמידים את האינטרסים של הקבוצות שניתנו להם ויחפשו דרך ההדמיה אסטרטגיה לצמצום ההתחממות הגלובלית המשרתת את מטרתם. חשוב להדגיש לתלמידים שהם צריכים להיכנס לדמות ולייצג את האינטרסים של הקבוצה שלהם ייצוג אמין בלי לערב את הרגשות האישיים שלהם (גם לקבוצות המייצגות את תעשיית דלקי המאובנים למשל). לסיכום הפעילות, תנהל הכיתה דיון ותנסה להגיע בו להסכמה בנוגע לאסטרטגיה הטובה ביותר למיגור של ההתחממות הגלובלית. שלב הדיון עשוי לקחת הרבה זמן, ולכן כדאי אם אפשר להקדיש לו שיעור שלם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה פתרונות לשינוי האקלים, שיעור 4 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

למים יש קיבולת חום גבוהה דבר המאפשר לאוקיינוסים לספוג חום פי 1000 מזה הנספג באטמוספירה. פעילות זו ממחישה את ההבדל בקיבולת החום בין האוויר למי האוקיינוסים באמצעות ניסוי.

פעילות זו מיועדת לסיכום ביניים או סיכום של תהליך הלמידה בנושא. היא כוללת בניה של מפת חשיבה בנושא (הסבר למטה) ויצירת קמפיין פרסומי או עיצוב פלייר מידעי בנושא. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 7 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

רקע מדעי למורה בנושא קרינה.

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק, להוסיף מאפיין הומוריסטי לאדם, ולעיתים גם לעורר ביקורת. בפעילות זו בתלמידים יביעו מסר בנושא שינוי האקלים באמצעות ציור קריקטורה.

שומרים על הניקיון במרחב הציבורי - דוגמאות מהארץ והעולם - נעמה לב, המרכז לחינוך לקיימות בסמינר הקיבוצים, אוניברסיטת חיפה

שומרים על הניקיון במרחב הציבורי - דוגמאות מהארץ והעולם - נעמה לב, המרכז לחינוך לקיימות בסמינר הקיבוצים, אוניברסיטת חיפה

בחוברת זו נסקרות שיטות שונות של מחקרי סביבה במטרה לבחור כיצד, האם ובאיזה אופן הם יכולים להשתלב בפעילות חקר בית ספרית (האקוטופ). בתחילת החוברת קיים איפיון של מטרותיה ומאפייניה של למידת החקר, לאחר מכן מוצגות שיטות שונות של מחקר סביבתי, ונבחנות האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש בחקר בשיטות השונות במסגרת האקוטופ. בנוסף, מוצג סיכום הממצאים ממפגש חשיבה משותף עם מורים למדעי הסביבה בנוגע להתאמת התכנים לתלמידים, דוגמאות לשאלות חקר במתכונות חדשות וחשיבה על הנחיית מורים לקראת הוראת חקר המבוססת על שאלות אלו. בסוף המסמך מוצגות המלצות לבחינתה של ועדת המקצוע.

שימוש במודלים וסימולציות ממוחשבות להוראת נושא האקלים | ד"ר תום ביאליק, המכללה האקדמית בית ברל

אמנות היא כלי לביטוי רגשי בדרך אותנטית המסייעת לבטא את הקול הייחודי של התלמיד. בפעילות זו התלמידים יוכלו להביע את עצמם באמצעות כלי עיצוב של בינה מלאכותית (AI)

בפעילות זו התלמידים ינתחו מקורות מידע על נחילי הארבה אשר פשטו על אפריקה בתחילת 2020 בליווי דף עבודה, ויבינו את הקשר בין שינוי אקלים להתפשטות הארבה ואת השפעתו על הביטחון התזונתי באפריקה ועל המצב הבריאותי. התלמידים יבינו את הקושי של המדינות המתפתחות המאופיינות בחוסר יציבות כלכלית ופוליטית בטיפול בנחילי הארבה. התלמידים ידונו ביתרונות ובחסרונות של הפתרון הקיים - ריסוסים והדברה - וינקטו עמדה אישית בנושא או יציעו פתרונות משלהם לבעיה. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו התלמידים ייחשפו לתופעה של היעלמות הדבורים ומאביקים אחרים בהשפעת שינויי האקלים ויבינו את ההשפעה של היעלמות המאביקים על הביטחון התזונתי ועל המצב הבריאותי. התלמידים ידונו בפתרונות אפשריים לבעיית היעלמות המאביקים. חשוב להדגיש ששינוי אקלים הם רק אחד מכמה גורמים הפוגעים באוכלוסיית הדבורים: היעדר מזון זמין, טפילים ומחלות שגורמים חיידקים ונגיפים, וחשיפה לקוטלי חרקים וקוטלי עשבים. אפשר ללמוד עוד על הגורמים להיעלמות הדבורים בסרטון ובפעילות המקדימה למאמר בנושא השפעת חומרי הדברה על דבורים באתר אקולוגיה בסביבה מתוקשבת.  להלן שלושה מקורות מידע שמהם ילמדו התלמידים: קטע קריאה (כלכליסט), קטע קריאה (זווית) או סרטון (6 דקות, אנגלית). אפשר לתת את שלושתם או להתאים את מקור המידע לרמת התלמידים. נבקש מהתלמידים לקרוא את מקורות המידע ולענות על השאלות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 5 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

משטר הגשם הוא פיזור הגשמים הצפוי באזור מסוים (או פריסת המשקעים לאורך עונת הגשמים) והוא מורכב מגורמים רבים, ביניהם: כמות הגשם השנתית, אורך עונת הגשם ועיתויה, כמות הגשם המקסימלית, התפלגות פרקי הגשם, אורכם וכמות המשקעים בהם, התפלגות פרקי היובש ואורכם. בישראל צפוי שינוי במשטר הגשמים בעקבות שינויי האקלים - ישראל שוכנת בין רצועת המדבריות העולמית מדרום, ואירופה הגשומה מצפון. בשל שינוי האקלים רצועת המדבריות נעה צפונה, ישראל הופכת חמה יותר ויבשה יותר, הים התיכון מתחמם, ואזורי הגשם של אירופה נעים צפונה ומתרחקים מאיתנו. תחזיות צופות שבישראל תהיה ירידה משמעותית בכמות המשקעים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות של שינוי האקלים הנובעות מהשינוי בדפוסי המשקעים

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. לטיסות יש מחיר סביבתי כבד מאוד. בעידן של "שמיים פתוחים" התרבו מאוד הטיסות. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדלה ב-87% בין 1990 ל-2006. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם. מאידך, בימי משבר הקורונה נסגרו השמיים ובבת אחת הופסקו כל הטיסות. האם יכול להיות מצב דומה בו יפחיתו את הטיסות על מנת לצמצם את פליטות הפחמן? בפעילות זו התלמידים: יכירו את מחשבון הפד"ח הנפלט מטיסות, יביעו עמדה לגבי נכונותם האישית להימנע מטיסות, יכירו המלצות ויעלו רעיונות לצמצום ההשפעות הסביבתיות של טיסות, יפעלו להגדלת החשיפה להמלצות אלו. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה התלמידים יציעו פעילויות לצמצום פליטות גזי החממה שבתחום השפעתם. התלמידים יציעו פרוייקטים לצמצום פליטות ומדדים להערכתם, יציגו את הפרויקט שלהם וייתנו הערכה לשאר הפרויקטים. ניתן להרחיב פעילות זו לפעילות של האקתון. מידע בחוברת האקתון ככלי להתמודדות עם שינוי אקלים ועידוד יזמות בבית הספר. פעילות זו מתוך יחידת הוראה מבוא לשינוי האקלים, שיעור 10 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה יתוודעו התלמידים לקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון ויבינו כמה מההשלכות של שינוי האקלים על האדם. מיגור הרעב הוגדר יעד מרכזי של האו"ם לפיתוח בר קיימא (מידע בהמשך). בפתיחת השיעור יכירו התלמידים את המונח ביטחון תזונתי ואת הקשר בין מצב כלכלי לבעיות תת־תזונה, לרעב ולהשמנת יתר. במהלך השיעור יעמיקו התלמידים בקשר בין שינוי האקלים למשבר המזון באמצעות הדמיה המראה קשר בין פליטות גזי חממה ופעולות התאמה לבין רמת הפגיעוּת לחוסר ביטחון תזונתי במדינות לאורך זמן. לסיכום ידונו התלמידים בתרחישים העתידיים ויציעו פתרונות. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 4 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בפעילות זו יכירו התלמידים את ההשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים והצורך להיערך מראש לקראת משבר בריאותי. לשינוי האקלים השפעות רבות על בריאות האדם. אלו כוללות השפעות ישירות ועקיפות. דוגמאות השפעות ישירות הן העלייה בתדירות גלי החום ובעוצמתם או השפעות של אירועי מזג אוויר קיצוני כמו שיטפונות או שרפות ענק. השפעות עקיפות לעיתים קרובות מתווכות דרך מערכות אקולוגיות אשר משתנות כתוצאה משינוי אקלים - למשל מחלות הנישאות על בעלי חיים או חיידקים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 3 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

בשיעור זה יבינו התלמידים ששינויי האקלים מאיימים על המגוון הביולוגי דרך הדוגמה של השפעתם על האלמוגים. הם יכירו את המערכת האקולוגית וילמדו על חשיבות האקולוגית של אלמוגים. פעילות זו מתוך יחידת הוראה השפעות שינוי האקלים על הטבע ועל החברה, שיעור 2 (פיתוח: ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר הגר ליס, מרכז בידינו)

לשינוי האקלים השפעות רבות על הים אשר באות לידי ביטוי בפגיעה בוויסות האקלים, התממות הים, עלייה בחומציות הים, עלייה במפלס המים, שפעה על המגוון הביולוגי, פגיעה כתוצאה מאירועי קיצון והשפעה על הים העמוק. בפעילות זו נחשוף את התלמידים לים כמשאב והתועלות שלו לבני האדם ולהשלכות שינוי האקלים על הימים והאוקיינוסים

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

פעילות המבוססת על מאמר מדעי. ישנה הסכמה בקרב המדענים שפעולות האדם, כגון שריפת דלקים מאובנים, גורמים לאטמוספרה של כדור הארץ ללכוד חום רב יותר, המוביל לשינויי האקלים. במחקר בחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על אגמים ומקורות מים מתוקים גדולים באמצעות בחינה של צמחים מתים ואצות שנלכדו במשקעי האגם. פעילות זו מתאימה לנושאים: מערכות אקולוגיות, משאב המים ומשאב האוויר, ועוסקת במונחים: שינוי אקלים, אפקט החממה, אקולוגיה, פיטופלנקטון, ניטריפקציה, פריחת אצות, מארג מזון.

פסולת ימית מוצקה היא בעיה סביבתית כלל-עולמית, המשפיעה על האדם ועל מערכות אקולוגיות רבות בים ובחוף. בשנים 2012–2018 נערך מחקר סביבתי מקיף, שניטר ובחן את הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל, במטרה לספק כלים להתמודדות עם בעיה זו. המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם. למרות הירידה שנצפתה בכמות שקיות הפלסטיק ובריכוז הפלסטיק בחופים, יש להמשיך במאמצים להפחתת כמות פסולת הפלסטיק המגיעה לחופים ולים. המאמר מציג מספר המלצות כיצד ניתן לעשות זאת וביניהן: צמצום צריכת כלים חד-פעמיים; הגברת המודעות; וניהול נכון יותר של הפסולת בסביבה החופית. הפעילות המלווה את המאמר כוללת חשיפה לבעיית הפסולת בחופים ובסביבות מימיות והשלכותיה על הסביבה, הכלכלה והחברה.

פסולת ימית מוצקה היא בעיה סביבתית כלל-עולמית, המשפיעה על האדם ועל מערכות אקולוגיות רבות בים ובחוף. בשנים 2012–2018 נערך מחקר סביבתי מקיף, שניטר ובחן את הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל, במטרה לספק כלים להתמודדות עם בעיה זו. המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם. למרות הירידה שנצפתה בכמות שקיות הפלסטיק ובריכוז הפלסטיק בחופים, יש להמשיך במאמצים להפחתת כמות פסולת הפלסטיק המגיעה לחופים ולים. ניתן לעשות זאת דרך מגוון פעולות, כגון צמצום צריכת כלים חד-פעמיים; הגברת המודעות לבעיית זיהום הפלסטיק בים, לרבות בדלי סיגריות שאינם מתכלים; ניהול נכון יותר של הפסולת בסביבה החופית, הכולל התאמת תדירות ניקוי החופים לקצב הצטברות הפסולת בהם.

מדריך למורה הכולל תשובון

הכחדת מינים הוא תהליך טבעי, אולם השפעת האדם על כדור הארץ הביאה להגברת קצב הכחדת המינים ופגיעה במערכות הא קולוגיות באופן חסר תקדים. הגורמים המרכזיים לשינויים במגוון המינים הם הרס, אבדן וקיטוע בתי גידול כתוצאה מתהליכי הפיתוח מואצים - הפיכת השטחים הטבעיים לשטחים מבונים וקיטוע השטחים ע"י כבישים ותשתיות; מינים פולשים המשבשים תהליכים אקולוגים טבעיים כמו המיינה ההודית שהובאה לישראל לצפארי שבפארק הירקון בתל אביב והתפשטה משם לכל הארץ וכיום כנראה, פוגע ת בצורה משמעותית באוכלוסיות של מיני עופות מקומיים; זיהום קרקע, מים ואויר משפיעים על מרבית בתי הגידול ומאיימים על המגוון הביולוגי ; ניצול יתר של משאבי הטבע ושטחים טבעיים, שינוי אקלים ועוד, מאיימים על למעלה ממיליון מינים בעולם שעלולים להיכחד כתוצאה משינויים אקלימיים. מדע אזרחי – כאשר הציבור מדווח על תצפיותיו במינים מסוימים יכולים החוקרים בעזרת ניתוחים סטטיסטיים ומודלים מורכבים, לעקוב אחר שינויים בגודל האוכלוסיות ובתפוצת המינים. ניטור שיטתי מעקב מתמשך לאורך זמן, מאפשרים טוב יותר לעקוב אחר השינויים לאורך זמן. דוגמה לכך היא ספירת הציפורים השנתית. הפעילות המוצעת כוללת מספר שלבים, ניתן לבחור אלו שלבים לבצע בהתאם לזמן העומד לרשותכם: א. היכרות עם מדע אזרחי בכלל ועם מיזמים של תיעוד מגוון ביולוגי בישראל וספירת הציפורים בפרט ב. הכנה לקראת ספירת הציפורים – הכרת מיני הציפורים, תכנון שאלות חקר ג. יציאה לתצפית בציפורים והזמנה לפעילות תורמת ד. ניתוח תוצאות של התלמידים וניתוח תוצאות של כלל הספירה."

פעילות סביב מאמר מעובד המשלבת נושאים מגוונים, ביניהם: שימושי קרקע והשינויים שעברו, חישה מרחוק ושטחים פתוחים והקשר שלהם להתמודדות עם שינוי האקלים. המאמר עוסק בשינויים שעובר השובל העירוני-כפרי בישראל הכוללים שינויים בשימושי הקרקע שאפיינו אותו תקופה ארוכה. המחר בוחן אתההשינויים שחלו לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג שבמרכז הארץ, המייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב. השינויים בשימושי קרקע נבחנו בעזרת נתונים מחישה מרחוק ומתצלומי אוויר, והצביעו על עלייה בשטח הבנוי משנות ה-70 ועד ימינו, ירידה בגודל שטחי הפרדסים ועלייה בשטח של גידולי השורה. מושגים: פרבור, עיור, מטרופוליס, גידול אוכלוסין, שימושי קרקע, אגן ניקוז, שטחים בנויים (שטח מבונה), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים, שינוי אקלים, שימור המגוון הביולוגי, חישה מרחוק, תצלומי אוויר, דימות לווין.

פעילות סביב מאמר מעובד המשלבת נושאים מגוונים, ביניהם: שימושי קרקע והשינויים שעברו, חישה מרחוק ושטחים פתוחים והקשר שלהם להתמודדות עם שינוי האקלים. המאמר עוסק בשינויים שעובר השובל העירוני-כפרי בישראל הכוללים שינויים בשימושי הקרקע שאפיינו אותו תקופה ארוכה. המחר בוחן אתההשינויים שחלו לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג שבמרכז הארץ, המייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב. השינויים בשימושי קרקע נבחנו בעזרת נתונים מחישה מרחוק ומתצלומי אוויר, והצביעו על עלייה בשטח הבנוי משנות ה-70 ועד ימינו, ירידה בגודל שטחי הפרדסים ועלייה בשטח של גידולי השורה. מושגים: פרבור, עיור, מטרופוליס, גידול אוכלוסין, שימושי קרקע, אגן ניקוז, שטחים בנויים (שטח מבונה), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים, שינוי אקלים, שימור המגוון הביולוגי, חישה מרחוק, תצלומי אוויר, דימות לווין.