יחידת הוראה זו נועדה לסייע לתלמידים להבין שלושה משברים סביבתיים מרכזיים – משבר הסביבה, משבר המגוון הביולוגי ומשבר האקלים – תוך בחינה של הקשרים ההדדיים ביניהם. היחידה מעודדת חשיבה מערכתית והוליסטית, מתוך הבנה שפתרון לבעיה אחת עלול להשפיע על תחום אחר. דרך שלושה שיעורים, התלמידים יזהו את שורשי המשברים, יכירו את ההשלכות של פעילות אנושית על מערכות טבעיות, וידונו בפתרונות אפשריים בני-קיימא. היחידה משלבת מיומנויות של חשיבה ביקורתית, אוריינות מדעית וגלובלית, ומיועדת ללמידה בכיתה או באופן מקוון. מתאימה לסיכום למידה לתלמידים בעלי רקע קודם בנושאים סביבתיים.

הפעילות המוצעת מזמינה את התלמידים לשאול שאלות, מנקודת מבט ביקורתית, להעלות טיעונים ולנסח הצעה למקבלי החלטות בנושא היערכות להשלכות שינוי האקלים באמצעות בחינת נושא ההצללה במרחב הציבורי. במסגרת הפעילות, התלמידים יכירו את מפת נתוני צמחייה ומדד כיסוי צמרות ברחובות באמצעות הדגמה על שכונות שונות בחיפה. הם יתנסו בהעלאת השערות, איסוף נתונים ובניית טיעון מבוסס. הם יבחנו את מצב הצל באזורי עניין שיבחרו  ויעלו שאלות שירצו לחקור. הם יבססו תשובות על טיעונים מנומקים על בסיס חקירת המפה ויציעו הצעות לשיפור מידת ההצללה במידה ונדרש. את הצעותיהם יציגו בכיתה ויגיש כדו"ח עם המלצות למקבלי ההחלטות ביישוב. הפעילות מאפשרת גם עיסוק בנושאי תכנון עירוני וצדק אקלימי, למשל על ידי בחינת הקשר בין האוכלוסיות השונות המתגוררות ביישוב והשוואת מידת ההצללה בין השכונות.

פעילות זו הינה חלק מאוגדן פעילויות חקר נתונים בנושאי סביבה ושינוי אקלים.

האלבדו הוא מדד לכמות הקרינה המוחזרת ממשטחים שונים, ונחשב לגורם חשוב בוויסות טמפרטורת כדור הארץ. שינוי האלבדו – למשל עקב הפשרת קרחונים או שינוי שימושי קרקע – משפיע על מאזן הקרינה, ותורם לתהליכים של התחממות גלובלית ולולאות משוב חיובי.

במהלך הפעילות, המשולבת כפעילות אינטראקטיבית בפלטפורמת Moodle, התלמידים חוקרים את הקשר בין אלבדו לשינוי אקלים באמצעות ניתוח גרפים, פרשנות מדעית ודיון במהות הידע המדעי. הפעילות משלבת הפקת מידע מסוגי גרפים שונים, התייחסות להנדסת אקלים (כגון הבהרת עננים), והתמודדות עם שאלות על סמכות מדעית בעידן הדיגיטלי. מטרת הפעילות היא לפתח אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית ואוריינות לשונית ומתמטית, בהתאם למיומנויות מתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיזה 2025.

לפעילות זו קיים מדריך למורה (ניתן לגשת אליו מתוך "מדריכים למורה", באמצעות הרשמה).

לפעילות זו קיים שער אינטראקטיבי.

איגוד ערים דן לתברואה פיתח מחשבון פחמן שמאפשר למדוד את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הטיפול בפסולת, מעבר למדדים המסורתיים כמו אחוזי מִחזור או הפחתת הטמנה. המחשבון מבוסס על מיפוי של שלבי הטיפול – מהגעת הפסולת לחירייה ועד לאתרי הקצה – ומחשב את הפליטות ביחידות שוות ערך לפחמן דו-חמצני (eqCO₂). נמצא כי עיקר הפליטות (98%) מקורן באתרי הקצה. באמצעות המחשבון ניתן להעריך את החיסכון בפליטות בהשוואה לתרחיש ייחוס של הטמנה מלאה. לדוגמה, מיון במפעל RDF מפחית את הפליטות ביותר מ־50%. הכלי מסייע כיום גם בתכנון אסטרטגי ובבניית תרחישים עתידיים לטיפול יעיל יותר בפסולת.

בפעילות זו התלמידים יעמיקו במחקר ובתוצאותיו ויכירו את האופן בו פסולת משפיעה על פליטות פחמן.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

חישוב טביעת הרגל הפחמנית של בית הספר הוא כלי חינוכי חשוב שעשוי לחבר את התלמידים בצורה ישירה להשפעתם על הסביבה ולעודד אותם לפתח אחריות סביבתית. מעבר לעניין והרלוונטיות שהוא מעורר, חישוב זה מספק מדד מוחשי לכמות פליטות גזי החממה שנגרמות מהפעילות הבית-ספרית – מצריכת חשמל ועד שימוש בתחבורה וייצור פסולת. המודעות לפליטות אלו יכולה להוביל לשינויים בהתנהגות ולהפחתתן, הן ברמת בית הספר והן בחיי היומיום של התלמידים.

פעילות זו נועדה להנחות את התלמידים בחישוב טביעת הרגל הפחמנית של בית הספר והכוונה לצמצומה.

לפעילות זו קיים מדריך למורה.

"נקודות מפנה" (Tipping Points) הן שלבים קריטיים במערכת האקלים שבהם שינוי קטן עלול להוביל לתגובה מואצת ובלתי הפיכה, כמו קריסת מערכות טבעיות ושחרור גזי חממה נוספים. דוגמה לכך היא הפשרת הקרחונים, שעלולה להאיץ התחממות אזורית, לשנות את זרמי האוקיינוס ולהעלות את מפלס פני הים.

בפעילות זו, התלמידים התלמידים יכירו ויבינו את המושג "נקודות מפנה" בהקשר של שינוי אקלים, תוך התנסות חווייתית. הם יחשפו לדוגמאות מרכזיות לנקודות מפנה פוטנציאליות במערכת האקלים העולמית ויבינו את ההבדל בין מנגנוני משוב חיובי ושלילי ואת תפקידם בשינוי אקלים, בנקודות מפנה, כמו גם את ההשלכות הפוטנציאליות של חציית נקודות מפנה ואת הדחיפות בפעולה למניעתן.

הפעילות מעודדת תרגול של המיומנויות: אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע, והתנהלות חברתית.

האוגדן שלפניכם מציע חמש התנסויות מדעיות יישומיות להבנת שינוי האקלים – אחד האתגרים הגדולים של המאה ה-21. מטרת האוגדן היא לקדם למידה חווייתית ומבוססת-חקר, המפתחת אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית ויכולת פתרון בעיות. כל ניסוי כולל הנחיות ברורות, דפי עבודה, הצעות להעמקה, וטיפים פדגוגיים. הניסויים תוכננו כך שיהיו נגישים, גמישים ורלוונטיים, תוך קישור בין מדע לתופעות אקלימיות ממשיות. האוגדן מותאם לתכניות הלימודים הקיימות וכולל קישורים לעריכה והדפסה. הוא מהווה כלי חשוב בהוראת נושא מורכב זה בדרך פעילה, נגישה ומשמעותית.

פעילות מבוססת כרטיסיות, הכוללות תמונות והסברים קצרים בנושא תכנון מותאם אקלים, שיכולות לשמש בסיס למגוון פעילויות לימודיות, שיסייעו לתלמידים להבין טוב יותר את אתגרי שינוי האקלים והפתרונות התכנוניים האפשריים. הפעילות כוללת מספר רעיונות לפעילויות פתיחה ולפעילויות סיכום שניתן לשלב בשיעורים.

בפעילות אינטראקטיבית זו, הבנויה בפלטפורמת מוודל, התלמידים יחקרו את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים באמצעות נתונים, גרפים וכתבות מהתקשורת. המשימה נועדה להתמודד עם תפיסה שגויה רווחת, ומקדמת הבנה עמוקה של מושגים מדעיים הקשורים לשינוי אקלים. הפעילות מדגישה מיומנויות של אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, ואוריינות מידע, בהתאם לתפיסת הלמידה המתחדשת ולמתווה פיז"ה 2025. הפעילות מתאימה לתלמידי חטיבת ביניים ועליונה ונשענת על חומרים עדכניים בהקשר מקומי.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

פעילות זו מבוססת על פעילות חקר של התלמידים בסביבה הקרובה באמצעות מפת סיכוני אקלים לאומית של המשרד להגנת הסביבה בשני נושאי סיכון אקלימיים - איי חום עירוניים והצפות מנחלים ולאחריה הצעות של התלמידים לתכנון מקומי מותאם אקלים לסוגיות אלו.

משחקי בריחה חינוכיים יוצרים חוויית למידה פעילה, מסקרנת ותחרותית, המעודדת סקרנות, חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. הם מתאימים במיוחד לנושאים סביבתיים כמו שינוי אקלים, ותורמים לפיתוח ידע, מיומנויות גבוהות ומודעות פרו-סביבתית.

"בעקבות צופן הפחמן" הוא משחק דיגיטלי מרתק וחוויתי בו התלמידים נשלחים למשימה להצלת העולם בשנת 2030 דרך פתרון חידות וחישוב טביעת רגל פחמנית של בית ספר. תוך כדי משחק התלמידים לומדים על מקורות פליטות פחמן ומכירים דרכים לצמצומן, ומסכמים בהצעה לפעולה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית.

המשחק יכול לשמש כפתיח או כסיכום לנושא ומעודד פעלנות, מעורבות ושינוי תפיסות סביבתיות.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" וכולל פתרון מלא למשחק (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

הפעילות נועדה להבחין בין מזג אוויר לאקלים, ולהתמודד עם תפיסה שגויה הרואה באירועי מזג אוויר רגעיים עדות לשינוי אקלים. באמצעות ניתוח כתבות מהתקשורת ונתוני מדידה מטאורולוגיים מישראל, התלמידים יפתחו הבנה מדעית של ההבדל בין שני המושגים. במהלך הפעילות, הם יקראו כתבות על אירועי מזג אוויר קיצון, ישוו בין תיאורים תקשורתיים לנתוני אמת, וינתחו גרפים של טמפרטורה וכמות משקעים לאורך זמן. דרך כך, הם יפתחו חשיבה ביקורתית ויבינו את ההבדל בין תופעות קצרות טווח למגמות אקלימיות ארוכות טווח. הפעילות מבוססת על אירועים אקטואליים ומקומיים, המעוררים עניין ומוטיבציה בקרב הלומדים.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

ביחידה זו, נפרט כיצד ניתן ללמד את נושא שינוי האקלים באמצעות סיור בקניון. הקניון מאפשר לבחון את שינוי האקלים מנקודת מבט ייחודית הטומנת בתוכה מצד אחד את המתח בין תרבות הצריכה והבילוי שאנו רגילים אליו בעולם המערבי, ובין החובה שלנו כאזרחים מודעים ואחראים לדאוג לצמצום של ההשלכות הקשות של צריכה מוגברת הקשורות באופן הדוק לשינוי האקלים. הקניון מוכר למרבית התלמידים המבלים בו שעות מזמנם ומאפשר ללמוד על נושא שינוי האקלים מתוך התייחסות רלוונטית למרחב המוכר לחיי התלמידים, ולעורר את הדיון החשוב בין הנוחות וההנאה של הפרט לבין האחריות האזרחית ולטווח ארוך. יחידת ההוראה כוללת הכנה, סיור וסיכום (6 שעות). בנוסף מוצע לשלב פעילות אקטיביסטית בקניון כפועל יוצא של הסיור ומסקנותיו.

שער אינטראקטיבי המנגיש לקט פעילויות בהן התלמידים יחשפו למושג בצורת, יכירו סוגי בצורת שונים והקשרים ביניהם, ילמדו על ההשפעות של מחסור במים עקב בצורת באמצעות סיפורי מקרה, יצפו בהדמיה של מדד בצורת באמצעות מפת בצורת דינמית, ויעריכו דרכים פוטנציאליות להתמודדות עם הבצורת והשלכותיה.

יחידה זו כוללת שבע פעילויות. מומלץ לשלב את הפעילויות במהלך ההוראה לפי הרצף המוצע, אם כי כל פעילות יכולה לעמוד בפני עצמה וניתן לבחור באיזו מהן להשתמש (הערות - פעילות  1 עוסקת באופן מפורש בקשר בין שינוי אקלים לבין בצורת ולכן מומלץ לשלבה בהוראת הנושא.  פעילות  5 מבוססת בחלקה על פעילות  3).

הפעילויות בלקט עוסקות בעיקר בהשלכות של שינוי אקלים, בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים ובהיבטים אתיים בהקשר של שינוי אקלים (רעיונות המוזכרים בצירים מארגנים  6, 7, 8  לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך להוראת הנושא שינוי אקלים).

לפעילות זו קיים מדריך למורה (ניתן לגשת אליו מתוך "משאבים למורים בלבד", באמצעות הרשמה).

בפעילות זו התלמידים ילמדו את נושא שינוי האקלים דרך סיור ובחינת היבטים שונים הקשורים לשינוי אקלים במרחב הציבורי. פעילות זו מזמנת התבוננות במרחב העירוני כאמצעי להעמקת המודעות וההבנה של נושא שינוי אקלים, ומתאימה לאחר למידה מקדימה של היבטים שונים ומושגים בנושא. הפעילות מזמנת פעולה ועשייה לפי בחירת התלמידים, על מנת לתת מענה להיבטים שזיהו בסיור אשר דורשים טיפול.

מרבית הציפורים הנודדות חייבות לעצור לאורך הדרך כדי לאכול ולצבור אנרגיה. אולם מעט מאוד ידוע על תחנות החנייה לאורך הציר העובר מאירופה דרך ישראל ועד לאפריקה. במחקר המתואר במאמר עקבו אחר ריכוזים של ציפורים נודדות במהלך האביב והסתיו לאורך השנים 2014-2018 במטרה לזהות את תחנות הביניים שלהן במהלך הנדידה ולאפיין אותן. 

בפעילות זו התלמידים ילמדו על השפעת שינוי האקלים על נדידת הציפורים. פעילות זו הינה פעילות העמקה מתוך הפעילות סביב המאמר - "היכן עוצרות הציפורים הנודדות בישראל – אפיון ובחינת הגורמים המשפיעים על בחירת בית גידול בין שני מחסומים אקולוגיים גדולים"

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

שינוי האקלים הוא סוגיה המשפיעה על כל היבט בחיי היום יום שלנו. חובה עלינו להכיר סוגיה זו ולפעול לצמצום השלכותיה. יחידה זו נועדה לתת לתלמידים רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי. ביחידה, התלמידים ייחשפו לתופעות שונות הממחישות את שינויי האקלים, הם יכירו את אפקט החממה והשפעתו על ההתחממות הגלובלית, הם ילמדו על הגורמים להתחממות הגלובלית ויכירו את התחזיות הצפויות על פי מודלים לחיזוי אקלים. התלמידים יכירו את המחלוקת סביב פרשנות הנתונים המדעיים והקשר בין פעילות האדם לשינויי אקלים, יעסקו בהיבטים מוסריים הקשורים לאחריות לפליטות גזי החממה ולסוגיות של צדק סביבתי בנושא. לבסוף, יעסקו בפתרונות לשינויי האקלים ויקדמו פעילויות לצמצום שינויי האקלים שבתחום השפעתם האישית.

יחידה זו ממשיכה את יחידת המבוא המציגה רקע מקיף על שינוי האקלים העולמי, על הראיות לשינויי האקלים ועל הגורמים לפליטת פחמן דו־חמצני וגזי חממה נוספים, על אפקט החממה ומחזור הפחמן, על מודלים לחיזוי תרחישים עתידיים, על הכחשת שינויי האקלים ועוד. ביחידה זו ילמדו התלמידים על חשיבות המערכות הטבעיות והמגוון הביולוגי לאדם וייחשפו להשפעות של שינויי האקלים (כגון שינויים בתפוצת בעלי חיים ובנדידה, השפעה על החמצת האוקיינוסים, הלבנת שוניות אלמוגים) ולהשפעות של שינויי האקלים להקצנה של השפעות אחרות של האדם על המערכות הטבעיות (אובדן בתי גידול, זיהום, ציד וכו'). התלמידים ייחשפו להשפעות שינוי האקלים על בריאות האדם, על הביטחון התזונתי ועל המחסור במים ויבינו איך כלל הגורמים - שינוי אקלים, מגוון ביולוגי, בריאות, מזון ומים קשורים זה בזה. יש להביא בחשבון שנושא שינויי האקלים עלול לגרום לפחדים ולחרדות. לכן עלינו להיות קשובים לתלמידים ולתת מקום לביטוי של רגשות וחששות. השיעורים נבנו באופן כזה אשר מדגיש את הפתרונות האפשריים וגם את המקום של הפרט להשפיע ולשנות ופחות את התרחיש הגרוע ביותר. חשוב להציג גישה חיובית - יש לנו אפשרות ויכולת לשנות את המציאות.

יחידה זו עוסקת בפתרונות המגוונים לשינויי האקלים. יחידה זו מסתמכת על הרקע המדעי הנלמד ביחידות הקודמות: "מבוא לשינויי האקלים" ו"השפעות שינויי האקלים על הטבע ועל החברה". הבעיה והשלכותיה יכולות לעורר תחושות של חרדה ולכן ליחידה זו חשיבות רגשית רבה - היא מציגה בפני התלמידים מגוון רחב של פתרונות לשינויי האקלים שאפשר ליישם ומראה שהמצב אינו אבוד. התלמידים ילמדו על פתרונות מדעיים וטכנולוגיים, על פתרונות שיכולים להתוות במדיניות ובכלכלה והחשוב ביותר – גם על פתרונות שכל אדם יכול להשתתף בהם. מטרת היחידה - לעורר סקרנות ועניין של תלמידים וולקרוא להם לפעול ולהשתתף בפתרון. היחידה נפתחת בנושא התלות של האנושות באנרגיה ובאתגרים באספקת האנרגיה הזאת. לאחר מכן עוסקים במקורות אנרגיה חלופיים ופתרונות טכנולוגיים ומדעיים לעודף הפחמן הדו־חמצני שכבר באטמוספירה. בשיעור 4 יישמו התלמידים את הידע שרכשו במשחק תפקידים כיתתי להמחשת המציאות המורכבת שבה אנו חיים וכדי להבין שבכל זאת אפשר למצוא פתרונות לשינוי האקלים. סוף היחידה מוקדש למקום האדם הפרטי בפתרונות לשינויי האקלים.

שינוי האקלים משפיע בעוצמה על הסביבה העירונית, ולכן חיוני לתכנן ערים ותשתיות באופן מותאם לאקלים המשתנה, כדי לצמצם נזקים, לשפר את איכות החיים ולבנות חוסן קהילתי וסביבתי לעתיד.

הפעילות עוסקת בתכנון עירוני מותאם אקלים באמצעות משחק רביעיות חווייתי, שבמסגרתו התלמידים לומדים על פתרונות של הפחתה (מיטיגציה) והסתגלות (אדפטציה) לשינוי האקלים, תוך פיתוח מיומנויות של אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית ויוזמה אזרחית.

חישוב טביעת הרגל הפחמנית של בית הספר הוא כלי חינוכי חשוב שעשוי לחבר את התלמידים בצורה ישירה להשפעתם על הסביבה ולעודד אותם לפתח אחריות סביבתית. מעבר לעניין והרלוונטיות שהוא מעורר, חישוב זה מספק מדד מוחשי לכמות פליטות גזי החממה שנגרמות מהפעילות הבית-ספרית – מצריכת חשמל ועד שימוש בתחבורה וייצור פסולת. המודעות לפליטות אלו יכולה להוביל לשינויים בהתנהגות ולהפחתתן, הן ברמת בית הספר והן בחיי היומיום של התלמידים.

מדריך זה נועד לסייע בחישוב טביעת הרגל הפחמנית של בית הספר בצורה מובנית וברורה. הוא כולל גיליון אלקטרוני ייעודי שבו ניתן להזין את הנתונים הבית-ספריים, ולקבל ניתוח של רמות פליטת פחמן דו חמצני ותחומים לשיפור.

המדריך כולל: הצעה לפעילות עם תלמידים, הסבר מפורט על אופן החישוב, רקע למורה על שינוי אקלים וטביעת רגל פחצנית והסבר נוסף על אופן ביצוע החישובים של פליטות הפחמן וקיבועו.

את דפי ההנחיה כקובץ מוכן להדפסה ניתן למצוא גם כאן.

פעילות זו מספקת כלים להתמודדות עם התפיסה השגויה הגורסת שהתדלדלות שכבת האוזון היא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית. תפיסה שגויה זו רווחת בקרב תלמידים רבים )גם בקרב תלמידים חזקים (בגילאים שונים ובמקומות שונים בעולם, ונוצרת בשוגג, ככל הנראה, מאי הבחנה בין "החור" באוזון לבין אפקט החממה ומהקשר שעורכים התלמידים בין שתי תופעות אלו, שבפועל לא קיים.

בפעילות זו ייחשפו התלמידים לנתוני מדידה וחישובי תחזית בהקשר של שתי תופעות: התופעה הראשונה היא ההתחממות הגלובלית, ובתוך כך גם התייחסות לאפקט החממה. התופעה השניה היא "החור" בשכבת האוזון בסטרטוספירה (השכבה העליונה של האטמוספירה). שילוב עובדות ונתוני מדידה אלו, בהקשר של שתי התופעות, עשוי להעמיד את התלמידים בפני קונפליקט קוגניטיבי, לערער את האחיזה שלהם בתפיסה השגויה ש"החור" באוזון הוא הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית, ולאפשר את אימוץ התפיסה המדעית.

לפעילות זו קיים מדריך למורה הנמצא תחת "מדריכים למורה" (נגיש למורים שנרשמו ואושרו לאתר).

נושא שינוי האקלים קשור לכל דבר בחיים שלנו. מוצרים ושירותים שאנו צורכים משפיעים על פליטות פחמן דו חמצני, עצים וצמחיה סופחים פחמן. גם בבית הספר ובסביבתו יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים יצאו לסיור התבוננות בסביבה הקרובה ויאתרו גורמים הקשורים לשינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אלבדו (albedo) הוא ערך המתאר את מידת ההחזריות של קרינה אלקטרומגנטית ממשטח או גוף. פעילות האדם על כדור הארץ, כגון, שינוי תכסית ובירוא יערות עלולים להשפיע על האלבדו של כדור הארץ וכתוצאה מכך על האקלים. בפעילות זו התלמידים יערכו ניסוי המדגים את השפעת האלבדו על האקלים.

אפקט החממה הוא תהליך שבו חום נלכד בתוך האטמוספרה של כדור הארץ, בגלל גזי חממה אשר עוטפים את האטמוספרה, ולא נותנים לחום "לברוח", בדומה לקירות זכוכית בחממה. זהו מונח חיוני להבנת שינוי האקלים. בתחנה זו התלמידים יבנו דגם הממחיש את אפקט החממה.

למים יש קיבולת חום גבוהה דבר המאפשר לאוקיינוסים לספוג חום פי 1000 מזה הנספג באטמוספירה. פעילות זו ממחישה את ההבדל בקיבולת החום בין האוויר למי האוקיינוסים באמצעות ניסוי.

אפקט החממה הוא תהליך שבו חום נלכד בתוך האטמוספרה של כדור הארץ, בגלל גזי חממה אשר עוטפים את האטמוספרה, ולא נותנים לחום "לברוח", בדומה לקירות זכוכית בחממה. זהו מונח חיוני להבנת שינוי האקלים. בפעילות זו יתנסו התלמידים במודל פשוט של אפקט החממה אשר מדגים את היכולת של גזי חממה באטמוספירה ללכוד חום.

תגליות של מדענים ומדעניות פורצי דרך ששינו את העולם. ההיכרות עם מדענים גאונים פורצי דרך ועם רעיונותיהם המסעירים היא מעשירה ומאתגרת. בפעילות זו יערכו התלמידים הדמיה שבה יגלו מה מדעני העבר חושבים על ההווה והעתיד בנושא שינוי האקלים ואלו פתרונות הם מציעים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

חדר בריחה הוא כלי חינוכי נפלא ומאתגר הבנוי כמשחק הרפתקאות המבוסס לרוב על אתגר מוביל וחידות המובילות לפתרונו. בתחנה זו התלמידים יכירו שלושה חדרי בריחה שהוצגו בשבוע החקר הארצי שהתקיים בשנת תשפ"ג, ובהמשך יתכננו רעיון לחדר בריחה.

שינוי אקלים מאיים על המגוון הביולוגי ואיתו על הפרת האיזון במערכות אקולוגיות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו לנושא באמצעות כלי הדיבייט.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק, להוסיף מאפיין הומוריסטי לאדם, ולעיתים גם לעורר ביקורת. בפעילות זו בתלמידים יביעו מסר בנושא שינוי האקלים באמצעות ציור קריקטורה.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים לשינוי האקלים, השלכות של שינוי האקלים ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. בפעילות זו התלמידים יחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

עלייה גוברת בריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה גורמת לעלייה בריכוז שלו גם במי האוקיינוסים. בגלל תגובה כימית בין המים לפחמן דו חמצני נוצרת חומצה פחמתית וכתוצאה מכך מי האוקיינוסים הופכים חומציים יותר ולכך השפעה על המערכת האקולוגית של האוקיינוסים. בפעילות זו יבצעוו התלמידים ניסוי הממחיש את החמצת האוקיינוסים.

שינוי האקלים הוא תחום תוכן רחב הכולל היבטים הקשורים לגורמים, השלכות ודרכי התמודדות. בתחנה זו התלמידים יתוודעו למידע ונתונים הקשורים לשינוי האקלים דרך פעילות משחקית. שבה ילמדו את מילון המונחים הבסיסי הקשור לשינוי אקלים, ויחשפו להיבטים שונים של שינוי אקלים - גורמים, השלכות ודרכי התמודדות.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

שינוי אקלים מאיים על המגוון הביולוגי ומפעיל לחץ על מערכות אקולוגיות בנוסף לפעילות אחרת של האדם הפוגעת במגוון האקולוגי שאינה קשורה לאקלים. ההתמודדות היא התנהגותית או פיזיולוגית. בתחנה זו התלמידים יתוודעו לנושא דרך פעילות יצירה.

ייצור מזון דורש משאבים רבים של קרקע, מים, דשן ועוד, ולכן בתהליך הייצור נפלטים גזי חממה רבים. בפעילות זו התלמידים יחשפו להשלכות ייצור המזון על פליטת גזי חממה ויקבלו החלטה לבניית תפריט גם על פי שיקולי פליטת גזי חממה.

כשחם לנו בבית או בכיתה אנו יכולים לווסת את החום בלחיצת כפתור אחת של המזגן. אבל מה קורה במרחב הציבורי שלנו? בפעילות זו נמדוד את הטמפרטורה באזורים שונים בבית הספר, נלמד על השפעות תנאים שונים על הטמפרטורה במרחב הציבורי שלנו ונחשוב איך ניתן לגרום להפחתתה.

התמקדות בשינוי האקלים כבעיה ללא הדגשת הפתרונות האפשריים, יכולה לייצר חרדה מיותרת אצל התלמידים. נקיטת צעדים רגולטוריים, מדיניים וטכנולוגיים משמעותיים באופן מיידי, יכולה במידה רבה לעכב את ההשלכות ההרסניות של שינוי האקלים. בתחנה זו נציג לתלמידים פתרונות טכנולוגים אפשריים להתמודדות עם שינויי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

אמנות היא כלי לביטוי רגשי בדרך אותנטית המסייעת לבטא את הקול הייחודי של התלמיד. בפעילות זו התלמידים יוכלו להביע את עצמם באמצעות כלי עיצוב של בינה מלאכותית (AI)

אופטימיזם טכנולוגי היא אמונה כי הטכנולוגיה מסוגלת להתגבר על כל קושי חברתי או סביבתי. אך האם הטכנולוגיה היא ה-פיתרון? האם הפיתרון לשינוי האקלים הוא טכנולוגי או שינוי עמדות, מדיניות והתנהגות? בתחנה זו ייערך דיון לגבי הטכנולוגיה שינוי האקלים.

לצריכת המזון שלנו יש השפעה ישירה על שינוי אקלים. האו”ם, משרד הבריאות וארגוני הסביבה הגדולים בעולם ממליצים כיום לשלב בתפריט יותר מאכלים מהצומח. בפעילות זו התלמידים יבינו את השפעת הפרסום על הבחירות התזונתיות שלנו וינסו לעצב פרסומות לעידוד הפחתת אכילת בשר ועוף.

פליטות פחמן דו חמצני נובעות מגורמים שונים, כתוצאה מתהליכי ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים. גם בבית הספר יש תהליכים המשפיעים על פליטות וקליטה של פחמן דו חמצני. בתחנה זו התלמידים ישחקו משחק רמזים במהלכו עליהם לאתר מקומות בבית הספר שמשפיעים על שינוי האקלים.

כולל תרגום לערבית של הפעילויות לתלמידים.

Wordwall הוא כלי נהדר ליצירת פעילויות מותאמות לרמת הכיתה בדרך חוויתית. בפעילות זו התלמידים יתנסו במשחקים בנושא שינוי אקלים, יפתחו משחק משלהם ויתנסו במשחקים שפיתחו עמיתיהם.

אחת מההשלכות של שינוי האקלים הוא עליית מפלס הים. העלייה נגרמת משני תהליכים: א. התכת הקרחונים היבשתיים (ניסוי 1) ב. התחממות מי האוקיינוסים ועלייה בנפח המים (ניסוי 2). בפעילות זו התלמידים יבינו את הגורמים לעליית מפלס הים

אמנות היא כלי לביטוי רגשי בדרך אותנטית המסייעת לבטא את הקול הייחודי של התלמיד. בפעילות זו בתלמידים יביעו את עצמם ואת האופן בו הם תופסים את שינוי האקלים באמצעות אמנות הרישום

הפרפרים מוכרים כסמן ביולוגי לבריאות הסביבה ולזיהוי שינויים שחלים במערכת האקולוגית, בזכות רגישותם המיוחדת לשינויים סביבתיים. שינוי האקלים משפיע גם עליהם. בפעילות זו התלמידים יתנסו בניטור פרפרים כחלק ממיזם מדע אזרחי - ספירת הפרפרים.

העדפת חקלאות מקומית חשובה על מנת לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית ולשם תמיכה בחקלאות הישראלית. בישראל אין חובת עקיבות, ולכן ניתן לרכוש חומרי גלם בכל העולם, לשנע אותם לישראל, לארוז את המוצר במפעל מקומי, ולא ניתן לדעת אם המוצר עשוי מחומר גלם מקומי או לא. בפעילות זו התלמידים ילמדו להבחין בין מוצר מקומי המיוצר כולו בישראל לבין מוצר שחלק מחומרי הגלם שלו מיוצרים בחו"ל ואת ההשלכות על פליטות גזי החממה.

שינוי האקלים גורמים לעליה בתדירות ובעוצמת השריפות. יובש מתמשך ובצורות שמחמירות גורמים לכמות גדולה של חומר צמחי יבש אשר בוער בקלות. מצוקת המים של העצים מעודדת התפתחות עשבים יבשים בין העצים ואלו, בשילוב חום ורוחות חזקות מעודדים התפשטות של השריפה. בפעילות זו התלמידים יחשפו לתופעת השריפות כהשלכה של שינוי האקלים.

לונדון אינה העיר היחידה החשופה לסכנות עקב עליית מפלס הים, המאיימת על איים קטנים באוקיינוסים, אך גם על ערי חוף ועל מדינות שלמות שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן. עליית המפלס נובעת משני גורמים: המסת הקרחונים היבשתיים בעקבות ההתחממות הגלובלית והתפשטות מי הים כשהם מתחממים. בפעילות זו התלמידים יכירו את עליית מפלס הים כחלק מהשלכות שינוי האקלים ועם הפתרונות לבעיה זו דרך צמצום פליטות גזי חממה והתמודדות עם העלייה במפלס הים.

המהפכה התעשייתית החלה באמצע המאה ה-18 באנגליה והובילה לשינויים טכנולוגים כלכליים, סביבתיים וחברתיים שאותם אנו חווים עד היום. הגורם המרכזי לעידן התעשייתי היה המצאת מנוע הקיטור שבו החל שימוש בדלקים מאובנים - הפחם. מאוחר יותר החל שימוש הולך וגובר בדלקים מאובנים נוספים לשימושים תעשייתיים. בתהליך השריפה של דלקים מאובנים נפלטים גם גזי חממה לאטמוספירה ותורמים לתהליך ההתחממות העולמית. בפעילות זו התלמידים יכירו את הקשר בין המהפכה התעשייתית וצריכת דלקים מאובנים לשינוי האקלים, ואת השינויים הסביבתיים שלהם גרמה המהפכה התעשייתית מתוך הסיפור של שינוי צבע העשים.