כדור הארץ מתחמם בקצב מהיר, והסיבה המרכזית לכך היא העלייה הדרמטית בכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. אבל איך המדע יודע שההתחממות נובע מפעילות האדם? האם ייתכן שההתפרצויות געשיות אחראיות לכך? ואולי מדובר פשוט בחלק ממחזור אקלים טבעי של כדור הארץ? בהרצאה מוצגים הנתונים העומדים בבסיס הידע של תפקיד האדם ביצירת ההתחממות הגלובלית. ספציפית נענה על השאלות הבאות: מהם מחזורי האקלים הטבעיים של עידני קרח וכיצד הם נוצרו? האם ההתחממות הנוכחית היא חלק ממחזור טבעי, או תוצאה ישירה של פעילות אנושית? מאיפה ולאן הולך הפחמן הדו-חמצני ואיך יודעים שהעלייה בכמות שלו היא בגלל פעילות האדם?

שינויים והחרפה של מזג אויר קיצוני הם מהביטויים הבולטים של שינויי אקלים. לאחר הבהרה קצרה על ההבדל בין אקלים למזג אויר ועל הקשר (הלא תמיד ישיר) בין התחממות גלובלית ומזג אויר קיצוני, נעבור לדון על מודלים מתמטיים לחיזוי מזג אויר ולתחזית אקלימית. מדוע ניתן לספק תחזיות אקלימיות 10 שנים קדימה כאשר מודל מזג אויר מספק תחזית אמינה רק 10 ימים קדימה? האם וכיצד ניתן ליחס ארוע מזג אויר קיצוני לשינויי אקלים? האם ישנו גבול לרמת האמינות של תחזיות ואיך מנהלים סיכונים בידיעה שקיימת אי ודאות בתחזיות? וכמובן - האם AI יציל אותנו?

בהרצאה אור מציגה את מתודולוגיית ה LCA המהווה כלי אנליטי מרכזי המאפשר למדוד ולכמת את ההשפעות הסביבתיות של מוצרים ותהליכים באופן מדעי ומדויק. נפתח בסקירה של השינוי התפיסתי שעבר עולם הקיימות בעשורים האחרונים – מהתמקדות בהעלאת מודעות למשבר האקלים ועד למעבר המעשי לחיפוש פתרונות טכנולוגיים ומדיניותיים מבוססי נתונים. דרך דוגמה יומיומית של בחירת אריזת משקה, נלמד כיצד בוחנים מוצר מ"העריסה ועד הקבר", ונבין מדוע אין כמעט אף פעם פתרון אחד שהוא "מושלם" סביבתית, אלא מערכת של שיקולים ופשרות. בהמשך, נבחן כיצד ה LCA משמש כלי מחקרי קריטי בפיתוח טכנולוגיות חדשות באקדמיה ואיך הוא הופך לסטנדרט מחייב בתעשייה הגלובלית. נסיים בסקירה של המגמות הרגולטוריות העדכניות, בדגש על המעבר מדיווח וולנטרי לחובת דיווח סביבתי מחמירה באיחוד האירופי, והמשמעויות הנגזרות מכך על התעשייה והכלכלה המקומית והעולמית

בהרצאה מוצגים העקרונות הבסיסיים של הבנייה הירוקה ומוסבר כיצד הם מתפתחים כיום לתחום רחב ומתקדם יותר של תכנון מבוסס-ביצועים סביבתיים. ניתנת סקירה על דרכים לאופן בו שילוב של טכנולוגיות חדשניות – חישה מרחוק, למידה מכונה, אנליזות אנרגיה ומיקרו-אקלים, וכן מציאות מדומה ורבודה – מאפשר לחוקרים ולאדריכלים להבין טוב יותר את השפעת הסביבה על המבנה והעיר. באמצעות דוגמאות ממחקרי המעבדה לחקר ביצועים סביבתיים בארכיטקטורה (EPDL), מוצג כיצד ניתן לעבור מהגישה של "בנייה ירוקה" אל עבר אינטגרציה מלאה של נתונים סביבתיים בכל שלבי התכנון – מהחדר הבודד ועד לרמת העיר – בדרך אל סביבה בנויה חכמה, מסתגלת, ורגישה לאקלים המשתנה.

בהרצאה נדבר על מדידה מדויקת של תופעות אקלימיות הכרחית לצורך הערכות של שינוי האקלים. עד עתה ניטור מזג האוויר היה מבוסס על מיכשור יעודי שהוא יקר בהתקנה ובתחזוקה ולכן מספק כיסוי מוגבל ומדידות ברזולוצית זמן-מרחב נמוכה. בהרצאה זותוצג גישה מהפכנית לניטור מזג אויר על בסיס מידע המופק מאותות אלחוטיים המשמשים לתקשורת בטכנולוגיות שונות. מאחר ורשתות תקשורת אלחוטית, לרבות תקשורת סלולרית, נמצאות כמעט בכל מקום על פני היבשה בכדור הארץ, הטכנולוגיה המבוססת על גישה זו מהווה פתרון למגבלות המיכשור הייעודי. יועלו העקרונות הפיזיקליים העומדים בבסיס גישה זו, יסקרו הישיגי המחקר בתחום, יודגמו יישומיה לחיזוי שטפונות, ויידונו האתגרים ליישומה האופרטיבי.

הרצאתו של פרופסור יצחק מזרחי העוסקת בתפקיד הקריטי של קהילות מיקרוביאליות במערכת העיכול של פרות והשפעתן על משבר האקלים. הסקירה מסבירה כיצד חיידקים במעי הפרה מפרקים תאית לאנרגיה, ובתהליך זה פולטים גז מתאן בעל השפעה חזקה על אפקט החממה. מזרחי מציג מחקרי ליבה המראים כי הגנטיקה של המאכסן משפיעה על הרכב המיקרוביום, מה שמאפשר פיתוח תוכניות רבייה להפחתת פליטות ושיפור היעילות התזונתית. בנוסף, ההרצאה בוחנת את תהליך הבנייה האקולוגית של חיידקי המעי מרגע הלידה ואת יכולת החיזוי של התפתחותם. לסיום, מוצג ממצא מרתק על הימצאות חיידקים מפרקי תאית בקרב בני אדם, עדות לקשר האבולוציוני ארוך השנים עם עולם החי והצומח.

ההרצאה סוקרת כיצד גוגל רותמת בינה מלאכותית (AI) למאבק במשבר האקלים דרך שלושה צירים: הבנת כדור הארץ, הסתגלות לאסונות והפחתת פליטות. ד"ר אליאב בוכניק מציג פרויקטים להצלת חיים כמו חיזוי שיטפונות ושריפות (המפותחים ברובם בישראל) והנגשתם בחינם למדינות ללא תשתיות טכנולוגיות. בתחום הפחתת הפליטות, הוצגו פתרונות לאופטימיזציה של רמזורים בערים וצמצום פסי התעבות של מטוסים המחממים את האטמוספירה. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת לנתח כמויות עתק של נתוני לוויין ומפות כדי לספק התראות בזמן אמת לקהילות וגופי הצלה לפני הגעת הוריקן או הצפה. ההרצאה מדגישה שעל אף צריכת האנרגיה הגבוהה של ה-AI, הוא מהווה כלי קריטי למאבק במשבר האקלים.

ההרצאה עוסקת בטכנולוגיות "הנדסת אקלים", ובמיוחד בלכידה, קיבוע ושימוש בפחמן דו-חמצני ככלי להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.המרצה הציג שתי גישות מרכזיות: לכידה ישירות מהארובות במפעלים (ריכוז גבוה) לעומת לכידה ישירה מהאוויר (ריכוז נמוך אך השפעה גלובלית).לאחר לכידת הפחמן, ניתן להחדירו לעומק האדמה לקיבוע ארוך טווח בסלעים מתאימים, או להשתמש בו כמשאב לייצור דלקים סינתטיים וחומרי בנייה.למרות הפוטנציאל, קיימים חסרונות משמעותיים כגון עלויות כלכליות גבוהות מאוד, צריכת אנרגיה עצומה בתהליך הדחיסה וחשש מדליפות מהמאגרים.המרצה הדגיש כי בישראל קיימים אתרים פוטנציאליים לקיבוע פחמן (בעיקר בנגב וברמת הגולן), אך יישום הטכנולוגיה דורש סיבסוד ממשלתי וחדשנות טכנולוגית שטרם הבשילה.

שינוי  האקלים, הנמצא כיום בראש הכותרות בישראל ובעולם, הוא חלק ממשבר עמוק ורחב יותר. טיפול בשינוי האקלים מחייב טיפול במקביל בכמה סוגיות כגון הידלדלות משאבי טבע, הכחדת מינים, הרס קרקעות ובתי גידול, זיהום הסביבה, זיהום והידלדלות מקורות מים וזיהום האוויר והאוקיינוסים. הפתרונות למשבר הסביבה והאקלים מחייבים שינוי פרדיגמות חברתיות, כלכליות ומוסריות. ללא שינויים אלה, משבר הסביבה והאקלים עלול להחריף ולהוביל לסדרה בלתי פוסקת של משברים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.

בהרצאה ניתן דגש על חשיבות של מודלי אקלים בזיהוי, חיזוי ומחקר משבר האקלים. מודגם איך ההתפחות של מודלי אקלים בעשרות שנים האחרונות איפשרה לנו להשתמש במודלים אלו כדי לייחס שינויים במערכת האקלים לפעילות בני האדם. בנוסף, נראה איך המודלים חוזים שאקלים כדור הארץ ישתנה בעשרות השנים הקרובות וכמה וודאות יש לנו בשינויים אלו. קישורים לסרטונים שהוצגו בהרצאה: שקופית 11 - קרח בקוטב הצפוני שקופית 22 ו55 - הזרימה באטמוספירה שקופית 23 - טורבלנציה באטמוספירה (לא הוידאו המקורי אבל מראה אותו הדבר) שקופית 56 - זרם הסילון שקופית 57 - הזרימה באוקיינוס

המושג "גבולות פלנטריים" מגדיר את המרחב הבטוח לפעילות אנושית על כדור הארץ במטרה למנוע שינויים סביבתיים בלתי הפיכים. הגבולות הפלנטריים קובעים את התנאים המינימליים הדרושים לשמירה על מערכות אקולוגיות תקינות, המאפשרות את קיומו של המין האנושי ושגשוגו.

למגזר האנרגיה חלק משמעותי בפליטות גזי החממה הגורמים למשבר האקלים הגלובלי. כחלק מההתמודדות העולמית עם משבר זה, ובהתאם להמלצות המדענים, המדינות המפותחות מפרסמות תוכניות לאיפוס פליטות גזי החממה עד לשנת 2050. בכדי ליישר קו עם מדינות אלו, פותח במשרד האנרגיה מודל ונכתבה תוכנית להשגת איפוס פליטות (נטו) של גזי החממה ממגזר האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050. במפגש הוצגו בקצרה המאפיינים של משק האנרגיה הישראלי והייחודיות שלו מול משקים אחרים בעולם המערבי, והוצגה מפת הדרכים של המשרד להשגת איפוס הפליטות.

מזון ומים הם משאבים לאומיים חיוניים הנדרשים הן להישרדות מיידית והן לבטחון תזונתי בימי שגרה. שניהם מושפעים ישירות משינויי האקלים ואתגרי הסביבה. בטחון מזון מתייחס למצב שבו ליחידים, למשקי בית ולקהילות יש את האמצעים הפיזיים, החברתיים והכלכליים לגשת למזון מספק, בטוח ומזין העונה על דרישות התזונה והעדפות המזון שלהם, ומאפשר אורח חיים פעיל ובריא. תכנון בטחון מזון ברמה הלאומית מחייב גישה רב-ממדית המקיפה את כל שרשרת המזון, לרבות מודלים כלכליים לאומיים המשפיעים עליו. קבוצת המחקר של מוסד נאמן עוסקת במגוון רחב של תחומים המרכיבים את מערכת בטחון המזון: מים, חקלאות, אחסון ועיבוד של תוצרת מקומית ומיובאת כאחד, נגישות לציבור, דפוסי צריכה, כוח אדם וטכנולוגיות, וכן ההיבטים הסביבתיים הכרוכים בכל תהליך ייצור והפצת המזון. בהרצאה נציג את הנושא בהקשר הגלובלי והישראלי, וכן את הגישה והתכניות ארוכות הטווח שיכולות לשפר את ההתמודדות שלנו עם האתגר.

בהרצאה מוסבר מהם מחזורים ביוגיאוכימיים תוך התמקדות בשלושה מהם: מחזור הפחמן, מחזור החנקן ומחזור הזרחן. ינתנו דוגמאות לריאקציות המעבירות יסודות ממצב למצב ומושגים הקשורים לתהליכים, התייחסות להשפעת האדם (העצומה) על כל מחזור, למושגי זמן – כמה מהר "עובדים" רכיבים שונים במחזור, ולמנגנוני משוב והקשר שלהם לסביבה ולשינוי האקלים.

קרקעות כדור הארץ הינן משאב שהולך ונעלם. תהליכי עיור נרחבים ועיבוד קרקעות בחקלאות המודרנית גורמים לפגיעה באיכות, בזמינות, ובפוריות הקרקע. מדי שנה אלפי דונמים של קרקעות מניבות אובדים בעקבות תהליכי המלחה וזיהום, הידוק, בליה וסחף, וירידה בתכולת החומר האורגני של הקרקע. בכדי לאפשר המשך אספקת מזון איכותי ובכמות מספקת לאוכלוסיית כדור הארץ, יש לפתח שיטות חקלאיות שלא יפגעו בתכונות הקרקע ובפוריותה. בהרצאה אציג מושגים בסיסיים במדעי הקרקע, אסביר מדוע כדור הארץ עומד בפני סכנה אמיתית לאיבוד משאבי הקרקע, ונדון על דרכי התמודדות לצמצום הפגיעה של החקלאות המודרנית בקרקעות כדור הארץ.

לזרמים באוקיינוס תפקיד חשוב במערכת האקלים, בין השאר בהסעת חום מקווי רוחב נמוכים לגבוהים ובסילוק פחמן דו-חמצני (CO₂) מהאטמוספירה. ההרצאה תסקור את הזרמים העיקריים באוקיינוסים ואת הכוחות המניעים אותם. בנוסף, תעסוק בדרכים השונות לחקר הזרמים והשפעתם על האקלים, כולל שימוש במודלים בעלי רמות סיבוכיות שונות.

מדינת ישראל נמצאת באיזור עם זמינות מים נמוכה יחסית ומאד לא יציבה. עם זאת, גידול האוכלוסייה המהיר בישראל מייצר עלייה מתמדת בצריכת מים. השילוב של שניים מייצר אתגרים רבים למשק המים הישראלי. למרות זאת, ישראל נחשבת לאחת המדינות עם אמינות אספקת מים מהגבוהות בעולם, ואיכות מים מצוינת. על מנת להמשיך ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים הללו, משק המים המים הישראלי נדרש לנצל את מקורות המים השונים בצורה מקיימת שמבטיחה את אמינותם ואיכותם גם לדורות הבאים. כחלק ממאמץ זה, רשות המים דואגת לאתר זיהומים של מקורות מים ולשקם אותם. זיהומי מים נגרמים ע"י פעילויות מגוונות כגון דישון, הדברה, פעילות תעשייתית, הספקת דלק ועוד. בהרצאה נלמד על זיהומי מקורות מים: איך ואיפה הם נוצרים, איך מטפלים בהם ואיך ניתן למנוע את היווצרותם. נתמקד במזהמים מסוג תרכובות PFAS, אשר רק בשנים האחרונים עלו למודעות ומהווים אתגר גדול במיוחד למשקי מים ברחבי העולם.

פעילות אנושית משחררת לסביבה מזהמים אנתרופוגניים, הנמצאים בקרקע, מים ואוויר. גורלם של מזהמים אלה נקבע על ידי תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות, לצד האינטראקציות שלהם עם רכיבי הסביבה. הרצאה זו עוסקת בקשרים בין מאפייני המזהמים – מסיסות, הידרופוביות, קוטביות, ומבנה כימי – לבין תהליכי הסעה, פירוק והצטברות שלהם במערכות אקולוגיות שונות. נבחנים ההבדלים בין מזהמים אורגניים ואי-אורגניים, תהליכי ספיחה לקרקע וחלקיקים קולואידיים, וכן תפקידם של מנגנוני פירוק ביולוגיים וכימיים בקביעת זמן השהייה של המזהמים בסביבה. בנוסף, מתבצעת סקירה של מצב תפוצת המזהמים השונים בארץ ובעולם. לבסוף, מוצגים מחקרים עדכניים, כולל עבודת המעבדה, אשר עוסקים בניצול חומרים טבעיים לניקוי מזהמים מהמים ובפיתוח שיטות ניטור חדשניות. ההרצאה מספקת הבנה מעמיקה על הדינמיקה של מזהמים בסביבה ותדגיש את האתגרים והפתרונות האפשריים בהתמודדות עם זיהום סביבתי.

ההרצאה עוסקת ביחסי הגומלין הדו-כיווניים בין זיהום אוויר ושינויי אקלים, ומציגה זווית ראייה הוליסיטית להבנת הקשרים בין תופעות שונות הנמצאות כיום בחזית השיח המדעי והציבורי בהקשר לתופעות סביבתיות בקני מידה מרחביים שונים.

ההרצאה עוסקת בסוגיות של מדיניות סביבתית בישראל, ומוצגות בה דוגמאות מייצגות של מדיניות סביבתית בישראל מהעבודה של תמר זנדברג היום ומהתקופה שלה במשרד להגנת הסביבה.

חלבון אלטרנטיבי (חלבון תחליפי) הוא מונח שמתייחס לחלבון שפותח באמצעות תהליכים טכנולוגיים מתקדמים תוך יצירת מוצר שהערך התזונתי, והתפוקה החלבונית בתוכו, דומות לחלבון ממקורות בעלי חיים. בשר מבוסס חלבונים אלטרנטיביים עשוי לספק מקור של חלבון מלא תוך הפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה וחסכון במים ובשימושי קרקע. בהרצאה זו נעמיק בנושא זה.

פליטות של גזי חממה, הן גורם מרכזי לשינויי האקלים ולנזקים שונים שהם גורמים לחברה ולכלכלה. השפעות אלה מייצרות עלויות שאינן מכוסות על ידי המעורבים בפעילות הכלכלית שגרמה להן, ולמעשה הציבור הרחב הוא זה אשר נושא בהן – מה שמכונה כשל שוק של עלויות חיצוניות. בהרצאה זו תשמעו על האופן שבו מבצעים ניתוחי עלות אל מול תועלת בכלכלה, ויידונו דרכים כלכליות להפחתת זיהום אפקטיבית, ובפרט דרכי שימוש במיסוי מזהמים וברשיונות זיהום סחירים.

ההרצאה עוסקת בשינויי האקלים, אוכלוסיות פגיעות וחוסן קהילתי. מי הן האוכלוסיות הפגיעות לשינויי האקלים ומדוע? וכן מה ניתן לעשות כדי לחזק את הערכותן בדגש על פיתוח חוסן קהילתי?

ההרצאה עוסקת בממדים החברתיים של משבר האקלים ובאתגר שהמשבר מציב לדמוקרטיה וכן בהזדמנויות שהמשבר הזה פותח בפני העולם, ובפני ישראל במיוחד, לקדם שינוייים לטובה בחיינו כחברה.

מה הקשר בין שונית האלמוגים לג'ינס, האם H&M טובים יותר לסביבה משאנל, מה הן ההשלכות הסביבתיות וחברתיות של תעשיית האופנה ואיך הבגדים שלגופנו הפכו לתעשייה השנייה המזהמת ביותר בעולם במסגרת ההרצאה נתחקה אחר מסלול החיים של הבגד, משלב גידול הכותנה ועד לקבירה באדמה, נאיר זרקור על תנאי ההעסקה של הפועלות במדינות עולם שלישי, נעמיק בדפוסי הצריכה ובארון הבגדים שלנו ונכיר דפוסי צריכה אלטרנטיביים לחובבות אופנה עם מצפון סביבתי.

שינוי האקלים נחשב כיום לאיום הגדול ביותר על כדור הארץ ועל יושביו, המוכר לאנושות. פרסום דו"חות ה IPCC האחרונים (2021-2023) סתם את הגולל על עמדותיהם של אחרוני הספקנים באשר להיקף ההשפעות שהוא צפוי לחולל בחיינו. כמו בכל משבר רב ממדי ורחב היקף, אמצעי התקשורת משמשים שחקן מרכזי בניהול המשבר ובהתמודדות עמו. בהתאם, התפתח בעשורים האחרונים תחום מחקר המכונה "תקשורת אקלים", במסגרתו בוחנים החוקרים היבטים שונים של השפעות אמצעי התקשורת על ניהול המאבק במשבר.

משבר האקלים שפוקד את עולמנו ועשוי אף להכחיד את הביוספירה ואת האנושות מהווה את אתגר העיקרי מולו אנו ניצבים. נראה שבכל תרחיש אפשרי יחריף משבר האקלים ויקשה על החיים על פני כדור הארץ. עם זאת, הקידמה שאחראית על חלק גדול מהגורמים שהביאו למשבר האקלים, טומנת בחובה גם הזדמנות. ההתפתחות הטכנולוגית האדירה שעוברת על האנושות בשנים האחרונות כוללת גם התפתחות דרמטית בעיבוד וניתוח נתונים ששיאה מתבטא בפיתוחה ושגשוגה של הבינה המלאכותית. האיסוף המאסיבי של נתונים, בשילוב עם יכולות קוגניטיביות של אלגוריתמים ומחשבים מאפשרים להתמודד עם אתגרים מורכבים מעולמות כגון כלכלה, רפואה ואף אקלים. בהרצאה שלפנינו נבין את הבסיס של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, ונכיר את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אלה כדי להתמודד עם משבר האקלים.

במרכז ההרצאה עומדים ההסדרים הבינלאומיים המרכזיים בנושא שינוי האקלים, אך היא עוסקת גם ברקע להסדר הזה וגם בהתייחסות לנושא במשפט הישראלי. ההרצאה פותחת בפרוטוקול מונטריאול, העוסק בנושא סביבתי קשור אך אחר (ההגנה על שכבת האוזון) אך שימש תקדים חשוב להסדרים בנושא שינוי האקלים. על רקע זה נסקר את ההסדר הבינלאומי הבסיסי בנושא שלנו, אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (1992) ובפרוטוקול קיוטו, ואחר כך צוללים בהרצאה לכלי המשפטי החשוב ביותר כיום, הסכם פריז (2015), ולמקומה של ישראל בהסדר בינלאומי זה. בסוף דנים בכלים משפטיים במשפט הישראלי הפנימי שעשויים להיות רלוונטיים לנושא.

האם ניתן לקשור בין נושא שינוי האקלים לבין אמנות? האמנות החזותית בפרט והאמנויות בכלל מביאות לידי ביטוי סיפורים, רעיונות ותחושות אישיות ואנושיות. הן גם יודעות לספר את הסיפור של האנושות כולה. שינוי האקלים בא לידי ביטוי דרך הסברים מדעיים - ניתן לכמת אותו, להסביר מדוע קיים, מה השפעתו ומה חוזה לנו העתיד בהקשרו. לצד המדע, שינוי האקלים ייצר ומייצר מופע אנושי של מהלכים, תחושות וביטויים - מתוך אלה מוצג נושא שינוי האקלים בהרצאה דרך האמנות.

כיצד נראית כתיבה תחת אסון סביבתי? כיצד הגוף מגיב לאימה אקלימית, וכיצד האימה באה לידי ביטוי בטקסט הכתוב, בסגנון ובקצב הכתיבה? בהרצאה יוצגו שתי תפיסות אסתטיות: היפה והנשגב. הנשגב מעורר עונג דווקא מתוך החרדה שהוא מייצר. נבחנים תיאורים ספרותיים של טבע ושל אסונות טבע - במיוחד שריפות. ודנים יחד על "ספרות האקלים" הנכתבת היום.

לנגד עינינו ממש, הופך משבר האקלים למציאות מחמירה והולכת של פגעי טבע וסביבה. ההיקף האדיר של המשבר וגורמיו המסועפים עלולים לגרום לכל אחד.ת מאיתנו לחוש כשחקנים שוליים וחסרי אונים במחזה האימים המתרגש עלינו, ואולי אף כפטוּרים מאחריות להתמודד עם נזקיו. ההרצאה עוסקת במידת האחריות האישית שלנו לנזקי המשבר ומהן החובות המוסריות הנגזרות מכך, אם בכלל.

למרות מאמצים רבים של רשויות ההגנה האזרחיות, מוכנות אוכלוסיות לחירום, לרבות אלה הנגרמים כתוצאה משינויי אקלים, נותרת ברמה נמוכה ובלתי מספקת. נראה שבמקרים מסוימים, במיוחד בחשיפה מוגברת לאיום, מתפתחת תמונה מורכבת יותר סביב נושא המוכנות לחירום. אנשים רוצים לחיות את חייהם בשלווה ובשקט ולדאוג לדברים הפשוטים של חיי היום-יום. זה נכון לגבי תרחיש מלחמה שנפוץ במחוזותינו, ונכון גם לתרחישים של מזג אוויר קיצוני, שפחות שכיחים. האם אנחנו באמת מצפים מהציבור לשים הכל בצד ולהקדיש זמן ומרץ להתכונן לתרחישי אימים? ומה בנוגע לפחד וחרדה שכרוכים בהתנהגות הזו? מגפת הקורונה ואירועי ה- 7 באוקטובר נתנו לנו הזדמנות מיוחדת להציץ אל נבכי הפסיכולוגיה האנושית בהקשרי מצבי חירום ואסון בישראל. נדרשת חשיבה "מחוץ לקופסה" כדי לקדם מוכנות לחירום ולהגביר את החוסן של הציבור להתמודד עם מצבי חירום ומשבר. החדשות הטובות הן שיש פתרונות יצירתיים. החדשות הרעות הן שלאף אחד לא ממש אכפת...

מדריך זה מציג כיצד ניתן ליישם למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בהוראת סביבה ושינוי אקלים באופן משמעותי, עדכני ורלוונטי לחיי התלמידים. החוברת משלבת בין עקרונות ה־PBL לבין חקר סוגיות סביבתיות ואקלימיות מהעולם האמיתי, תוך פיתוח חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, סוכנות תלמידים ופעולה סביבתית. במסמך תמצאו הסברים מעשיים על בניית שאלות פוריות, תכנון תהליך הלמידה, ליווי תלמידים, הערכה מעצבת ושילוב כלי AI לאורך הפרויקט. בנוסף, מוצגים רעיונות לתוצרים, דוגמאות לפרויקטים, מחוונים, כלי תכנון והצעות לעבודה רב־תחומית. המדריך מיועד למורים המעוניינים להוביל הוראה פעילה, חקרנית ומקדמת מעורבות תלמידים בנושאי סביבה ואקלים.