למרות מאמצים רבים של רשויות ההגנה האזרחיות, מוכנות אוכלוסיות לחירום, לרבות אלה הנגרמים כתוצאה משינויי אקלים, נותרת ברמה נמוכה ובלתי מספקת. נראה שבמקרים מסוימים, במיוחד בחשיפה מוגברת לאיום, מתפתחת תמונה מורכבת יותר סביב נושא המוכנות לחירום. אנשים רוצים לחיות את חייהם בשלווה ובשקט ולדאוג לדברים הפשוטים של חיי היום-יום. זה נכון לגבי תרחיש מלחמה שנפוץ במחוזותינו, ונכון גם לתרחישים של מזג אוויר קיצוני, שפחות שכיחים.

האם אנחנו באמת מצפים מהציבור לשים הכל בצד ולהקדיש זמן ומרץ להתכונן לתרחישי אימים? ומה בנוגע לפחד וחרדה שכרוכים בהתנהגות הזו? מגפת הקורונה ואירועי ה- 7 באוקטובר נתנו לנו הזדמנות מיוחדת להציץ אל נבכי הפסיכולוגיה האנושית בהקשרי מצבי חירום ואסון בישראל. נדרשת חשיבה "מחוץ לקופסה" כדי לקדם מוכנות לחירום ולהגביר את החוסן של הציבור להתמודד עם מצבי חירום ומשבר.

החדשות הטובות הן שיש פתרונות יצירתיים. החדשות הרעות הן שלאף אחד לא ממש אכפת...

לנגד עינינו ממש, הופך משבר האקלים למציאות מחמירה והולכת של פגעי טבע וסביבה. ההיקף האדיר של המשבר וגורמיו המסועפים עלולים לגרום לכל אחד.ת מאיתנו לחוש כשחקנים שוליים וחסרי אונים במחזה האימים המתרגש עלינו, ואולי אף כפטוּרים מאחריות להתמודד עם נזקיו. ההרצאה עוסקת במידת האחריות האישית שלנו לנזקי המשבר ומהן החובות המוסריות הנגזרות מכך, אם בכלל.

כיצד נראית כתיבה תחת אסון סביבתי? כיצד הגוף מגיב לאימה אקלימית, וכיצד האימה באה לידי ביטוי בטקסט הכתוב, בסגנון ובקצב הכתיבה? בהרצאה יוצגו שתי תפיסות אסתטיות: היפה והנשגב. הנשגב מעורר עונג דווקא מתוך החרדה שהוא מייצר. נבחנים תיאורים ספרותיים של טבע ושל אסונות טבע - במיוחד שריפות. ודנים יחד על "ספרות האקלים" הנכתבת היום.

האם ניתן לקשור בין נושא שינוי האקלים לבין אמנות?

האמנות החזותית בפרט והאמנויות בכלל מביאות לידי ביטוי סיפורים, רעיונות ותחושות אישיות ואנושיות. הן גם יודעות לספר את הסיפור של האנושות כולה.

שינוי האקלים בא לידי ביטוי דרך הסברים מדעיים - ניתן לכמת אותו, להסביר מדוע קיים, מה השפעתו ומה חוזה לנו העתיד בהקשרו.

לצד המדע, שינוי האקלים ייצר ומייצר מופע אנושי של מהלכים, תחושות וביטויים - מתוך אלה מוצג נושא שינוי האקלים בהרצאה דרך האמנות.

במרכז ההרצאה עומדים ההסדרים הבינלאומיים המרכזיים בנושא שינוי האקלים, אך היא עוסקת גם ברקע להסדר הזה וגם בהתייחסות לנושא במשפט הישראלי. ההרצאה פותחת בפרוטוקול מונטריאול, העוסק בנושא סביבתי קשור אך אחר (ההגנה על שכבת האוזון) אך שימש תקדים חשוב להסדרים בנושא שינוי האקלים. על רקע זה נסקר את ההסדר הבינלאומי הבסיסי בנושא שלנו, אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (1992) ובפרוטוקול קיוטו, ואחר כך צוללים בהרצאה לכלי המשפטי החשוב ביותר כיום, הסכם פריז (2015), ולמקומה של ישראל בהסדר בינלאומי זה. בסוף דנים בכלים משפטיים במשפט הישראלי הפנימי שעשויים להיות רלוונטיים לנושא.

משבר האקלים שפוקד את עולמנו ועשוי אף להכחיד את הביוספירה ואת האנושות מהווה את אתגר העיקרי מולו אנו ניצבים. נראה שבכל תרחיש אפשרי יחריף משבר האקלים ויקשה על החיים על פני כדור הארץ.

עם זאת, הקידמה שאחראית על חלק גדול מהגורמים שהביאו למשבר האקלים, טומנת בחובה גם הזדמנות. ההתפתחות הטכנולוגית האדירה שעוברת על האנושות בשנים האחרונות כוללת גם התפתחות דרמטית בעיבוד וניתוח נתונים ששיאה מתבטא בפיתוחה ושגשוגה של הבינה המלאכותית. האיסוף המאסיבי של נתונים, בשילוב עם יכולות קוגניטיביות של אלגוריתמים ומחשבים מאפשרים להתמודד עם אתגרים מורכבים מעולמות כגון כלכלה, רפואה ואף אקלים.

בהרצאה שלפנינו נבין את הבסיס של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, ונכיר את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אלה כדי להתמודד עם משבר האקלים.

שינוי האקלים נחשב כיום לאיום הגדול ביותר על כדור הארץ ועל יושביו, המוכר לאנושות. פרסום דו"חות ה IPCC האחרונים (2021-2023) סתם את הגולל על עמדותיהם של אחרוני הספקנים באשר להיקף ההשפעות שהוא צפוי לחולל בחיינו.

כמו בכל משבר רב ממדי ורחב היקף, אמצעי התקשורת משמשים שחקן מרכזי בניהול המשבר ובהתמודדות עמו. בהתאם, התפתח בעשורים האחרונים תחום מחקר המכונה "תקשורת אקלים", במסגרתו בוחנים החוקרים היבטים שונים של השפעות אמצעי התקשורת על ניהול המאבק במשבר.

על אף העובדה שישראל נחשבת למדינה בעלת פוטנציאל פגיעה גבוה במיוחד משינוי האקלים, בייחוד בשל התנאים הגיאו-פוליטיים המאפיינים אותה, מחקר תקשורת האקלים בארץ מצוי בחיתוליו.

ההרצאה מתמקדת בהיבטים השונים של השפעת אמצעי התקשורת, לרבות הרשתות החברתיות, על ניהול המאבק בשינוי האקלים, תוך התמקדות במקרה הבוחן הישראלי.

מה הקשר בין שונית האלמוגים לג'ינס, האם H&M טובים יותר לסביבה משאנל, מה הן ההשלכות הסביבתיות וחברתיות של תעשיית האופנה ואיך הבגדים שלגופנו הפכו לתעשייה השנייה המזהמת ביותר בעולם.

במסגרת ההרצאה נתחקה אחר מסלול החיים של הבגד, משלב גידול הכותנה ועד לקבירה באדמה, נאיר זרקור על תנאי ההעסקה של הפועלות במדינות עולם שלישי, נעמיק בדפוסי הצריכה ובארון הבגדים שלנו ונכיר דפוסי צריכה אלטרנטיביים לחובבות אופנה עם מצפון סביבתי.

ההרצאה עוסקת בממדים החברתיים של משבר האקלים ובאתגר שהמשבר מציב לדמוקרטיה וכן בהזדמנויות שהמשבר הזה פותח בפני העולם, ובפני ישראל במיוחד, לקדם שינוייים לטובה בחיינו כחברה.

ההרצאה עוסקת בשינויי האקלים, אוכלוסיות פגיעות וחוסן קהילתי. מי הן האוכלוסיות הפגיעות לשינויי האקלים ומדוע? וכן מה ניתן לעשות כדי לחזק את הערכותן בדגש על פיתוח חוסן קהילתי? 

פליטות של גזי חממה, הן גורם מרכזי לשינויי האקלים ולנזקים שונים שהם גורמים לחברה ולכלכלה. השפעות אלה מייצרות עלויות שאינן מכוסות על ידי המעורבים בפעילות הכלכלית שגרמה להן, ולמעשה הציבור הרחב הוא זה אשר נושא בהן – מה שמכונה כשל שוק של עלויות חיצוניות.

בהרצאה זו תשמעו על האופן שבו מבצעים ניתוחי עלות אל מול תועלת בכלכלה, ויידונו דרכים כלכליות להפחתת זיהום אפקטיבית, ובפרט דרכי שימוש במיסוי מזהמים וברשיונות זיהום סחירים.

חלבון אלטרנטיבי (חלבון תחליפי) הוא מונח שמתייחס לחלבון שפותח באמצעות תהליכים טכנולוגיים מתקדמים תוך יצירת מוצר שהערך התזונתי, והתפוקה החלבונית בתוכו, דומות לחלבון ממקורות בעלי חיים.

בשר מבוסס חלבונים אלטרנטיביים עשוי לספק מקור של חלבון מלא תוך הפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה וחסכון במים ובשימושי קרקע. בהרצאה זו נעמיק בנושא זה.