השתלמות עדכון ידע מדעי, תשפ"ד היבטים מגוונים של שינוי אקלים
פסיכולוגיית אסונות – תכנון למצבי חירום שלוקח בחשבון את הלקוח: בני אדם
10 באפריל 2024
ד“ר מורן בודס
למרות מאמצים רבים של רשויות ההגנה האזרחיות, מוכנות אוכלוסיות לחירום, לרבות אלה הנגרמים כתוצאה משינויי אקלים, נותרת ברמה נמוכה ובלתי מספקת. נראה שבמקרים מסוימים, במיוחד בחשיפה מוגברת לאיום, מתפתחת תמונה מורכבת יותר סביב נושא המוכנות לחירום. אנשים רוצים לחיות את חייהם בשלווה ובשקט ולדאוג לדברים הפשוטים של חיי היום-יום. זה נכון לגבי תרחיש מלחמה שנפוץ במחוזותינו, ונכון גם לתרחישים של מזג אוויר קיצוני, שפחות שכיחים.
האם אנחנו באמת מצפים מהציבור לשים הכל בצד ולהקדיש זמן ומרץ להתכונן לתרחישי אימים? ומה בנוגע לפחד וחרדה שכרוכים בהתנהגות הזו? מגפת הקורונה ואירועי ה- 7 באוקטובר נתנו לנו הזדמנות מיוחדת להציץ אל נבכי הפסיכולוגיה האנושית בהקשרי מצבי חירום ואסון בישראל. נדרשת חשיבה "מחוץ לקופסה" כדי לקדם מוכנות לחירום ולהגביר את החוסן של הציבור להתמודד עם מצבי חירום ומשבר.
החדשות הטובות הן שיש פתרונות יצירתיים. החדשות הרעות הן שלאף אחד לא ממש אכפת...
ד“ר מורן בודס, מרצה בכיר בחוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. בעבר, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר.
זו לא אשמתי? אחריות אישית לנזקי משבר האקלים
3 באפריל 2024
ד״ר יאיר לוי
לנגד עינינו ממש, הופך משבר האקלים למציאות מחמירה והולכת של פגעי טבע וסביבה. ההיקף האדיר של המשבר וגורמיו המסועפים עלולים לגרום לכל אחד.ת מאיתנו לחוש כשחקנים שוליים וחסרי אונים במחזה האימים המתרגש עלינו, ואולי אף כפטוּרים מאחריות להתמודד עם נזקיו. ההרצאה עוסקת במידת האחריות האישית שלנו לנזקי המשבר ומהן החובות המוסריות הנגזרות מכך, אם בכלל.
ד״ר יאיר לוי, מרצה בכיר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. חוקר פילוסופיה של המוסר ופילוסופיה של הנפש.
איך לכתוב תחת צל: ספרות עברית ומשבר האקלים
27 במרץ 2024
ד“ר טפת הכהן ביק
כיצד נראית כתיבה תחת אסון סביבתי? כיצד הגוף מגיב לאימה אקלימית, וכיצד האימה באה לידי ביטוי בטקסט הכתוב, בסגנון ובקצב הכתיבה? בהרצאה יוצגו שתי תפיסות אסתטיות: היפה והנשגב. הנשגב מעורר עונג דווקא מתוך החרדה שהוא מייצר. נבחנים תיאורים ספרותיים של טבע ושל אסונות טבע - במיוחד שריפות. ודנים יחד על "ספרות האקלים" הנכתבת היום.
ד“ר טפת הכהן ביק, אוניברסיטת CUNY, ניו-יורק
ביטויים של שינוי אקלים באמנות
20 במרץ 2024
מיכאל קידר
האם ניתן לקשור בין נושא שינוי האקלים לבין אמנות?
האמנות החזותית בפרט והאמנויות בכלל מביאות לידי ביטוי סיפורים, רעיונות ותחושות אישיות ואנושיות. הן גם יודעות לספר את הסיפור של האנושות כולה.
שינוי האקלים בא לידי ביטוי דרך הסברים מדעיים - ניתן לכמת אותו, להסביר מדוע קיים, מה השפעתו ומה חוזה לנו העתיד בהקשרו.
לצד המדע, שינוי האקלים ייצר ומייצר מופע אנושי של מהלכים, תחושות וביטויים - מתוך אלה מוצג נושא שינוי האקלים בהרצאה דרך האמנות.
מיכאל קידר, מרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר. מעצב טקסטיל, מומחה לקיימות בטקסטיל, יזם בתחום הטקסטיל לשוק המוסדי
משבר האקלים בראי המשפט
13 במרץ 2024
ד“ר דוד שור
במרכז ההרצאה עומדים ההסדרים הבינלאומיים המרכזיים בנושא שינוי האקלים, אך היא עוסקת גם ברקע להסדר הזה וגם בהתייחסות לנושא במשפט הישראלי. ההרצאה פותחת בפרוטוקול מונטריאול, העוסק בנושא סביבתי קשור אך אחר (ההגנה על שכבת האוזון) אך שימש תקדים חשוב להסדרים בנושא שינוי האקלים. על רקע זה נסקר את ההסדר הבינלאומי הבסיסי בנושא שלנו, אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (1992) ובפרוטוקול קיוטו, ואחר כך צוללים בהרצאה לכלי המשפטי החשוב ביותר כיום, הסכם פריז (2015), ולמקומה של ישראל בהסדר בינלאומי זה. בסוף דנים בכלים משפטיים במשפט הישראלי הפנימי שעשויים להיות רלוונטיים לנושא.
ד"ר דוד שור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, מלמד דיני סביבה, דיני נזיקין והיסטוריה של המשפט.
שינוי אקלים בעידן נתונים ומידע – בינה מלאכותית, נתוני עתק וניטור מרחוק
6 במרץ 2024
ד“ר זהר ברנט יצחקי
משבר האקלים שפוקד את עולמנו ועשוי אף להכחיד את הביוספירה ואת האנושות מהווה את אתגר העיקרי מולו אנו ניצבים. נראה שבכל תרחיש אפשרי יחריף משבר האקלים ויקשה על החיים על פני כדור הארץ.
עם זאת, הקידמה שאחראית על חלק גדול מהגורמים שהביאו למשבר האקלים, טומנת בחובה גם הזדמנות. ההתפתחות הטכנולוגית האדירה שעוברת על האנושות בשנים האחרונות כוללת גם התפתחות דרמטית בעיבוד וניתוח נתונים ששיאה מתבטא בפיתוחה ושגשוגה של הבינה המלאכותית. האיסוף המאסיבי של נתונים, בשילוב עם יכולות קוגניטיביות של אלגוריתמים ומחשבים מאפשרים להתמודד עם אתגרים מורכבים מעולמות כגון כלכלה, רפואה ואף אקלים.
בהרצאה שלפנינו נבין את הבסיס של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, ונכיר את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אלה כדי להתמודד עם משבר האקלים.
ד“ר זהר ברנט יצחקי, המרכז האקדמי רופין
תפקיד התקשורת בהתמודדות עם משבר האקלים
14 בפברואר 2024
ד“ר ורד אלישר-מלכה
שינוי האקלים נחשב כיום לאיום הגדול ביותר על כדור הארץ ועל יושביו, המוכר לאנושות. פרסום דו"חות ה IPCC האחרונים (2021-2023) סתם את הגולל על עמדותיהם של אחרוני הספקנים באשר להיקף ההשפעות שהוא צפוי לחולל בחיינו.
כמו בכל משבר רב ממדי ורחב היקף, אמצעי התקשורת משמשים שחקן מרכזי בניהול המשבר ובהתמודדות עמו. בהתאם, התפתח בעשורים האחרונים תחום מחקר המכונה "תקשורת אקלים", במסגרתו בוחנים החוקרים היבטים שונים של השפעות אמצעי התקשורת על ניהול המאבק במשבר.
על אף העובדה שישראל נחשבת למדינה בעלת פוטנציאל פגיעה גבוה במיוחד משינוי האקלים, בייחוד בשל התנאים הגיאו-פוליטיים המאפיינים אותה, מחקר תקשורת האקלים בארץ מצוי בחיתוליו.
ההרצאה מתמקדת בהיבטים השונים של השפעת אמצעי התקשורת, לרבות הרשתות החברתיות, על ניהול המאבק בשינוי האקלים, תוך התמקדות במקרה הבוחן הישראלי.
ד“ר ורד אלישר-מלכה, מרצה בכירה, החוג לתקשורת, המכללה האקדמית עמק-יזרעאל
סוף העונה -על אופנה, אקלים וחברה
31 בינואר 2024
ד“ר מיטל פלג מזרחי
מה הקשר בין שונית האלמוגים לג'ינס, האם H&M טובים יותר לסביבה משאנל, מה הן ההשלכות הסביבתיות וחברתיות של תעשיית האופנה ואיך הבגדים שלגופנו הפכו לתעשייה השנייה המזהמת ביותר בעולם.
במסגרת ההרצאה נתחקה אחר מסלול החיים של הבגד, משלב גידול הכותנה ועד לקבירה באדמה, נאיר זרקור על תנאי ההעסקה של הפועלות במדינות עולם שלישי, נעמיק בדפוסי הצריכה ובארון הבגדים שלנו ונכיר דפוסי צריכה אלטרנטיביים לחובבות אופנה עם מצפון סביבתי.
ד“ר מיטל פלג מזרחי, חוקרת אופנה בת קיימא וצדק סביבתי ומנהלת תנועת מתלבשות לאופנה הוגנת ומקיימת
כלים ליצירת חוסן קהילתי בהתמודדות עם שינוי האקלים
17 בינואר 2024
ד“ר אלה ברנד-לוי
ההרצאה עוסקת בשינויי האקלים, אוכלוסיות פגיעות וחוסן קהילתי. מי הן האוכלוסיות הפגיעות לשינויי האקלים ומדוע? וכן מה ניתן לעשות כדי לחזק את הערכותן בדגש על פיתוח חוסן קהילתי?
ד"ר אלה ברנד-לוי, עובדת סוציאלית, כיום מנהלת מקצועית של תחום התעסוקה והקהילה במערך התכניות לטיפול בעוני של משרד הרווחה והביטחון החברתי. לשעבר עמיתת ממשק במשרד הרווחה, תכנית של האגודה הישראלית לאקולוגיה, במסגרתה הובילה את כתיבת התכנית להערכות לשינוי האקלים של משרד הרווחה.
ניתוח כלכלי של שיטות שונות להפחתת זיהום
10 בינואר 2024
פרופ‘ צביקה נאמן
פליטות של גזי חממה, הן גורם מרכזי לשינויי האקלים ולנזקים שונים שהם גורמים לחברה ולכלכלה. השפעות אלה מייצרות עלויות שאינן מכוסות על ידי המעורבים בפעילות הכלכלית שגרמה להן, ולמעשה הציבור הרחב הוא זה אשר נושא בהן – מה שמכונה כשל שוק של עלויות חיצוניות.
בהרצאה זו תשמעו על האופן שבו מבצעים ניתוחי עלות אל מול תועלת בכלכלה, ויידונו דרכים כלכליות להפחתת זיהום אפקטיבית, ובפרט דרכי שימוש במיסוי מזהמים וברשיונות זיהום סחירים.
פרופ‘ צביקה נאמן, פרופסור לכלכלה, מופקד על הקתדרה למיקרו כלכלה ע״ש מריו אנריקה סימונסן, אוניברסיטת תל אביב
הזדמנויות בתחום החלבונים
3 בינואר 2024
ד"ר תום כהן בן-אריה
חלבון אלטרנטיבי (חלבון תחליפי) הוא מונח שמתייחס לחלבון שפותח באמצעות תהליכים טכנולוגיים מתקדמים תוך יצירת מוצר שהערך התזונתי, והתפוקה החלבונית בתוכו, דומות לחלבון ממקורות בעלי חיים.
בשר מבוסס חלבונים אלטרנטיביים עשוי לספק מקור של חלבון מלא תוך הפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה וחסכון במים ובשימושי קרקע. בהרצאה זו נעמיק בנושא זה.
ד"ר תום כהן בן-אריה, מדען בכיר, GFI ISRAEL